סיור הליכה במילאנו כולל כניסה לדואומו, לסעודה האחרונה ולתיאטרון לה סקאלה

פאלאצו מרינו (Palazzo Marino), השוכן בכיכר (פיאצה) דלה סקאלה, הוא מבנה המסכם את התפתחותה של מילאנו מבחינה תרבותית והיסטורית. המבנה משמש מאז שנת 1860 כמשכנם של משרדי עיריית מילאנו וראש העיר. בנייתו החלה באמצע המאה ה-16, עבור הבנקאי העשיר תומסו מרינו (Tommaso Marino) ובתכנונו של האדריכל גאלאצו אלסי (Galeazzo Alessi). בניין מפואר זה שימש גם כמשכנו הרשמי של נפוליאון, לאחר שכבש את צפון איטליה במאה ה-19. בתוך המבנה ניתן להתרשם מציור קיר המתאר את נישואי קופידון ופסיכה. על פי האגדה, נוס (אפרודיטה), אמו של קופידון, התקנאה ביופייה של נערה בשם פסיכה ("נפש" ביוונית). היא הטילה על בנה לרדת לארץ ובעזרת חצי הזהב שלו לגרום לפסיכה להתאהב באיש המכוער ביותר בעולם. אבל עקב "תאונת עבודה" (חצים הם דבר מסוכן כידוע) קופידון התאהב בה בעצמו, לקח אותה אל ארמונו ונשא אותה לאישה. במקום מתקיימים סיורים מודרכים ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש באתר האינטרנט.

הדואומו היא קתדרלה יפהפיה בסגנון גותי-איטלקי, שנחשבת לאחת הנקודות האייקוניות ביותר במילאנו. הקמתו של המבנה החלה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-14, נמשכה מאות שנים והושלמה סופית רק בשנת 1958, עם בנייתו של האחרון מבין 135 הצריחים המעטרים את גג הכנסייה. הקתדרלה עומדת במרכזה של כיכר רחבת ידיים שתוכננה בשנת 1895 על ידי האדריכל ג'וזפה מנגוני (Giuseppe Mengoni) וניצבת על חורבות כנסיית סן ג'ובאני אלה פונטי, שהוקמה בשלהי המאה הרביעית ונהרסה בשריפה. הדואמו של מילאנו מספרת סיפור של אמונה ואמנות המתפרש על פני 600 שנים. כיוון והקתדרלה נבנתה במשך מאות שנים ועירבה רצף ארוך של אדריכלים ומהנדסים, לא ניתן לתת את כל הקרדיט לאדם אחד. בסוף המאה ה-15 ניסו גדולי האדריכלים והאמנים של אותה תקופה, כולל לאונרדו דה וינצ'י, לבצע את המשימה הקשה של עיצוב הטיבריום, מגדל משובץ חלונות שמאפשר לאור להיכנס. הקתדרלה מקושטת ביותר מ-3400 פסלים. בראש הצריח המרכזי עומד פסל מוזהב של המדונה, הנקרא מדונינה. פרנצ'סקו קרוצ'ה הוזמן לבנות את הצריח הגדול בשנת 1762, והוא זה שהציע לקשט אותו בפסל של הבתולה מריה שהובאה לגן העדן על ידי המלאכים. את הפסל פיסל ג'וספה פרגו, והוא מצופה זהב טהור. באוגוסט 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, המדונינה כוסתה בבד אפור-ירוק וכך נשארה במשך חמש שנים, כדי לא להוות מטרה קלה למפציצים. הסרת הבד התקיימה ב-6 במאי 1945 בטקס חגיגי בראשות הקרדינל שוסטר, הארכיבישוף של מילאנו דאז. לאחר שעצרתם להתפעל מחזית הדואומו כדאי להיכנס פנימה, למרות התור הארוך שיש לרוב בכניסה. כשתכנסו פנימה ייקח לכם רגע לעכל את כל מה שאתם רואים - אווירה מוארת בנרות ומקושטת במזבחות ומעברים. כאן תוכלו להתרשם ממידות הכנסייה: 148 מטר אורכה ו-108.5 מטר גובהה, נתונים שהופכים אותה לכנסייה הקתולית השנייה בגודלה בעולם, שיכולה לאכלס כ-40,000 מתפללים. בחדרי התצוגות תמצאו פסלים ויצירות אמנות עתיקות, חלונות ויטראז' מהמאה ה-15 ואילך ואולם אוצרות, בו שמורות עשרות עבודות אמנות נוצריות מהמאה הרביעית ועד המאה ה-12. חמש הדלתות המפוארות של הכנסייה הן מלאכת מחשבת בפני עצמה ובמוזיאון שבמקום מוצגים גם שרטוטים וציורים המתעדים את תהליך בניית הקתדרלה לאורך השנים. אחד משיאי הביקור בקתדרלה הוא הנוף של העיר היפיפייה וסביבותיה הנשקף מנקודת התצפית ברחבת הצריחון העליון (הטרסות). ביום בהיר ניתן לראות את האלפים האיטלקיים. העלייה למרפסת התצפית אפשרית במדרגות או במעלית (בתשלום נוסף). הירידה היא באמצעות המדרגות. מתחת לחלל