דף הבית יעדים מינכןמסלולים במינכן אמנות, טבע ואופנה

אמנות, טבע ואופנה

מינכן, גרמניה
1

כיכר קניגספלאץ (Königsplatz)

אתרי דת והיסטוריה
כיכר קניגספלאץ (Königsplatz) נבנתה במאה ה-19 בסגנון ניאו קלאסי והאווירה היוונית-רומית מורגשת בה היטב. בכיכר שלושה מבנים מפוארים: מוזיאון גליפטוטק (Glyptothek), המציג בעיקר בעיקר פסלים יוונים ורומאים; הפרופילאה של מינכן (Propylaea), השער המפואר המהווה את הקצה המערבי של הכיכר ונבנה בהשראת הפרופילאה של אתונה; והמוזיאון המציג את אוסף העתיקות הממלכתי (Staatliche Antikensammlungen). גלריית לנבאכהאוס (Lenbachhaus) ממוקמת ממש ממול. כדאי לדעת: הכיכר היתה חביבה על הנאצים והם נהגו לערוך בה עצרות המוניות בשנות ה-30. כיום מתקיימים בה קונצרטים באוויר הפתוח, אירועי תרבות, פסטיבלים וגם הפגנות.
כיכר קניגספלאץ (Königsplatz)
2

פינקוטק הישן (Alte Pinakothek)

אתרי חובה ⋅ מוזיאונים וגלריות
מוזיאון פינקוטק הישן (Alte Pinakothek), השוכן ברובע המוזיאונים, הקונסטאריאל (Kunstareal), הוא אחד המוזיאונים העתיקים ביותר בעולם ואחד ממוזיאוני האמנות המשמעותיים ביותר באירופה. המוזיאון כולל את אחד האוספים הגדולים בעולם של ציורים אירופאים מהמאה ה-14 עד המאה ה-18. בין למעלה מ-700 הציורים המוצגים, המייצגים נקודות שיא בתולדות האמנות, ניתן למצוא יצירות מופת של דירר (Dürer) ורובנס (Rubens), וכן יצירות מפתח בולטות של רוחיר ואן דר ויידן (Rogier van der Weyden), אל גרקו (El Greco), הנס ממלינג (Hans Memling), רפאל (Raphael), טיציאן (Titian), אלברכט אלטדורפר (Albrecht Altdorfer), ליאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci), לוקאס קראנאך האב (Lucas Cranach der Ältere), יאן ברויגל האב (Jan Brueghel the Elder), אנתוני ואן דייק (Anthony van Dyck), רמברנדט (Rembrandt), פרנס הלס (Frans Hals), ניקולא פוסן (Nicolas Poussin), טינטורטו (Tintoretto) וברטולומה אסטבן מוריו (Bartolomé Esteban Murillo). בין גולות הכותרת תוכלו למצוא את הדיוקנאות העצמיים של דירר ורמברנדט, את "קרב אלכסנדר באיסוס (Alexanderschlacht) של אלטדורפר, את הפרשנות ההומוריסטית של טינטורטו לניאוף ונוס, "ונוס, וולקן ומרס" (Amore Venere e Marte), את "המדונה ובנה עם פרח הציפורן" (Madonna del Garofano) של דה וינצ'י ואת יצירת המופת של רובנס, "הדין הגדול האחרון" (The Great Last Judgement). בנוסף, מאחר ומוזיאון פינקוטק החדש (Neue Pinakothek) סגור בשל שיפוצים עד שנת 2029, מבחר יצירות מופת של אמנות מהמאה ה-19 מהמוזיאון מוצגות כיום בקומת הקרקע של המוזיאון. וכאילו לא די באמנות המוצגת, בניין המוזיאון עצמו נחשב ליצירה פורצת דרך של אמנות אדריכלית. המלך לודוויג הראשון מבוואריה היה אספן אמנות נלהב. בסביבות 1820, הוא החליט להנגיש את אוצרותיו לציבור והזמין את אדריכל החצר שלו לאו פון קלנצה (Leo von Klenze) לתכנן גלריה. עבודות הבנייה החלו בשנת 1826, והמוזיאון עוצב כך שיהיה מפואר ופונקציונלי כאחד, בעל אולמות גדולים ומוארים. המוזיאון פתח את שעריו באופן רשמי בשנת 1836 ובעת השלמתו נחשב לבניין המוזיאונים הגדול בעולם, חלון ראווה למוזיאונים אחרים כמו ההרמיטאז' בסנט פטרסבורג. למוזיאון נגרם נזק כבד במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמהלך השיפוצים האדריכל החדש הנס דלגאסט (Hans Döllgast) החליף את החזית החסרה בעבודות לבנים לא מעובדות, כך שגם היום תוכלו לראות את ה"פצעים" שנגרמו בעקבות המלחמה. כדאי לדעת: המוזיאון מציע מדריך כיס שיוכל ללוות אתכם לפני, במהלך ואחרי הביקור שלכם. מדריך הכיס מציע מספר סיורים מתוכננים, תוכלו לשמור יצירות שמעניינות אתכם וליצור מסלול משלכם ואפילו לקבל מידע על הציורים. את אפליקציית האינטרנט (Web app) תוכלו למצוא באתר הרשמי. שימו לב: מלבד האוסף הקבוע, המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות ותערוכות מיוחדות (לעיתים בתשלום נפרד). המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.
פינקוטק הישן (Alte Pinakothek)
3

