קתדרלת סן-סטפן (Stephansdom)

כנסיית קארלסקירכה (Karlskirche) היא אחד ממבני הכנסייה הבארוקיים הידועים והגדולים ביותר מצפון להרי האלפים. קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, נשבע לבנות את הכנסייה לאחר פריצת מגפת הדבר אם תפילותיו ייענו והמגפה לא תגבה קורבנות רבים. הכנסייה, שהארכיטקטורה שלה נחשבה חדשנית אפילו לזמנה ואשר נועדה לפאר את האימפריה ההבסבורגית, נבנתה לבסוף בין השנים 1737-1715 על ידי האדריכל האוסטרי Johann Fischer von Erlach. שני העמודים מעוצבים על פי עמוד טראיאנוס ברומא ומציגים סצנות מחייו של קארלס הקדוש, שעזר לקורבנות המגיפה באיטליה. הכיפה הסגלגלה הענקית מגיעה לגובה של 72 מטרים. החלק הפנימי של הכנסייה עשיר בעבודות אבן משיש, ציורי קיר, תבליטים, פסלים, גילופים וציורים. בכנסייה יש מוזיאון קטן עם מעט אמנות דתית ובגדים ששייכים כביכול לבישוף ממילאנו. גולת הכותרת היא ללא ספק המעלית הפנורמית לכיפה, שתקח אתכם לתצפית על ציורי הקיר המפורטים של יוהן מיכאל רוטמאייר. מעבר לציורים, תוכלו לגשת לחלון המשקיף על העיר ממערב. מגובה זה אפשר לראות בניינים אייקונים בוינה, לתצפת על קתדרלת שטפנסדום ועל המוזיאונים. בפארק שמול הכנסייה נערך מדי שנה שוק חג המולד. אם אתם מגיעים באזור החג, שווה להגיע לשוק שנהנה מתפאורה נהדרת של הכנסייה. כמו כן, אם אתם חובבים מוזיקה, דעו שבכנסייה נערכים קונצרטים על בסיס קבוע (ביניהם הרקוויאם של מוצרט וארבע העונות של ויוואלדי). שווה לבדוק מתי נערכים הקונצרטים ולהגיע כדי לזכות לחוויה ייחודיית במבנה הכנסייה. לאחר הסיור בכנסייה ניתן לנוח לצד ברכת המים שבמרכז הרחבה שמול הכנסייה ולהשקיף על Hill Arches, עבודתו של הנרי מור, אחד הפסלים החשובים ביותר של המאה ה-20. שימו לב, כדי להיכנס לכנסייה יש לקנות כרטיסים.

Judenplatz (יודנפלאץ או "כיכר היהודים") הייתה לב הגטו היהודי בין המאות 15-13. כיום היא מרכזת ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של יהודי וינה. הכיכר מורכבת מכמה נקודות ציון שיחד מסמלים זיכרון: נקודת הציון הראשונה היא האנדרטה לזכר 65,000 יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה. האנדרטה יושבת בחלק הצפוני של הכיכר. זהו מבנה קוביה לבן (בגודל 7X10 מטרים ובגובה 3.8 מטר) שיושב במרכז הכיכר ותוכנן על-ידי האמנית הבריטית רייצ'ל ווייטריד. על המבנה, שדומה לארון ספרים גדול, מובאות מדפי ספריה המסמלים את המסורת הרוחנית של מלומדי "עם הספר". לצד האנדרטה חקוקים שמות 41 הערים והמחנות אליהם נשלחו יהודי אוסטריה בשואה. לצד האנדרטה יושב ה"בית המזרחי", המוזיאון היהודי של וינה. במוזיאון היהודי ניתן לראות את הממצאים הארכיאולוגיים של בית הכנסת מימי הביניים, שהתגלו במקרה כאשר בוצעו במקום עבודות לבניית חניון תת-קרקעי. בית הכנסת, שהיה אחד מבתי הכנסת הגדולים של ימי הביניים, נהרס באופן שיטתי לאחר הפוגרום בשנת 1420 ו-1421 ורק יסודותיו ורצפתו נותרו שלמים. כמו כן, במוזיאון פריטי יודאיקה ופריטי אמנות ותרבות של יהדות אוסטריה עד לתקופת השואה, כולל שרידים של פעמוני כסף מליל הבדולח. במוזיאון תוכלו לערוך סיור וירטואלי של חיי היהודים בוינה בימי הביניים