גלו את וינה

וינה , לב קיסרות בית הבסבורג במשך 650 שנה לערך, היתה בימי תפארתה נקודת מפגש בין מזרח אירופה למערבה, עיירת גבול ומוקד כוח, שדה קרב וערש תרבות.

בירתה של אוסטריה, ממעוזי השמרנות האירופאית, מתייחסת לעצמה גם כיום בכובד הראש המתבקש ממעמדה כקיסרות לשעבר ומקום הולדתם של גדולי המלחינים, שחיברו את הפסקול הרומנטי והדרמטי שהולם את נופי העיר, ושל ענקי תרבות כמו אבי הפסיכואנליזה.

זו עיר שתושביה לוודאי תוהים מה היה נכתב בדפי ההיסטוריה אם האימפריה לא היתה נופלת, בעת שהם מתבוננים בארמונות הראוותניים ובמוזיאונים המציגים את אוצרות הקיסרות, מבקרים בנשפי וואלס עתירי טקסיות, בבתי אופרה מפורסמים ובבתי קפה שהפכו למוסדות בזכות הזאקרטורט והשטרודל תפוחים הנצחיים שלהם.

לפניכם מדריך קצר להיכרות עם האטרקציות המרכזיות בוינה, ההיסטוריה וכל מה שצריך כדי לתכנן טיול מושקע ואיכותי באמצעות אפליקציית שיחור.

וינה של ימינו - אופרה, קונצרטים ובתי קפה

בשנים האחרונות פרנסי העיר מנסים לאתגר את היציבות והשמרנות ולרענן את פני העיר. יש האומרים כי ניסיונות אלו החלו כבר ב-1955, עם סיום עשר שנות שלטון קומוניסטי, אז שאפה וינה לאמץ צביון קוסמופוליטי כמו זה של ז'נבה, ונפתחו בה כמה ממשרדי האו"ם וארגונים בינלאומיים כמו הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית ואופ"ק.

שנים רבות אחר-כך, ב-2001, הוקם בעיר רובע המוזיאונים שנועד להפוך את העיר למכה לא רק של תיירים בעלי חולשה לתרבות גבוהה, אלא גם של קהל צעיר ופחות מעונב. מקבץ מוזיאונים חדשני זה, שבמהרה הפך לאחד ממתחמי התרבות המובילים בעולם, מציג זרמים ומדיומים שונים ויוזם אירועים רב-תחומיים במטרה לנער את האבק מעל וינה "הישנה".

כיום, האופרה והקונצרטים המשובחים, הארכיטקטורה המרשימה ובתי הקפה בעלי הריהוט הכבד ממשיכים להתקיים לצד מוזיאונים חדשניים ומסעדות המגישות הרבה יותר משניצל. כך נוצר מרחב עירוני שבו מסורת מלאת הוד והדר, שיש האומרים כי אבד עליה הכלח, משגשגת לצד חיי תרבות ואורחות חיים ידידותיים הרבה יותר.  

טיול בוינה על גדות הדנובה

וינה שוכנת לגדת נהר הדנובה, שלקרבתו האסטרטגית היא חבה את התפתחותה, ומשתרעת על שטח עצום של 415 קמ"ר. נהר הדנובה הציף את העיר לעיתים קרובות, עד שהוסט לתוך תעלה ארוכה שנבנתה במאה ה-19 והוזרם לתוך תעלה נוספת במאה ה-20, הידוע בשם "הדנובה החדשה", הנושקת לעיר העתיקה.

אי הדנובה הצר, באורך 5 ק"מ, שנוצר בין שתי התעלות הללו משמש כיום כאתר מרכזי לבילויים ולנופש. "הרינג" ("הטבעת"), השדרה הרחבה שהחליפה את ביצוריה של העיר מן המאה ה-19, מקיפה את העיר העתיקה ומאופיינת על ידי מבנים מונומנטליים: מוזיאונים, כנסיות, בית העירייה, התאטרון הלאומי ועוד.  

מרבית האתרים הראויים לביקור מרוכזים בתחום העיר הפנימית, העתיקה, או שוכנים במרחק הליכה ממנה. את פנים העיר, כיום רובע 1, ניתן לתאר כסדרה של מעגלים בעלי מרכז משותף.

תחומי העיר הפנימית כמעט ולא השתנו מאז בנו דוכסי באבנברג לראשונה חומה סביב לווינה במאה ה-13. כתוצאה מכך מציגה העיר הפנימית ערב-רב של סגנונות ארכיטקטוניים - מגותי ועד הבארוק. בקצה המעגל הפנימי, במקום המרוחק יותר מתעלת הדנובה, שוכן ארמון הופבורג. מרכז עתיק הממוקם בגדה המערבית.  