פינקוטק החדש (Neue Pinakothek)

מוזיאונים וגלריות
* עדכון: המוזיאון סגור למבקרים עד להודעה חדשה בשל שיפוצים. פתיחה מחודשת צפויה בשנת 2029. חלק מהאוסף שלו מוצג כעת במוזיאון פינקוטק הישן (Alte Pinakothek) * מוזיאון זה, יחד עם מוזיאון פינקוטק הישן, מוזיאון פינקוטק המודרני ומוזיאון ברנדהורסט מהווים את רובע המוזיאונים, ה-Kunstareal. זהו מוזיאון לאמנות בת המאות ה-19 וה-20, שביקור בו יעביר אתכם דרך ההיסטוריה של הציור ב-200 השנים האחרונות, החל ברומנטיקה הגרמנית על ידי קספר דוד פרידריך, דרך גויה וכלה באימפרסיוניזם הצרפתי, המיוצג כאן על ידי מונה, מאנה, דגה ורנואר. גולת הכותרת של האוסף היא ככל הנראה "החמניות" של ואן גוך, המוצגת כאן באחת מגרסאותיה. המבנה המקורי, שבנייתו הסתיימה בשנת 1853 נהרס במלחמת העולם השניה, והמבנה החדש נפתח מחדש לקהל רק ב-1981.
פינקוטק החדש (Neue Pinakothek)
4

פינקוטק דר מודרן (Pinakothek der Moderne)