ועד פרעות יהודי אוסטריה שנערכו בשנת 1420 והסתיימו בגירוש היהודים מהממלכה. כשהיהודים חזרו לעיר הם התיישבו במיקום אחר. בקומת הקרקע ישנן תערוכות מתחלפות ובקומה העליונה של המוזיאון שוכן בית הכנסת, שמשמש את יהודי וינה עד היום. הכניסה למוזיאון בתשלום, ומומלץ לבדוק מראש את שעות הכניסה. נקודת ציון שלישית היא "פסל לסינג", פסל שיושב בדרום הכיכר. הפסל הוא של גוטהולד אפרים לסינג, מהמחזאים הגדולים של תקופת הנאורות הגרמנית. לסינג כתב מחזה בשם "נתן החכם", מחזה שדוגל בסובלנות כלפי יהודים. הפסל נוצר על ידי זיגפירד צ'רוקס בשנת 1931 ונהרס על ידי הנאצים. הפסל נבנה מחדש בשנת 1962, ובשנות השמונים הוצב במקומו המקורי ביודנפלאץ, שם ניתן לראות אותו עד היום. מומלץ להסתובב ביודנפלאץ, להיכנס למוזיאון היהודי וכן גם לקחת סיור מודרך ברובע היהודי ובנקודות הציון היהודיות הנוספות שפזורות ברחבי העיר.

בית האופרה של וינה (Wiener Staatsoper), שנבנה ב-1869, הוא אחד מבתי האופרה החשובים בעולם. בוינה החלו להעלות הצגות אופרה כבר במאה ה-17, כשיובאו לראשונה מאיטליה. בהתחשב בנטיית הווינאים לזוהר וטקסיות אין זה מפתיע שהדבר קצר הצלחה מיידית, ועד סוף אותה המאה הועלו בעיר עשרות רבות של מופעי אופרה מדי שנה בשנה. רבים מהשליטים ההבסבורגיים היו מוסיקאים מוכשרים, ובני משפחת המלוכה אף השתתפו לעתים קרובות להנאתם במופעים. אולם האופרה נחנך בהצגת האופרה דון ג'ובאני (Don Giovanni) מאת מוצרט. עד היום בית האופרה נחשב לאחד מבתי האופרה העסוקים בעולם, והוא מציע מגוון של הופעות ואירועים. בכל עונה הלו"ז עמוס בכ-350 הופעות של למעלה מ-60 אופרות ומופעי בלט. בכל ערב ניתן לצפות על הבמה באמנים מהשורה הראשונה לצד אנסמבל קבוע של אמנים, בליווי תזמורת שחבריה מרכיבים במקביל את התזמורת הפילהרמונית של וינה. בית האופרה נבנה בסגנון רנסנס ונציאני לפי תוכניות של אוגוסט פון זיקרדסבורג (August von Siccardsburg) ואדוארד ואן דר נול (Eduard von der Null). האחרון כל כך נפגע מהביקורת על תוכניותיו שהוא איבד עצמו לדעת עוד לפני גמר הבנייה; שותפו לתכנון, פון זיקרדסבורג, מת מהתקף לב זמן קצר אחרי כן, ומותו יוחס אף הוא לצער ולאכזבה שגרמה לו הביקורת אחרי חנוכת הבניין. הקיסר פרנץ יוזף, שלא אהב את הבניין במיוחד, הצטער מאד על מותם הטרגי של השניים, ובעקבות המקרה, כך מסופר, נהג להגביל את הערותיו הרשמיות הפומביות למשפט סטנדרטי לכל האירועים: "זה היה נעים מאוד. נהניתי מאוד". אתם אולי לא תבינו את מורת הרוח, שכן הבניין נראה פשוט מדהים. מלחמת העולם השנייה הייתה פרק אפל מאוד בהיסטוריה של בית האופרה. תחת השלטון הנאצי, רבים מהאמנים גורשו, נרדפו ונרצחו, ונאסר להשמיע יצירות רבות. חדר המדרגות המפואר, אולם הכניסה על שם הצייר מוריץ פון שווינד (Moritz von Schwind) וחדר התה המעוטר שטיחי הקיר היו החלקים היחידים בבניין שלא נפגעו מהפצצות בנות הברית בשלהי מלחמת העולם השנייה. שיקום הבניין לאחר המלחמה הסתיים בשנת 1955. כרטיס הכניסה כולל סיור מודרך מאחורי הקלעים, המדגים את המאמצים האמנותיים והטכניים הכרוכים בהעלאת מופעי האופרה וחושף את ההיסטוריה הארוכה של המבנה המפואר. הסיור אורך כ-40 דקות.