שמסביב לקתדרלה ניתן למצוא שרידים של כמה מבני פולחן מהתקופה שבין האימפריה הרומית לימי הביניים, שנהרסו כדי לפנות מקום לבניית הקתדרלה החדשה. ממצאים ארכיאולוגיים אלה מספרים את סיפורה של "הכיכר" שלפני הדואומו, שבה ניצבו שתי בזיליקות: סנטה מריה מג'ורה (שראשיתה במאה ה-9) הידועה גם כבזיליקת ג'מאליס וסנטה טקלה שהייתה בשימוש במהלך המאה ה-9 (הכניסה לאזור הארכיאולוגי כרוכה בתשלום נוסף). כדאי לדעת: לא הרבה יודעים שמתחת למזבח הגבוה נמצאת קריפטה עשויה שיש מפוארת ומרהיבה. הקריפטה, שנקראה רשמית קפלת הג'מאל של הדואומו (Jemale Chapel of the Duomo), תוכננה במאה ה-16 על ידי פלגרינו טיבאלדי, האמן האהוב על סנט צ'ארלס בורומיאו (הכניסה לקריפטה כרוכה בתשלום נוסף). שימו לב: יש מספר סוגים של כרטיסים לאזורים השונים. כרטיס הכניסה המשולב כולל גישה לקתדרלה, למרפסת התצפית במעלית (הירידה במדרגות), לאזור הארכיאולוגי ולקריפטה, וכן למוזיאון הקתדרלה השוכן בסמוך ולכנסיית סן גוטרדו בקורטה ברחוב Via Francesco Pecorari 2 (כ-5 דקות הליכה מהקדתרלה). את הכרטיס ניתן לממש 3 ימים מיום הביקור.

בביקורכם בעיר אל תפספסו את ההזדמנות לחזות מקרוב באחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם - "הסעודה האחרונה", אותה צייר לאונרדו דה וינצ'י על קיר חדר האוכל של מנזר הדומיניקנים, השייך לכנסיית סנטה מריה דלה גרציה. הציור, שנעשה בשנים 1494-1498, מתאר את הסעודה האחרונה של ישו עם 12 השליחים באופן ריאליסטי, מלא הבעה ומרשים, למרות פגעי הזמן הניכרים. בתקופה בה עבד על הציור, בעשור האחרון של המאה ה-15, דה וינצ'י היה עסוק בין היתר במחקרי אור, צליל, תנועה ורגשות אנושיים והבעתם. תוצאות מחקריו משתקפים בבירור בציור הסעודה האחרונה, שבה, אולי יותר מכל עבודה אחרת של דה וינצ'י, הוא הפגין את מה שכינה "תנועות הנשמה" באמצעות תנוחות, מחוות והבעות. כשתצאו מחדר האוכל תוכלו להיכנס למוזיאון צ'נקולו וינצ'יאנו. זוהי תערוכה המספקת מידע נוסף על "הסעודה האחרונה" ועבודתו של דה וינצ'י על היצירה. בשל גילו וכן הטרגדיות שפקדו את ציור הקיר הזה, בוצעו בסך הכל שבעה שחזורים, כאשר האחרון הושלם ב-1999. במוזיאון תוכלו לראות תמונות מפורטות של "לפני" ו"אחרי". למרבה האירוניה, נעשו כל כך הרבה שחזורים, עד שהציור שרואים היום כמעט לא צויר בידו של דה וינצ'י. שימור הציור העדין הזה הוא אתגר יומיומי למשחזרים, שמטפלים בו ומשתמשים במיטב הטכנולוגיות כדי להבטיח שיצירת המופת תישמר ותועבר לדורות הבאים. הכנסייה עצמה היא מתחם יפהפה וייחודי מתקופת הרנסנס, אשר ניזוק קשות בתקופת מלחמת העולם השנייה ושופץ מאז. הכנסייה נבנתה בסגנון גותי ורומנסקי על ידי דוכס ספורצה בשנת 1490, ומאמינים כי תוכננה בחלקה על ידי ברמנטה. החלק החיצוני כולל קלויסטר מקסים ודוגמאות גאומטריות. מאז ספטמבר 1980 הסעודה האחרונה, יחד עם הכנסייה והמנזר הדומיניקני של סנטה מריה דלה גרציה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ותוארו כ"הישג אמנותי ייחודי, בעל ערך אוניברסלי יוצא דופן". עוד נטען כי "הסעודה האחרונה" השפיעה לא מעט על גורל תחום הציור ופתחה עידן חדש בתולדות האמנות. בשל המגבלה על מספר המבקרים יש להזמין כרטיסים לביקור בכנסייה מראש, אך קחו בחשבון שהזמינות דלה מאוד ויש לבדוק באופן קבוע את הזמינות באתר הרשמי. במידה ולא הצלחתם למצוא כרטיסים מראש, תוכלו בכל זאת לראות את הציור, במידה ותרשמו לסיור מאורגן של אחת מחברות הסיורים הפרטיות הפועלות במילאנו, הכולל גם ביקור בכנסייה. שימו לב: יש להגיע למשרד הכרטיסים 30 דקות לפני מועד הביקור, אחרת תסתכנו באובדן זכות הגישה למוזיאון. יש להציג תעודה מזהה כדי לקבל את הכרטיס ולגשת למוזיאון.

