מוזיאון התעופה (Flugwerft Schleissheim)

ביער האגדות (Märchenwald), הממוקם במרחק של כ-40 דקות נסיעה ממרכז מינכן, בעיירה וולפראצהאוזן (Wolfratshausen), תוכלו להיכנס לעולם פנטסטי הכולל למעלה מ-50 אטרקציות לכל המשפחה, המבוססות על אגדות הילדים הקלאסיות האהובות. תוכלו לשוטט ברחבי היער המופלא, להסתובב בין בקתות קסומות ולבקר את שלגיה, לכלוכית, כיפה אדומה, מקס ומוריץ ועוד, לרכוב על גב ארנב וקיפוד, ללכת לאיבוד במבוך ההרפתקאות, לטפס על חבלים, לבחון את האומץ שלכם ברכבת ההרים ועוד. שימו לב: הפארק מתאים בעיקר לילדים קטנים (עד גיל 12). הפארק פעיל בדרך כלל בחודשים אפריל-אוקטובר (מומלץ להתעדכן מראש באתר הרשמי).

גלריית לנבאכהאוס (Lenbachhaus) שוכנת בבניין שהיה ביתו של האמן והאריסטוקרט פרנץ פון לנבאך (Franz von Lenbach). הווילה בסגנון טוסקני נבנתה על ידי האמן יחד עם האדריכל גבריאל פון זיידל (Gabriel von Seidl) בשנים 1887-1891. בשנת 2013 התווסף לווילה בניין חדש ומודרני. אלמנתו של האמן מכרה את הווילה לעיריית מינכן בשנת 1924, והגלריה, שנפתחה במקום בשנת 1929, מציגה גם את יצירותיו של לנבאך, המוכר בעיקר בזכות דיוקנאותיו של אישים בולטים, בהם האפיפיור, קיסרים ומלכים, גבירות אלגנטיות, פוליטיקאים ואנשי עסקים. אוסף המוזיאון כולל גם את אוסף האמנות הגדול בעולם של קבוצת "הפרש הכחול" (Der Blaue Reiter), קבוצת אמנים אוונגרדיים שהוקמה על ידי וסילי קנדינסקי (Wassily Kandinsky) ופרנץ מארק (Franz Marc) ופעלה בתחילת המאה ה-20. מלבד ציורים ורישומים של קנדינסקי ומארק, תוכלו לראות יצירות של שאר חברי הקבוצה - גבריאלה מינטר (Gabriele Münter), זוגתו של קנדינסקי, אוגוסט מאקה (August Macke), פאול קלה (Paul Klee), אלכסיי פון יבלנסקי (Alexej von Jawlensky) ומריאנה פון ורפקין (Marianne von Werefkin). בנוסף, האוסף כולל גם יצירות של אמנים מ"אסכולת מינכן", קבוצה של ציירים בינלאומיים שעבדו במינכן או הוכשרו באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות של מינכן, במאה ה-19. בין היתר, האוסף כולל יצירות של לוביס קורינת (Lovis Corinth), אלברכט אדם (Albrecht Adam), היינריך בירקל (Heinrich Bürkel), ויליאם מריט צ'ייס (William Merritt Chase), גבריאל פון מקס (Gabriel von Max), קרל שטראטמן (Carl Strathmann) ועוד. התקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה מיוצגת באוסף ע"י אמנים מזרם "האובייקטיביות החדשה", שהתפתח כתגובת־נגד לאקספרסיוניזם, בהם כריסטיאן שאד (Christian Schad), פרנץ רדזיוויל (Franz Radziwill), קאתה הוך (Käte Hoch), וילהלם הייסה (Wilhelm Heise), רודולף שליכטר (Rudolf Schlichter) ועוד. התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה מיוצגת באוסף אמנות עכשווית בינלאומית ויצירות של אמנים שחייהם קשורים למינכן, בהם אולאפור אליאסון (Olafur Eliasson), דן פלווין (Dan Flavin), גרהרד ריכטר (Gerhard Richter), שרה מוריס (Sarah Morris), מישל מאג׳רוס (Michel Majerus) ועוד. הגלריה גם מציגה אוסף ייחודי של האמן החזותי הגרמני יוזף בויס (Joseph Beuys), שפעל במחצית השנייה של המאה ה-20 והשפיע רבות גם על האמנות הישראלית מאז סוף שנות ה-60 ועד היום. בויס זכה לשם בינלאומי הודות למיצביו, לשערוריותיו ולפרסונה הפרובוקטיבית והכריזמטית שלו. בשל גדולו של האוסף, היצירות מוצגות לרוב בתערוכות מתחלפות, לצד אלו הקבועות. כדאי לדעת: את הגלריה עוטף גן קסום משובץ מזרקות, ומסעדת המוזיאון "אלה" (Ella), המשקיפה על כיכר קניגספלאץ (Königsplatz), נקראת כך הודות לכינוי שהעניק קנדינסקי לזוגתו גבריאלה מינטר. שימו לב: הגלריה סגורה למבקרים בימי שני.

