פארק השעשועים מג'יק פארק (Magic Park)

פארק המים ווטרלנד (Waterland) נמצא מחוץ למרכז העיר, מדרום לנמל התעופה והוא אחד הגדולים מסוגו באירופה. תמצאו בו בריכות גלים ומגלשות גלים, מגלשה גבוהה במיוחד, נהר מלאכותי, בריכות ילדים ועוד. הפארק מאוד מרווח ולא תרגישו שהוא צפוף, למרות שתמיד יש בו הרבה מבקרים. במקום יש גם פינת חי גדולה. שימו לב: הפארק פתוח למבקרים בעונת הקיץ בלבד (יוני-ספטמבר).

דינוזאורים ענקיים, יונקים פרהיסטוריים, חיות מתקופת הקרח ומערה מחזירים את המבקרים מיליוני שנים אחורה בפארק הדינוזאורים. בפארק, הנפרש בשטח של 10 דונם עם גן בוטני, תמצאו מודלים של דינוזאורים וזוחלים מתקופות גיאולוגיות שונות בממדים אמיתיים, את מוזיאון הממותות, המעניק הזדמנות להכיר מקרוב את עידן הקרח עם מאובנים מהממותה השעירה שהיא סמל לתקופה ומאובנים של בעלי חיים אחרים ואת "מערת האבולוציה", העתק של מערה אמיתית שבה ילדים לומדים על האבולוציה של המין האנושי. במתחם גם שוכן מוזיאון "גוף האדם" (Human Body Museum), אך הכניסה אליו כרוכה בתשלום נפרד. שימו לב: הפארק פתוח בסופי שבוע בלבד (שבת וראשון) וניתן לרכוש כרטיס רק לחודש הנוכחי.

דימיטריוס הוא פטרון סלוניקי – הקדוש הנוצרי ששומר על העיר, וככזה זכה לכנסייה מפוארת ומרשימה שנושאת את שמו. זוהי הכנסייה הגדולה ביותר בעיר, שניצבת על האתר המשוער של מות הקדוש בשנת 306. זו כנסיה יוונית-אורתודוקסית מהעידן הביזנטי, מהמקומות הכי קדושים לנצרות באזור. הכנסייה היא בזיליקה בעלת חמש קומות, כאשר מתחת למקדש שוכנת הקריפטה. הכנסייה הראשונה נבנתה במקור במאה הרביעית לספירה והייתה בית תפילה קטן שנבנה על חורבות מרחץ רומי. היא הורחבה לאחר מאה שנה, אך נשרפה ונבנתה מחדש בשנת 634. רק אז הוקמה הבזיליקה הנוכחית, שהוסבה בהמשך למסגד. במבנה תוכלו לראות פסיפסים מהממים, מבנה מיוחד מכסף ומשי שמהווה קבר סמלי לצדיק הנוצרי, ואפילו שאריות מהתקופה בה תפקד המבנה כמסגד. הכנסייה נשרפה פעם נוספת בשריפה הגדולה של שנת 1917, שוחזרה בהתאם לתכניות האדריכליות המקוריות והצליחה לשמור על כמה מאפיינים שיש בהם עניין היסטורי ואמנותי - הפסיפסים הביזנטיים מהמאה ה-7 המקשטים את העמודים על שני צידי הכניסה לאפסיס, פסיפסים עדינים ומקסימים. למרות זאת, מעט מאוד עיטורים, פסלים וציורים שרדו את השריפה. דמטריוס הקדוש נולד בסלוניקי בשנת 270 לספירה. הוא בא ממשפחה אמידה, וכיוון שהיה אתלטי במראהו ובעל גבורה, הפך לקצין בכיר בצבא הרומי בגיל צעיר מאוד. הוא ראה עצמו קודם כל חייל של ישו, ואחר כך חייל של הצבא. הוא בילה את רוב חייו כמיסיונר אדוק, בהטפת הבשורה ובפגישות סודיות בהן ביצע המרה לעובדי אלילים והפך אותם למאמינים נוצרים. באחת הפגישות האלו הוא נתפס והוצב מול הקיסר מקסימיליאן. כשהצהיר: "רק בישו אני מאמין", הורה מקסימיליאן לשלוח אותו לעינויים בכלא. על אף שנכלא, הוא לא הפסיק להטיף את הבשורה לאלו שבאו לבקרו. דמטריוס הוצא להורג ב-26 באוקטובר 306, וגופתו נקברה במקום הוצאתו להורג. תושבי העיר מאמינים שההתערבות שלו היא זו שהצילה את העיר בהתקפות רבות של סלאביים, בולגרים, ערבים ואחרים. אפילו שחרורה של סלוניקי במהלך מלחמות הבלקן של 1912 חופפים את יום החג של הקדוש דמטריוס ב-26 באוקטובר. בעבר חייו של דמטריוס הקדוש הונצחו בחגיגות של חודשים ובהן אירועים כמו השוק המפורסם "דמטריה" שהביא אליו סוחרים ואנשי עסקים מאירופה וארצות ערב. עד היום מתקיימת מדי שנה בסלוניקי תערוכת הסחר הבינלאומית הגדולה ביותר של יוון.