ארמון הופבורג (Hofburg) הוא חלק מקומפלקס מבנים שהיה למרכז השלטון של האימפריה ההבסבורגית, אחת השושלות המלכותיות החשובות באירופה. הארמון הוא שילוב של תקופות וסגנונות, וחלקו הגדול נבנה בסגנון בארוק. כיום הוא מאפשר הצצה מרתקת לשגרת חיי היומיום של משפחת המלוכה. אפשר למצוא בקומפלקס כמה מקומות נהדרים לבקר בהם ולטעום מההיסטוריה הארוכה. המקום האהוב ביותר בקומפלקס הוא מוזיאון סיסי. הקיסרית אליזבת היפה והמהוללת הפכה לדמות פולחן באוסטריה, ובמוזיאון סיסי תוכלו לחקור לעומק את דמותה. במוזיאון נמצאים חפצים אישיים ודיוקנאות מתקופתה כנערה צעירה בבוואריה, דרך האירוסין המפתיעים עם הקיסר האוסטרי ועד להתנקשותה בז'נבה. אזור נוסף בקומפלקס הוא החדרים האימפריאליים. בביקור במקום תוכלו לחקור את החדרים הפרטיים והרשמיים של הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית אליזבת. הסיור מוביל דרך 24 חדרים, מגרם המדרגות, דרך חדרי הלימודים ועד לחדרי השינה. בקומפלקס מוצג גם אוסף התכשיטים של השושלת, ובו שני כתרים אימפריאליים, אוצר בורגונדי וכן אוצר מסדר גיזת הזהב. הכתר הקיסרי של האימפריה הרומית הקדושה הוא גולת הכותרת של האוסף. הוא נוצר במחצית השנייה של המאה ה-10 ושימש להכתרת קיסרי האימפריה. כתר חשוב נוסף הוא הכתר הקיסרי האוסטרי שנוצר בשנת 1602 עבור הקיסר רודולף השני. בביקורכם בקומפלקס תוכלו לבחון גם את אוסף הכסף האימפריאלי, המספק תובנות על תרבות האוכל של השושלת הקיסרית. במקום כוסות פורצלן וקריסטל יקרות ערך. זה לא נגמר פה: הקומפלקס מכיל גם את הספרייה הלאומית של אוסטריה, שיושבת בהיכל המדינה. זהו אחד מאולמות הספרים היפים בעולם, שנחשב גם לספריית הבארוק הגדולה באירופה. הספרייה נוצרה במחצית הראשונה של המאה ה-18 כאגף פרטי של הקיסר הופבורג. כמו כן, תוכלו לבקר בקפלה, שבה מופיעה מקהלת האופרה הממלכתית של וינה, וכן בבית הספר הספרדי לרכיבה על סוסים. שימו לב: כרטיס הכניסה הסטנדרטי מאפשר גישה למוזיאון סיסי ולחדרים האימפריאליים וכולל מדריך קולי (בהתאם לזמינות).