מוזיאונים וגלריות
מוזיאון פינקוטק דר מודרן (Pinakothek der Moderne), השוכן ברובע המוזיאונים, הקונסטאריאל (Kunstareal), נפתח למבקרים בשנת 2002 בבניין מרהיב הכולל כיפת זכוכית בגובה 25 מטר, פרי יצירתו של האדריכל הגרמני המוערך סטפן בראונפלס (Stephan Braunfels). המוזיאון נחשב למוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית הגדול בגרמניה, ולמעשה נהוג להתייחס אליו כביתם של ארבעה מוזיאונים תחת קורת גג אחת - מוזיאון המוקדש לאמנות מודרנית (Sammlung Moderne Kunst), מוזיאון המוקדש לעיצוב, המכונה "האוסף החדש" (Die Neue Sammlung), מוזיאון המוקדש לאדריכלות (Architekturmuseum) ומוזיאון המוקדש להדפסים ורישומים (Staatliche Graphische Sammlung). המוזיאון המוקדש לאמנות מודרנית ממשיך למעשה בדיוק היכן שפינקוטק החדש (Neue Pinakothek) מסתיים, כלומר עם האמנות שנוצרה אחרי 1900 או בקירוב. האוסף עצמו כולל למעלה מ-20,000 יצירות, מציור, פיסול, צילום ועד ניו מדיה, ונע בין תנועות האוונגרד החשובות ביותר של תחילת המאה ה-20 ועד לאמנות עכשווית. האוסף כולל יצירות של פבלו פיקאסו (Pablo Picasso), סלבדור דאלי (Salvador Dalí), רנה מגריט (René Magritte), מקס בקמן (Max Beckmann), אוגוסט זנדר (August Sander), פלורנס הנרי (Florence Henri) ועוד. המוזיאון המוקדש לעיצוב, "האוסף החדש", הוא אחד המוזיאונים הגדולים והחשובים לאמנות שימושית מהמאות ה-20 וה-21. אוסף המוזיאון כולל למעלה מ-120,000 פריטים מתחומי העיצוב התעשייתי, העיצוב הגרפי, תרבות הסייבר ועוד. אוסף המוזיאון כולל יצירות של אדוארד וויליאם גודווין (Edward William Godwin), הלה יונגריוס (Hella Jongerius), קונסטנטין גרצ'יץ' (Konstantin Grcic), ביאטה קון (Beate Kuhn) ועוד. אוסף המוזיאון המוקדש לאדריכלות הוקם בשנת 1868 כאוסף הוראה לסטודנטים לאדריכלות במכללה הפוליטכנית החדשה (Neue Polytechnische Schule) וכיום הוא באחריות האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM). עקב שינויים בהשכלה הפורמלית של אדריכלים - שרטוטים ודגמים הוחלפו בצילומים ובנגטיבים מזכוכית ואוסף הדגמים ההיסטורי שימש פחות ופחות למטרות הדרכה והפך בהדרגה בהדרגה לארכיון אדריכלי. אוסף המוזיאון, המכיל תצלומים, רישומים ודגמים של אדריכלים ואדריכלי נוף, כולל עבודות של פטר בירקנהולץ (Peter Birkenholz), גונאר אספלונד (Gunnar Asplund), אגון איירמן (Egon Eiermann) ועוד. אוסף המוזיאון המוקדש להדפסים ורישומים נע מהמאה ה-12 ועד המאה ה-21. דגש מיוחד מושם על רישומים והדפסים גרמניים והולנדיים מוקדמים, רישומי רנסנס איטלקי ורישומים גרמניים מהמאה ה-19. האוסף כולל יצירות של רמברנט (Rembrandt), קיקי סמית (Kiki Smith), ארנסט לודוויג קירכנר (Ernst Ludwig Kirchner), אלברכט דירר (Albrecht Dürer) ועוד. בשל גודלם העצום, האוספים במוזיאונים השונים מוצגים לרוב בתערוכות מתחלפות, לצד אלו הקבועות. כדאי לדעת: מומלץ להוריד את האפליקציה של המוזיאון לטלפון הנייד ולהשתמש בה לקבלת מסלולים נושאיים בכל ארבעת האוספים ומידע על למעלה מ-100 חפצים ולמעלה מ-80 אמנים, אדריכלים ומעצבים. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני.
פינקוטק דר מודרן (Pinakothek der Moderne)
5

ספריית מדינת בוואריה

אתרי דת והיסטוריה
ספריית מדינת בוואריה (Bayerische Staatsbibliothek) היא אחת החשובות באירופה, ואבן שואבת לחוקרים ולאקדמאים מובילים, המגיעים אליה מרחבי העולם. היא נוסדה ב-1558 על ידי הדוכס אלברכט החמישי, עם רכישתם של אוספי הספרים הפרטיים של קאנצלר אוסטריה דאז, ואיש הדת והרוח יוהאן אלברכט וידמנשטטר. על מדפי הספריה כ-10 מיליון ספרים, כ-90,000 כתבי יד מקוריים, חלקם משתייכים לאוספים שנתרמו לספרייה באופן בלעדי, וכ-55,000 גרסאות אלקטרוניות או מודפסות. בשנת 1663 חוקקו בגרמניה חוק כי שני עותקים של כל ספר, שמודפס בבוואריה, חייבים להישלח לספריה הלאומית, וחוק זה נשמר באדיקות עד היום. כדי לעמוד בקצב המהיר של הזמנים המשתנים, הספריה כיום גם פועלת כמרכז תרבות המקיים דיונים ערים על חשיבותן של מסורות ספרותיות נוכח ההתפתחויות הדיגיטליות העדכניות. ביקור במבנה מרשים זה מומלץ לאנשי ספר אמיתיים, שיוכלו גם להנות מתערוכות מתחלפות, המקיפות כל פעם נושא אחר, הנבחר מתוך מליוני הספרים. .
ספריית מדינת בוואריה
6

