פסל החירות

כיכר טיימס (טיימס סקוור), הקרויה על שם בניין עיתון הניו יורק טיימס הממוקם ברחוב 43 בקרבת הכיכר, ממוקמת בצומת שבו נפגשות שדרת ברודוויי והשדרה השביעית. הכיכר, שהפכה סמל לקצבה ולחיוניותה של העיר כולה, זוהרת בשעות החשכה באורות ניאון רבים. נמצאים בה האולפנים השקופים של MTV, הארד רוק קפה והתיאטראות המפורסמים של ברודוויי. אף תייר שמגיע לעיר לא מוותר על ביקור בכיכר המפורסמת, מה שהקנה לה את התואר "האטרקציה התיירותית המובילה בעולם" עם מעל ל-39 מיליון מבקרים מידי שנה. ב-1904 עבר בניין העיתון ניו-יורק טיימס לכיכר ושלושה שבועות אחר כך נדלק כאן שלט ניאון הראשון. מאז, כמו שאומרים, הכל היסטוריה. כבר בתחילת המאה ה-20 בילו כאן כוכבים גדולים כמו צ'רלי צ'פלין ופרד אסטר ונבנו כאן תיאטראות, מסעדות ומקומות בילוי. אך הפריחה התרבותית הביאה לאזור גם מבלים מזן מפוקפק יותר והמתחם קנה לו שם גם אצל חובבי הימורים ופושעים. "ניקוי הרחובות" שהנהיג ג'וליאני לא פסח על הטיימס סקוור, ומאז שנות ה-90' זהו ללא ספק אזור בילוי לכל המשפחה. ובהחלט, ילדים יהנו מטיימס סקוור מאוד - על כך יעידו עשרות חנויות הקונספט ומסעדות המזון המהיר העצומות ששוכנות כאן. ילדים ישמחו במיוחד לבקר בחנויות הממתקים הענקיות של M&M ו-הרשיז (וכנראה ייצאו מהן עם הרעלת סוכר קלה), להצטלם עם האנשים המחופשים לגיבורי על ולדמויות מסדרות טלוויזיה פופולריות וכן לשבת על המדרגות האדומות האייקוניות של הכיכר. טיימס סקוור היא למעשה לב-לבו של אזור התיאטראות המפורסם: ברודווי (Broadway). כל התיאטראות המסחריים של ברודווי - וגם רבים הנחשבים ל"אוף ברודוויי" - נמצאים כאן. התיאטראות השייכים לברודוויי מעלים בדרך כלל את הלהיטים, ההצגות הגדולות. תיאטראות "אוף ברודווי" ו"אוף-אוף ברודוויי" מרוחקים מברודוויי ברוחם ובמהותם כאחד. המחזות המועלים בהם הם לרוב נסיוניים, והכרטיסים יקרים פחות. מאחר שהעלאת מחזה חדש כרוכה בהשקעות ובסיכונים רבים, המפיקים לוקחים מחזות מצליחים מ"אוף ברודוויי" ומעבירים אותם לברודוויי, וכש"אוף ברודוויי" הופך לאמת המידה להצלחה במחזות ברודווי, מיטשטש קו הגבול המפריד ביניהם. יש שני דוכני כרטיסים מוזלים לתיאטראות ברודוויי (TKTS) בניו יורק: האחד נמצא בטיימס סקוור (תחת המדרגות האדומות שבכיכר בפינת ברודוויי ורחוב 47), והשני בנמל ברחוב סאות' (פיר 17). ב-TKTS תוכלו לרכוש כרטיסים בהנחה של עד 50 אחוז להצגות בברודוויי ובאוף-ברודוויי, ולאירועי אמנות המתקיימים באותו היום.