בשנת 1928 עלתה לראשונה התוכנית להקמת מוזיאון להיסטוריה ותרבות יהודית, אך מסיבות היסטוריות ידועות, רק כעשרים שנה אחרי מלחמת העולם השניה נפתח המוזיאון. תחילה הוא שכן בחלל קטן יותר, ברחוב מקסימיליאנשטראסה (Maximilianstraße), בהמשך עבר לרחוב רייכנבאך שטראסה (Reichenbachstraße), ולבסוף, נבנה משכנו הנוכחי בעזרת הקהילה היהודית והעירייה והוא נפתח לקהל במרץ 2007. המוזיאון ממוקם בכיכר יעקב הקדוש (Sankt Jakobs Platz) לצד בית הכנסת "אוהל יעקב" (Ohel-Jakob) והמרכז הקהילתי היהודי. את מתחם המבנים תכננו האדריכל וולפגנג לורץ׳ (Wolfgang Lorch) והאדריכלית רנה ונדל-הופר (Rena Wandel-Hoefer) שזכו בתחרות אדריכלות. בשתי הקומות העליונות של המוזיאון נמצאים מרכז הלימוד, סיפריה וגלריות לתערוכות מתחלפות העוסקות בהיבטים חדשים מתחומי האמנות, ההיסטוריה והתרבות. בקומה התחתונה מוצגת תערוכת הקבע המעניקה הצצה להיסטוריה היהודית במינכן בעבר ובהווה. בתערוכה, הנקראת "קולות-מקומות-זמנים" (Stimmen-Orte-Zeiten), מוצגים מיצבים העושים שימוש במגוון מדיות, כגון הקלטות קול, שחזור סצנות, תמונות וחפצים, המספקים תובנה לגבי נקודות מבט שונות ומציעים היכרות עם מגוון זהויות יהודיות. המיצב הראשון, "קולות" (Stimmen), מציג את סיפור הגעתם של יהודים לעיר במהלך 200 השנים האחרונות באמצעות הקלטות קול. המיצבים "מקומות" (Orte) ו"תמונות" (Bilder) מציגים מקומות מרכזיים על מפת העיר לצד צילומים מחייהם של אישים שונים מהקהילה היהודית, מזוכה פרס נובל בכימיה ועד רבני הקהילה. מדור "טקסים" (Rituale) מעניק היכרות עם מסורות דתיות בבית הכנסת ובבתים יהודיים בעזרת חפצי פולחן יהודיים. אחת מגולות הכותרת של התערוכה היא רצועת הקומיקס המשעשע "הכל יחסי" של אמן הקומיקס היהודי-אמריקאי המוערך ג'ורדן ב. גורפינקל (Jordan B. Gorfinkel), הידוע גם בשם גורף (Gorf). הקומיקס מתמקד בהתחלה החדשה של החיים היהודיים אחרי 1945. כדאי לדעת: כיכר יעקב הקדוש, בה כאמור שוכן היום הקומפלקס של הקהילה היהודית, היתה אחד המוקדים העיקריים של ליל הבדולח והיא נמצאת מרחק מטרים ספורים מהמקום בו עמד בית הכנסת העתיק, שנהרס בהוראת היטלר בשנת 1938. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.

* עדכון: המוזיאון סגור למבקרים עד להודעה חדשה בשל שיפוצים. פתיחה מחודשת צפויה בשנת 2029. חלק מהאוסף שלו מוצג כעת במוזיאון פינקוטק הישן (Alte Pinakothek) * מוזיאון זה, יחד עם מוזיאון פינקוטק הישן, מוזיאון פינקוטק המודרני ומוזיאון ברנדהורסט מהווים את רובע המוזיאונים, ה-Kunstareal. זהו מוזיאון לאמנות בת המאות ה-19 וה-20, שביקור בו יעביר אתכם דרך ההיסטוריה של הציור ב-200 השנים האחרונות, החל ברומנטיקה הגרמנית על ידי קספר דוד פרידריך, דרך גויה וכלה באימפרסיוניזם הצרפתי, המיוצג כאן על ידי מונה, מאנה, דגה ורנואר. גולת הכותרת של האוסף היא ככל הנראה "החמניות" של ואן גוך, המוצגת כאן באחת מגרסאותיה. המבנה המקורי, שבנייתו הסתיימה בשנת 1853 נהרס במלחמת העולם השניה, והמבנה החדש נפתח מחדש לקהל רק ב-1981.