הגן האנגלי (Englischer Garten)

אתרי חובה ⋅ פארקים
הגן האנגלי (Englischer Garten) הוא פארק ענק וציורי. זהו פארק באורך של כחמישה וחצי קילומטרים, מה שהופך אותו לאחד הפארקים העירוניים הגדולים בעולם, אפילו יותר מסנטרל פארק בניו יורק. בפארק הזה אפשר לבלות שעות ארוכות. את הרעיון להקמת הפארק הגה סר בנג'מין תומפסון האמריקאי במאה ה- 18, ואת ההחלטה הסופית הורה הנסיך הבוחר קארל תיאודור. הוא מהווה חיבור בין הנוף הטבעי לאורך נהר האיסר לבין מרכז העיר העתיקה של מינכן. למרות שה'טבע' כאן תוכנן עד הפרט האחרון, הגן האנגלי נראה מאוד טבעי. כאשר קארל תיאודור הורה להקים אותו בשנת 1789, הוא קבע שהפארק לא יהיה רק עבור חלק אחד של האוכלוסייה, אלא עבור כלל הציבור. הסיבה הייתה, בין היתר, החשש מתסיסה חברתית שהובילה להסתערות על הבסטיליה בצרפת. באוגוסט 1789 זומן גנן חצר שווצינגן סקל למינכן כדי לדון ביצירת הפארק. השטח שיועד לגן האנגלי היה מישור שיטפון שבו צמחו ערבות ואשחר ים קוצני. תחילה היה צורך להקים סכר כדי למנוע הצפות נוספות. תוך זמן קצר מאוד הוצבו שבילים, ניטעו עצים ושיחים, נבנו גשרים והוקמו מבנים כמו המגדל הסיני ואולם רומפורד. במהרה הפך הגן האנגלי לאחת הדוגמאות הבולטות ביותר לעיצוב גנים מהמאה ה-19. הפעילויות כאן רבות: ניתן לשכור סירת פדלים באגם, לטייל בשבילים, לרכב על אופניים, להשתזף בקיץ, לקרוא ספר או ללגום בירה בגינות הבירה - אחת הפופולריות בהן נמצאת במגדל הסיני המרשים שבאמצע הפארק. אחד הסמלים של הגן האנגלי הוא מקדש מונופטרוס שתוכנן על ידי האדריכל ליאו פון קלנזה בשנת 1837 ושוכן על גבעה מלאכותית שנבנתה ועוצבה על ידי קרל אוגוסט סקל. האנגלים, אגב, לא היו היחידים שהשפיעו על הפארק במינכן - בית התה היפני והמגדל הסיני גם הם אטרקציות פופולריות. לאורך הגן גם זורם נהר האייסבאך (Eisbach) המלאכותי. אף על פי שהשחייה בנהר אסורה, בקיץ ניתן לראות רבים משתכשכים במי הנהר. במורד הנהר, בסמוך למשכן לאמנות (Haus der Kunst), ניתן לצפות בגל מלאכותי, שגובהו מטר אחד ורוחבו 12 מטר. תוכלו להצטרף לחובבי הגלישה המקומיים שמרבים לפקוד אותו. שימו לב: הגרמנים הם חובבי נודיזם, ובימים חמים חופי האגם עמוסים במבקרים ערומים. כמו כן, מומלץ לא לשוטט כאן אחרי רדת החשיכה.
הגן האנגלי (Englischer Garten)
7

