המסגד הכחול (Sultanahmet Camii)

הארמון השקוע ירבאטאן או "בזיליקת בור המים" הוא מבנה תת-קרקעי עתיק ומפואר, ממוקדי העליה לרגל הפופולריים ביותר באיסטנבול. ההליכה במרחבים העצומים של המבנה מספקת חוויה מסתורית ומשונה, ובהחלט ייחודית. המים מטפטפים לאיטם מתקרת המערה המלאכותית, עושים את דרכם במורד 336 עמודי האבן המעוטרים ויוצרים אדוות במים מתחתיהם, שם שוחות להקות של קרפיונים. אל תחמיצו את שני ראשי המדוזה המפוסלים על שניים מעמודי התמיכה של המבנה, פסלים שעד היום איש אינו יודע מי פיסל אותם או מהיכן הובאו אל בור המים, והם מתוארכים לתקופה הרומית העתיקה. בור המים האדיר, מימדיו 140 מטרים לאורך ו-70 מטרים לרוחב והוא חולש על כמעט 10,000 מטרים רבועים, נבנה בשנת 532 לספירה בהוראת קיסר האימפריה הביזנטית יוסטיניאנוס כדי לשמש כמאגר מים ראשי עבור הארמון הגדול של קונסטנטינופול, בית המלוכה הביזנטי, ויכול להכיל עד כ-80,000 מטרים מעוקבים של מים שהגיעו אליו מאמות מים בנות עשרים קילומטרים באזור הים השחור. הארמון השקוע נזנח לאחר מעבר בית המלוכה מהארמון הקדוש ונשכח למשך מאות שנים. בשנת 1985 ניקתה עיריית איסטנבול את המבנה ושיפצה אותו, ובשנת 1987 הוא נפתח לציבור הרחב. אם ירבאטאן נראה לכם מוכר, אולי זה מהופעתו בסרט "מרוסיה באהבה" של ג'יימס בונד (1956) או מהספר (והסרט) "התופת" של דן בראון. הבזיליקה משמשת כיום גם כמוזיאון ומארחת שלל אירועי תרבות לאומיים ובינלאומיים ומבקרים בה למעלה משני מליון תיירים מדי שנה.

גשר הבוספורוס הוא גשר תלוי, אחד מבין שלושה המחברים בין אסיה לאירופה, והראשון מביניהם שנבנה (לפניו, הדרך היחידה לחצות את מיצר בוספורוס על שמו הוא קרוי הייתה עם סירה). כמה נתונים לגבי הגשר המפורסם: אורכו כקילומטר וחצי, רוחבו 34 מטרים וגובהו 160 מטרים, והוא בן שמונה נתיבים (שניים מהם מתפקדים כנתיבי חירום). הוא נבנה בשנת 1973 בהוראת ראש הממשלה דאז, אדנאן מנדרס, בעלות מוערכת של 200 מליון דולרים. בממוצע, כ-180 אלף רכבים עוברים בגשר מדי יום ביומו, ולכן הגשר סגור להולכי רגל ברוב רובה של השנה כדי למנוע תאונות. סביבתו של הגשר - המיצר והמחוזות שביניהם הוא עובר (ביילרביי (Beylerbeyi) ואורטקוי (Ortaköy) – עוצרת נשימה ביופיה, ומדי לילה הגשר מואר באינספור נורות צבעוניות, מחזה מדהים לכל הדעות ואחת הסיבות המרכזיות לבקר בסביבת הגשר דווקא בשעות הלילה. באזור הגשר פזורות מסעדות ובתי קפה רבים המציעים, כמנת פתיחה מושלמת, את אחד הנופים המדהימים ביותר. בחודש אוקטובר נפתח הגשר להולכי רגל, כשהוא מארח את המרתון היחיד בעולם שבמהלכו חוצים הרצים בין יבשות שונות. משני צדדיו של הגשר תוכלו למצוא שלל ארמונות עתיקים ומסגדים מפוארים, הידוע ביניהם הוא האיה סופיה העצום בגודלו.