ישנם בתי קברות שהם כמו יצירת מופת, עיר קטנה או חלון אל ההיסטוריה. בית הקברות של מילאנו הוא לחלוטין כזה. זהו בית קברות יפהפה משנת 1866, השני בגודלו במילאנו. השבילים של בית הקברות מעוטרים במגוון פנטסטי של מצבות מעוצבות, כאשר הגנים במקום מעוטרים בפסלים איטלקיים קלאסיים ועכשוויים, אובליסקים והעתקים של מקדשים יווניים. הכניסה הראשית בנויה מאבן שיש, בסגנון נאו-רנסנס. בית הקברות נוצר אחרי שהוחלט לאחד למקום אחד את המספר הגדול של בתי הקברות הקטנים יותר שפוזרו ברחבי העיר. כך נוצרו שני בתי קברות חדשים וגדולים מאוד: אחד לעשירים, בו אנחנו עוסקים, והשני לכל השאר. כיוון ובית הקברות הזה היה מקום מנוחתם האחרון של אנשים עשירים ומפורסמים לאורך השנים, אפשר להבין איך קרה והקברים הם יצירת אומנות של ממש. בבית הקברות קבורים מאות אדריכלים, שחקנים, עיתונאים, מוזיקאים, ספורטאים ואנשים בעלי חשיבות באיטליה, שאת שמותיהם אולי תזהו מהכיכרות, הרחובות, הכבישים ותחנות המטרו בעיר. אל תתייחסו אל בית הקברות כאל בית קברות עצוב ועגמומי, אלא כאל מוזיאון פתוח והיסטורי עם קברים בעלי ערך אמנותי מהמאה ה-19. הוא מתפרש על פני למעלה מ-250 קמ"ר ונחשב למקום שלו ושקט, מוצל על ידי עצים גבוהים ומעניק הפסקה שלווה מהעיר התוססת, ממש בלב מילאנו. בית הקברות מחולק לשלושה חלקים: החלק המרכזי שייך לקתולים, החלק הימני שמור ליהודים, ואילו השמאלי מוקדש ללא קתולים. סמוך לכניסה נמצאים קבריהם המפוארים של נכבדי העיר בהיכל התהילה ("פאמדיו"). היכל התהילה הוא הישג אדריכלי מרהיב, עם מראה חיצוני מימי הביניים, חלון ורדים גותי גדול ומוטיבים דקורטיביים. בקפלה Palanti נמצאת אנדרטה לזכר 800 תושבי העיר שנרצחו במחנות הריכוז וההשמדה במהלך מלחמת העולם השנייה. כמה מהקברים המרשימים ביותר שאסור להחמיץ כוללים מגדל שיש לבן המייצג את חייו ומותו של ישו, פירמידה שנבנתה עבור משפחת ברוני וכמה פסלים המייצגים את הסעודה האחרונה בהזמנת משפחת קמפרי. עשו את דרככם לאנדרטה מספר 325, שם תוכלו למצוא את דמותו של פיליפו פיליפי, מבקר מוזיקה ומלחין. את הפסל יצר הפסל הגדול מדרדו רוסו. משמאל לכניסה הראשית ישנה תערוכת צילום המציגה את התפתחות בית הקברות. זוהי תערוכת רישומים ותמונות, הסוקרת את ההיסטוריה של המקום ומתעדת את הקברים והמונומנטים הייחודיים יותר שבו ואת סיפורם. בכניסה תוכלו למצוא מפה של בית הקברות ועליה מסומנים הקברים המרשימים ביותר.