John Knox House

רחוב פרינסס הציורי, עם אורכו האפי, הגנים היפים, השופינג הסוער והנופים הנהדרים הוא הווריד המרכזי של אדינבורו ואחד מצירי התנועה הגדולים של אירופה. אם הגעתם לאחרונה לאדינבורו, טיול לאורך הרחוב הוא אחת הדרכים הטובות ביותר להתמצא בעיר. רחוב פרינסס נמצא גם בלב החגיגות המפורסמות של סקוטלנד בערב הסילבסטר, שהסקוטים קוראים לו "הוגמני". במהלך החגיגות האלו רחוב פרינסס הופך למסיבת רחוב סוערת. רחוב הנסיכים נבנה כחלק מהבנייה של "העיר החדשה" במאה ה-18. תחילה הוא נקרא רחוב סנט ג'יילס, על שם הקדוש הפטרון של העיר. המלך ג'ורג' השלישי החליט לשנות את שם הרחוב, כיוון שסנט ג'יילס הוא גם הפטרון של המצורעים וכן שמה של שכונת עוני בלונדון. הוא החליט לקרוא לרחוב על שם בניו, הנסיכים מסקוטלנד. הרחוב מתפרש על פני שני קילומטרים עם חנויות בצד הצפוני וגנים בצד הדרומי. הגנים (Princes Street Gardens) הם למעשה פארק ציבורי במרכז העיר, בצל טירת אדינבורו. הגנים מופרדים ממערב למזרח על ידי תל שהפך לחיבור בין אדינבורו העתיקה לחדשה. לצד החנויות, בתי הקפה והמסעדות ברחוב, יש גם כמה מונומנטים שכדאי לתת עליהם את הדעת. למרגלות גשר צפון אדינבורו נמצא "בית ההרשמה" (Register House) שנפתח בשנת 1790. בניינים אלו נבנו לאחסון הרישום של לידות, פטירות ונישואין. מחוץ לבית הרישום עומד פסל של הדוכס מוולינגטון שהוקם בשנת 1852 לזכר קרב ווטרלו. עוד נקודה אייקונית ברחוב פרינסס היא חנות הכלבו של ג'נר, אחת מחנויות הכלבו הראשונות בעולם, שנפתחה בשנת 1838. החנות הפכה כל כך פופולרית עד שאפילו משפחת המלוכה רכשה בה! מומלץ להציץ גם באקדמיה המלכותית הסקוטית לאמנות. זוהי האקדמיה הותיקה והיוקרתית ביותר לאמנות עכשווית בסקוטלנד, והיא מקדמת אמנים צעירים במדינה. תחנת הרכבת המרכזית של אדינבורו, תחנת וויברלי, נבנתה בשנת 1854. הכניסה לתחנת הרכבת ברחוב פרינסס היא אחת מארבע הכניסות לתחנת הרכבת. התחנה מציעה קו ישיר ללונדון עם זמן נסיעה של קצת יותר מארבע שעות. מלון North British Station נמצא בקצה המזרחי של רחוב פרינסס בסמוך לתחנה וויברלי. בראש המלון המפואר ניצב שעון, שבאופן היסטורי ממהר ב5 דקות ומעניק לנוסעים ברכבת ווילברי את האשליה שהם מאחרים לרכבת!