ארמון דולמבאצ'ה המפואר שבמחוז בשיקטאש באיסטנבול הוא הארמון הגדול ואולי גם היפה ביותר בטורקיה כולה. הארמון נבנה בסגנון אירופאי בשלהי דעיכתה של האימפריה העותמנית והוא ידוע בגודלו ובהשקעה הכספית העצומה שהייתה כרוכה בבנייתו. הוא מעוצב בסגנון ייחודי המשלב בארוק, רוקוקו, ניאו-קלאסי ועותמני, ומכיל לא פחות מ-285 חדרים (כל אחד ואחד מהם מדהים ביופיו ומפעים בהדרו), 44 מבואות, 68 חדרי שירותים ו-6 מרחצאות (חמאמים) ומתפרש על פני 45,000 מטרים רבועים. בתוך הארמון פועל המוזיאון הימי, ובו למעלה מ-4,000 פריטים הקשורים בהיסטוריה הימית הענפה של טורקיה. בקרבת הארמון ממוקמים בין השאר מוזיאון איסטנבול לציור ופיסול, כמו גם מגדל השעון העתיק של דולמבאצ'ה ומסגד דולמבאצ'ה המרשים, וברחבת הארמון תמצאו בתי קפה איכותיים ואת גני הארמון המהודרים. מומלץ לסייר בארמון במסגרת סיור מאורגן רשמי כדי לא להחמיץ אף אחד מהחדרים המפורסמים והאולמות היפהפיים שלארמון יש להציע ולקבל גישה מלאה לכל החדרים בארמון. הארמון נבנה בין השנים 1843 ו-1856 בפקודת שליט האימפריה העותמנית דאז, הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, כדי להחליף את ארמון טופקפי כמושבו של הכס המלכותי ולספק לשליט מותרות ושירותים מודרניים יותר, תוך כדי שידור המסר (השקרי) לעולם לפיו האימפריה העותמנית חזקה ועשירה מאי פעם. לאורך השנים שימש הארמון כביתם של שישה סולטנים ושל אטאטורק עצמו, לימים אבי הרפובליקה הטורקית, עד יומו האחרון.

קרן הזהב (האליץ, בלשון הטורקים) היא לשון ים צרה המפרידה בין שני המחוזות העיקריים של איסטנבול האירופית - רובע בייאואולו (Beyoğlu) בגדה הצפונית, וסולטנאחמט (Sultanahmet) מדרום. הקרן היא מרכז תיירות מהפופולריים באיסטנבול והמפרץ הגדול ביותר במיצר איסטנבול. הסיבה העיקרית לביקור בקרן הזהב היא הסביבה שוקקת החיים והתרבות שלה. הדרך הטובה ביותר להתרשם מלשון הים המיוחדת היא לשוט במעבורת לכיוון רובע אייפ (Eyup) המלא באתרים קדושים או לצאת לאיי הנסיכים הציוריים בים מרמרה. ברובע אייפ שוכנת גבעת פייר לוטי (Pierre Lotti Hill) המפורסמת אליה אפשר לעלות בנסיעה ברכבל, ובה ניתן לקחת הפסקה שלווה באחד מבתי הקפה המקומיים וליהנות מהנוף אל המפרץ. בקרו ברובע בייאואולו, הידוע כמרכז האמנות, הבידור וחיי הלילה הפעיל ביותר באיסטנבול. מומלץ גם לבקר ברובע אמינונו (Eminönü) התוסס, המציע למבקרים בו שלל אטרקציות, כגון שוק התבלינים ("השוק המצרי"), רציף אמינונו הצבעוני ו"המסגד החדש" (Yeni Mosque) המפואר, כמו גם שלל מסעדות, בתי קפה וחנויות. השכונות פנר (Fener) ובאלאט (Balat) מהוות יעדים חמים בפני עצמן, הן לתיירים והן למקומיים, ומלבד הכיכרות המרכזיות הצבעוניות ושופעות החיים שלהן, מלאות בחנויות עתיקות, מסעדות ובתי קפה, הן גדושות בהיסטוריה עתיקה ומרתקת (רובע באלאט ידוע בחשיבותו עבור יהודי האזור לדורותיהם). על גדתה הצפונית של קרן הזהב תוכלו למצוא את שכונת האסקוי ההיסטורית ובה מוזיאון התחבורה המקסים. קרן הזהב הייחודית נחצית על ידי גשר גאלאטה העמוס ויוצרת מעגן טבעי. במעלה הזרם מגשר גלטה, קרן הזהב נחצית על ידי גשר אטאטורק, גשר גלאטה הישן (מיקומו המקורי הועבר לכאן לאחר שריפה שפרצה ב-1992) וגשר האלי. בימי קונסטנטינופול היה חיבור לאורך הקרן בין נקודת סראגליו ומגדל גאלאטה הישן.