התיאטרון הלאומי (Nationaltheater)

מוזיאונים וגלריות ⋅ מוזיקה והופעות
מבנה התיאטרון הלאומי של בוואריה הוא ביתם של האופרה והתזמורת הבוואריים משנת 1818. במבנה היסטורי זה, שהוקם לבקשתו של המלך מקסימיליאן הראשון, 2100 מקומות ישיבה והוא הגדול ביותר בגרמניה. הוא נבנה מחדש פעמיים: פעם ראשונה כבר ב-1823 בעקבות שריפה, ושוב ב-1963, לאחר שהופצץ במהלך שנותיה האחרונות של מלחמת העולם השנייה. בין קירות אולם התיאטרון נשמעו צליליהן של בכורות והפקות ענק עתירות ניצבים של מיטב יצירות האופרה, בעיקר של ואגנר וריכרד שטראוס. תוכלו ליהנות מקונצרט נפלא או מופע בתיאטרון או/ו להצטרף לסיור מודרך מאחורי הקלעים של הבניין המרהיב (מידע נוסף תמצאו באתר הרשמי).
התיאטרון הלאומי (Nationaltheater)
8

Cuvilliés Theatre

תיאטרון ומחול
ה-Cuvillies Theatre, שבעבר כונה ה-Altes Residenz-Theater, הוא בית אופרה מרהיב, שנבנה בשנת 1755 על ידי François de Cuvillies בסגנון הרוקוקו. מעצם קרבתו הגיאוגרפית לארמון הרזינץ, הוא שימש כמעין בית אופרה פרטי, שרק משפחות האצולה פקדו אותו. המבנה נפגע במלחמת העולם השנייה, אך העיטורים והפיתוחים של האולם הפנימי הורדו עוד קודם לכן, ונשמרו במקום הסתר. התיאטרון עבר שיפוץ נוסף בין השנים 2008-2004, ובהשקתו המחודשת הועלתה יצירתו של מוצרט "אידומנאו", שהועלתה אף בערב פתיחתו של האולם בשנת 1781.
Cuvilliés Theatre

אודות

היום נבקר באתרי תרבות ואמנות, ספרות ואפנת עילית שפזורים ברחבי מינכן. נתחיל את היום בכיכר המלכים (Königsplatz). הכיכר הענקית נבנתה במאה ה-19 בסגנון נאו-קלאסי, והאווירה היוונית-רומית מורגשת בה היטב. קשה שלא לחוש קטן לנגד עמודי השיש והבניינים שמקיפים אותה.

 

אולי תופתעו לשמוע שהיה זה אחד המקומות החביבים על הנאצים, אשר נהגו לערוך כאן עצרות המונים בשנות ה-30. הכיכר תשמש לכם נקודת מוצא לביקור בכמה מהמוזיאונים היפים ביותר במינכן.

 

הראשון מבין המוזיאונים שנבקר בהם הוא מוזיאון הפינקוטק הישן (Alte Pinakothek) שנמצא במרחק רחוב אחד מהכיכר, ב-Barerstrasse. זהו אחד המוזיאונים הוותיקים בעולם, והוא כולל אוסף נפלא של אמנות אירופית מימי הביניים ועד תקופת הרוקוקו. בין השאר תוכלו לראות כאן ציורים של טיציאן, פרנס הלס ורובנס, שזהו אחד האוספים הגדולים בעולם של ציוריו.

 

אל תחמיצו את הדיוקן העצמי של אלברכט דירר (Durer) וציור ה- Pieta של בוטיצ’לי. חצו את Theatinerstrasse ותגיעו למוזיאון הפינקוטק החדש (Neue Pinakothek) כאן תמצאו אוסף ענק של אמנות מהמאות ה-19 וה-20. ביקור במוזיאון יאפשר לכם לסקור את ההיסטוריה של הציור ב-200 השנים האחרונות, החל ברומנטיקה הגרמנית המיוצגת על ידי קספר דוד פרידריך, דרך גויה וכלה באימפרסיוניזם הצרפתי: מונה, מאנה, דגה (Degas) ורנואר (Renoir) גולת הכותרת של האוסף היא ככל הנראה ציור החמניות של ואן גוך (Van Goch), זאת ההזדמנות לראות את המקור של הציור המהולל.