סיור בין קתדרלות לארמונות

קתדרלת סן סטפן, שבכיכר המרכזית של העיר העתיקה, היא סימן ההיכר המובהק של וינה ודוגמה של אדריכלות גרמנית גותית במיטבה. ברחובות הסמוכים לה תמצאו פינות חמד רבות, החבויות בחצרות בתים מתקופת הבארוק וימי הביניים.

בעיר כנסיה מרשימה נוספת, הלא היא כנסיית קרל, הנמצאת במעגל הפנימי השני של העיר. כנסייה זו, החולשת על כיכר קרל היפה להפליא, היא מופת מדויק ביותר לאדריכלות דתית בארוקית מפוארת. לא הרחק מהכנסייה, תוכלו לשזוף את עיניכם בשוק הססגוני ביותר של העיר, הנשמרקט. שוק האוכל המקסים מזמין הכרות עם וינה בת ימינו בזכות ערב רב של מטעמים אתניים הנמכרים בו. 

כדי לעמוד על טיבם של חיי האצולה הווינאית בימי עבר, מומלץ לבקר לפחות באחד מהארמונות בעיר, ששימשו תפאורה הולמת לתהפוכות ההיסטוריות שעברו על הקיסרות בגלגוליה השונים. מחוץ למעגלים הפנימיים של העיר ניצב ארמון שנבורן, שתחילתו בביתן ציד צנוע של הקיסר מתיאס, בהמשך הפך מושא לגחמותיה של הקיסרית תרזה מריה (האישה היחידה שאי פעם עמדה בראש ממלכות הבסבורג) וסופו כמטה של הרוסים במלחמת העולם השנייה.

מתחרה נוסף על תואר הארמון היפה בווינה הוא ארמון בלבדר, ארמון קיץ בארוקי שאף נחשב על ידי ההבסבורגים ליפה פי כמה מארמון שנברון. אם אתם מעדיפים למקד את הטיול שלכם בעיר העתיקה ועדיין להתרשם מהארכיטקטורה הקיסרית, תוכלו לשזוף עיניכם בארמון הופבורג, קומפלקס מבנים מרהיב שהיה מרכז השלטון של האימפריה ההבסבורגית, שבכוחו לשקף את עוצמתה של אוסטריה כולה.  

אטרקציה מרכזית בוינה - בית האופרה

המוזיקה תופסת מקום של כבוד אצל הווינאים. התזמורת הפילהרמונית הווינאית ומקהלת הנערים של וינה הם רק כמה מנכסי צאן ברזל של אוסטריה, וזאת מבלי להזכיר את מוצרט, ילד הפלא שהביא את התהילה המוזיקלית של העיר לשיאה.

וינה ידועה במיוחד בתור הזהב המוזיקלי שלה במאות ה-18 וה-19, כאשר מוצרט, היידן, בטהובן, ברהמס, שוברט, שטראוס (האב והבן), ברוקנר ומאהלר קבעו בה את מקום מגוריהם ופועלם. גם לאופרה היסטוריה ארוכה בווינה, לאחר שיובאה מאיטליה זמן קצר לאחר שהתפתחה שם במאה ה-17 והפכה לבילוי העיקרי של החברה הגבוהה.  

אי לכך, בית האופרה של וינה הוא מקום עלייה לרגל, ומומלץ לבקר בו כדי לקבל מושג על המאמצים שהאוסטרים משקיעים בהפקת המופעים היקרים של היוצרים הנערצים עליהם. חובבי מוזיקה מסורים לא יוותרו גם על ביקור בבתים שבהם חיו, קיבלו השראה או ספגו מפלות כל המלחינים המפורסמים.

בטהובן לבדו התגורר בלא פחות מחמישים בתים שונים ברחבי העיר, מהיום שהגיע אליה בגיל 21, ובאחד מהם תוכלו לבקר גם כן. בית מגורים נוסף הוא ביתו של מוצרט, שאף על פי שהמלחין התגורר בו במשך שנים ספורות בלבד, כיום משמש כמוזיאון מוצרט הרשמי בעיר. גם שטראוס הבן התגורר בבית זה ואף חיבר בו את ההמנון הבלתי רשמי של אוסטריה, "הדנובה הכחולה".

תכננו טיול בוינה באמצעות אפליקציית שיחור >>