המגדל הלבן של סלוניקי הוא אחד המבנים הכי אהובים בעיר - צריח בן שש קומות שגובהו 40 מ' וניצב בקצה הדרומי של טיילת שדרת ניקיס. הוא נבנה לאחר נפילת סלוניקי בידי העות'מאנים בשנת 1430, כאשר לפניו ניצב היה מגדל ישן יותר השייך לביצורים הביזנטים של סלוניקי. כיום הוא מוזיאון מהמם שמציג את ההיסטוריה הסוערת של סלוניקי. מי שיעלה לגג יוכל לצפות על הגגות של סלוניקי מצד אחד ועל הים מהצד האחר ולצלם תמונות נהדרות. המגדל הלבן נבנה בתקופת שלטונו של הסולטן סולימאן וגופו מלא בחריצים לירי חצים. במהלך השנים הוא כונה בשמות שונים המשקפים את השינויים התדירים בהיסטוריית העיר: הוא כונה "מגדל האריות" במאה ה-16, "מגדל קלמריה" ב-18, ובמאה ה-19 כונה "מגדל הדם", שכן הפך לכלא ומקום הוצאה להורג עבור מורשעים. בשנת 1880 כינה את המגדל ההיסטוריון מיהאיל קסצי יואנו בשם "הבסטיליה של סלוניקי", כי במגדל נטבחו הנידונים למוות על המרפסות ודמם צבע את הקירות באדום. בשנת 1883, בהוראת הסולטאן עבדול חמיד השני, המגדל נצבע בלבן וקיבל את השם שהמשיך איתו עד היום: "המגדל הלבן". הייתה לכך סיבה פוליטית ברורה - זו הייתה המחצית השניה של המאה ה-19, עידן בו רוחות הרפורמה נשבו באימפריה העות'מאנית, בין היתר בעקבות לחץ של אנגליה. מגדל עם שם כמו "מגדל הדם" לא התאים ממש לאופי החדש, ולכן שונה שמו למגדל הלבן, שם טהור ונקי יותר. עם הזמן המגדל הפך לסמל של סלוניקי, ומשנת 1911 עמד המגדל בפני עצמו על חוף הים לאחר הריסת החומות המזרחיות והחומה הסובבת את המגדל. לאחר שחרור העיר ב-1912 ושילובה במדינה היוונית, היו למגדל שימושים שונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה שימשה קומה אחת לאחסון עתיקות מהחפירות שנעשו על ידי השירות הארכיאולוגי, וכן קומות נוספות שימשו כעמדת תקשורת גזרתית ותחנה מטאורולוגית. בהמשך התארחו במגדל גם ההגנה האווירית של העיר, המעבדה המטאורולוגית של אוניברסיטת אריסטו וקבוצת צופי הים. בשנת 1983 ניתן המגדל למשרד התרבות. החל משנת 2008 שוכנת במגדל הלבן התערוכה הקבועה החדשה על סלוניקי, שמציגה את ההיסטוריה הארוכה של העיר מגיל הקמתה ב-316/15 לפני הספירה ועד היום. התערוכה מציג היבטים שונים ותמציתיים של ההיסטוריה הסוערת של העיר, ומתפרשת על פני שש קומות המגדל. היא משלבת מולטימדיה וקומפוזיציות גרפיות מודפסות. היא מומלצת מאוד לביקור!