 

אם נותר בכם כוח, כדאי להמשיך למוזיאון המומלץ השלישי במספר, הלא הוא הפינקוטק המודרני (Pinakothek der Moderne) שכדי להגיע אליו צריך פשוט להמשיך על Barerstrasse. זה מוזיאון האמנות המודרנית הגדול בגרמניה והוא שוכן בבניין מרהיב המשלב זכוכית ובטון. ציור, עיצוב, פיסול, צילום, אדריכלות ואפילו וידאו, כולם מוצגים באוסף הענק שנמצא כאן. בין השאר תוכלו לראות במוזיאון ציורים של דאלי, פיקאסו, מאטיס ואנדי וורהול.

 

אם שבעתם ממוזיאונים ותרבות מפוארת המשיכו מכאן ברגל או בתחבורה ציבורית לאחת מפינות החמד של העיר: הגנים האנגליים. במידה והחלטתם ללכת ברגל, שימו לב כי בדרך אתם עוברים דרך הספרייה הלאומית של בווריה (Bayerische Staatsbibliothek), הנחשבת לאחת החשובות באירופה. על מדפי הספרייה כעשרה מיליון ספרים ואם אתם אנשי ספר, כדאי לכם להיכנס למבנה המרשים וליהנות מהתערוכות המתחלפות שמוצגות כאן, העוסקות כל פעם בנושא אחר.

 

הגנים האנגליים (Englischer Garten) הם מקום נהדר למנוחה קלה. אפשר לבלות שעות ארוכות בפארק הענק, שאורכו כחמישה קילומטרים, לטייל, לקרוא, לשוט בתעלות ובאגמים, לרכוב על אופניים או סתם להתבונן באנשים שעוברים.

 

אם אתם מגיעים למינכן בקיץ, אל תיבהלו למראה האנשים המשתזפים בעירום מלא. זה מקובל כאן לחלוטין. עוד פעילות פופולרית בימי הקיץ היא גלישה קשה להאמין, אבל הגלים ב-Eisbach , הנהר המלאכותי שחוצה את הפארק, גבוהים מספיק לשם כך. גם אם באתם בחורף, אין סיבה להתאכזב, כשהשלג עמוק מספיק, נפתחים מסלולי סקי בשטחי הפארק. ליד המגדל הסיני (Chinesischer Turm) המרשים שבאמצע הפארק תמצאו את אחד מגני הבירה הטובים והאהובים בעיר. אם תפסתם רעב, אפשר לעצור ולאכול ב-Restaurant am Chinesischen Turm .

 

לאחר שמיציתם את הפארק המשיכו ברגל או בתחבורה ציבורית וסיימו את היום בשיטוט ברחוב Maximilianstraße. רחוב מלא זוהר בו נמצאים הבוטיקים הטובים ביותר. פה תמצאו מותגי יוקרה של אופנה, הנעלה, תכשיטים כמו גם גלריות אמנות ועוד. שאנל ודיור, ג'וצי ודולצ'ה גבאנה לכולם יש מקום בשדרה. קחו בחשבון שהרחוב הוא אובן שואבת לסלבריטאים שבאים לעשות קניות ויתכן מאד שתיתקלו באחד מהם כאן. לא רחוק מכם נמצא Nationaltheater, ביתם של האופרה והתזמורת הבוואריים.

 

במידה ויש לכם כוח סיימו את היום ב-Cuvilliés Theatre שהוא חלק מהקומפלקס של ארמון הרזינץ. התיאטרון המרהיב הזה שנבנה במאה ה- 18 נחשב לתאטרון הרוקוקו היפה ביותר באירופה. אם אתם יכולים, נסו להשיג כרטיסים (מראש) למופע במקום, האווירה באולם מחשמלת והיופי ניבט מכול פינה.