רחוב המייל המלכותי הוא לב הבירה ההיסטורית של סקוטלנד, שמחבר בין טירת אדינבורו המפוארת, הניצבת גבוה על בסיס של סלע וולקני, לבין ארמון הולירדהאוס שיושב בצל ארתורס סיט. אורכו - כ1.81 ק"מ - הוא באורך של מייל סקוטי אחד, שהוא יותר ממייל אנגלי, אך לא נעשה שימוש במידה הזו מאז המאה ה-18. המייל המלכותי, כיאה לשמו, מוקף באדריכלות מימי הביניים ובבנייניים מלכותיים וחשובים כמו כנסיות, בנקים ובתי משפט. כשתלכו במייל המלכותי תתחילו בהר געש כבוי ותמשיכו במורד מדרון שנוצר בנסיגה של עידן הקרח לפני למעלה מ-300 מליון שנה(!). הוא עוצב לראשונה במאה ה-12, אז היה נקרא "דרך המלך" והפך לרחוב הראשי של הבורגנים של אדינבורו וקנונגייט. המייל המלכותי מורכב מארבעה רחובות מקשרים: בחלק העליון נמצא Castlehill, ואז Lawnmarket ,High Street ו-Canongate. הוא מוקף ברחובות קטנים המיועדים להולכי רגל, וכדאי לחקור את הסמטאות ולמצוא פנינים באזור. אזור Castlehill הוא הקרוב ביותר לטירת אדינבורו והחלק העתיק ביותר של המייל המלכותי, שכן כאן העיר נוסדה במקור. בכניסה הראשית של הטירה תמצאו שטח גדול ששימש לשריפת המכשפות על המוקד. האזור הבא הוא Lawnmarket. אורכו מאה מטרים והוא מחבר את הכנסייה הגותית The Hub עם רחוב בנק, שקיבל את שמו כיוון שהוא מוביל לבנק של סקוטלנד. High Street הוא החלק הפופולרי ביותר של המייל המלכותי. ברחוב זה נמצאים קתדרלת סנט ג'יילס, טרון קירק, חנויות אופנה, פאבים ומסעדות. Canongate הוא החלק הכי פחות מתוייר במייל המלכותי. עד 1856 היה האזור חלק עצמאי המופרד מהעיר ונמצא מחוץ לחומות. היום אפשר למצוא אבני פליז המציינים את המיקומים המדויקים של חומות העיר. במקום נמצא אחד הפאבים העתיקים באדינבורו, The World's End. הוא נקרא כך כי תושבי העיר האמינו שאין עולם מחוץ לחומות. חלק נוסף הוא אבי סטרנד. הוא מחבר את המייל המלכותי עם הפרלמנט הסקוטי האולטרה-מודרני וארמון הולירדהאוס. כדאי לדעת שבקרבת המייל המלכותי יושב הגראסמרקט. בימי הביניים היה זה שוק ואתר פומבי להוצאות להורג, והיום הוא אזור תוסס עם חיי לילה נהדרים וחנויות בוטיק. על אף שהמייל המלכותי הוא בעיקר מרכז תיירותי ועמוס, הוא עדיין מצליח לשמר את תחושת הפאר שלו ואת האווירה הגותית הייחודית שלו. הוא מארח מדי שנה את הפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו, פסטיבל האמנויות הגדול בעולם.

בלב ההיסטורי של אדינבורו וביתם של רבים מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר של העיר, העיר העתיקה האטמוספירית הפכה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1995. העיר העתיקה, הנשקפת על ידי טירת אדינבורו המרשימה, מפורסמת בעיקר בזכות השדרה המרכזית העוברת בין הטירה בראש הגבעה לארמון המלכותי של הולירוד, ארבעה רחובות עוקבים הידועים בשם המלכותי מייל. נקודת המוצא העיקרית לסיורים רגליים בעיר, המייל המלכותי שופע בניינים ציוני דרך ומראות איקוניים. קתדרלת סנט ג'יילס מהמאה ה-12, המוזיאון הלאומי של סקוטלנד, בית ג'ון נוקס והרחובות התת-קרקעיים של Mary King's Close הם כולם אטרקציות פופולריות למבקרים, המפוזרות בין המוני חנויות מזכרות, פאבים היסטוריים ובתי קפה. החלק האחרון של המייל המלכותי, קנונגייט, הוא המגוון ביותר מבחינה ארכיטקטונית, עם תחנת האגרה קנונגייט מהמאה ה-16 וקנונגייט קירק, מתחם הפרלמנט הסקוטי המודרני והבניין המטורף Our Dynamic Earth.

זה אולי לא המוזיאון המלהיב ביותר בעיר, אבל רגשנים יאהבו את המוזיאון של אדינבורו, או את האנטלי האוס, רק בגלל שהוא מכיל את הצווארון והקערה של ה-Greyfriars Bobby, אותו סמל טרייר למסירות המפורסם בישיבה איתנה על קברו של אדוניו. לאחר ששילמתם מחווה לשרידים הללו, עשו את דרככם דרך סדרה של בתים עירוניים משוחזרים מהמאה ה-16 וה-17 כדי להתחקות אחר ההיסטוריה של אדינבורו מימיה הראשונים כיישוב פרהיסטורי ועד לכיבוש הרומי ולמלאכות ימי הביניים שלה. אם אתם בעניין של אומנויות דקורטיביות - זכוכית, קרמיקה, שעונים וכדומה - צפוי לכם פינוק. אחד החפצים היקרים ביותר שלה הוא האמנה הלאומית, עצומה לחופש דת שראשיתה במאה ה-17; המוזיאון מכיל גם את התוכניות המקוריות של העיר החדשה הגיאורגית, והתערוכות נמשכות עד לתקופות עכשוויות.