סנטרל פארק הוא אחד הפארקים הציבוריים המפורסמים בעולם והפארק הגדול ביותר במנהטן, שנחשב לריאות הירוקות של העיר ניו יורק. הפארק נוסד ב-1857 (הבנייה הסתיימה ב-1873), על שטח שהיה בחלקו אדמות מרעה לכבשים ובחלקו שכונת עוני שהתגוררו בה עבדים משוחררים ומהגרים ממוצא אירי. יותר מ-1,500 מיני צמחים וחיות יובאו לאכלס את שטח הפארק (3.4 קמ"ר סה"כ). סנטרל פארק ידע עליות ומורדות, בתחילת המאה ה-20 הוא סבל מהזנחה קשה וראש העיר לה-גוורדיה עשה לו מתיחת פנים כוללת. משנות ה-60' ואילך הוא נחשב למוקד פשיעה ותושבי ניו יורק נמנעו מלהתקרב אליו בלילה. אולם כיום הפארק בטוח למדי בכל שעות היממה והוא עמוס אטרקציות ואירועים. היום סנטרל פארק הוא הלוקיישן המצולם ביותר בעולם, והוא מופיע בקרדיטים של מאות סרטים. גבולות הפארק הם מרחוב 59 בדרום, לרחוב 110 בצפון, השדרה החמישית במזרח והשמינית במערב. כל האגמים בו, קטנים כגדולים, נוצרו באופן מלאכותי. הוא כולל (בין השאר) גן חיות, שבילי הליכה ואופניים, קונסרבטוריום, שתי זירות החלקה, תאטרון, טירה ושטח מיוער. עצירות צילום פופולריות בסנטרל פארק כוללות את פסל אליס בארץ הפלאות, טירת בלוודר וכן גן הזיכרון של ג'ון לנון ב-Strawberry Fields, מול ביתו לשעבר של לנון, ובו כיתוב הפסיפס האייקוני Imagine. אם אתם מגיעים עם ילדים, אל תפספסו את גן החיות של סנטרל פארק, שכיכב בהרבה סרטים וספרים, בין היתר בספר "התפסן בשדה השיפון". גן החיות מאכלס חיות מאסיה, קליפורניה ואזורי הקוטב. בטריטוריה הממוזגת תוכלו לצפות בפנדות אדומות, נמרי שלג ואפילו פינגויינים. חיות נוספות הן דובי גריזלי, אריות ים ולמורים. אטרקציה נוספת לילדים היא הקרוסלה של סנטרל פארק, קרוסלת סוסים עם מסורת ארוכה שנפתחה עוד בשנת 1871. תוכלו להצטרף לסיור מודרך על אופניים (מומלץ ומהנה), להסתובב כאן ברגל, או לשבת לפיקניק באחת המדשאות. היתרון הגדול של הפארק הוא שלמרות שהוא מספק בריחה מהעיר ההומה, הוא קטן מספיק כדי שלא תלכו בו לאיבוד ותמצאו את דרככם בקלות. בנוסף מתרחשות בפארק פעילויות מודרכות במגוון ענק של תחומים (התעדכנו באתר), כמו גם תערוכות אמנות וכמובן הופעות מוזיקה וקונצרטים. תוכלו לבלות כאן שעות בודדות ואף ימים שלמים.

השדרה החמישית, או ליתר דיוק החלק שבין רחוב 34 עד רחוב 59, היא אזור הקניות היוקרתי של ניו יורק. כאן תמצאו את סאקס פיפת' אבניו, טיפאני'ס וחנות הדגל של חברת אפל, לצד חנויות מעצבים של ורסצ'ה, ארמני, גוצ'י ועוד. שדרה מפורסמת זו, שעליה מצלים גורדי שחקים משני עבריה, משמשת גם מסלול למצעדים ולהפגנות. היא מתפרשת על פני עשרה קילומטרים. השדרה החמישית הופיעה לראשונה על מפת ניו יורק בשנת 1811. היא התחילה בתור דרך כפרית לעיירה יורקוויל, אבל במהרה הפכה ל"שדרה גדולה", ואף לעמוד השדרה החברתי של ניו יורק. בשנת 1907, סוחרים ותושבים באזור פחדו שיקימו מפעלים בשדרה. הם הקימו את "אגודת השדרה החמישית" כדי למנוע את הפיתוח התעשייתי של השדרה, ואולי הצילו את שדרת הקניות של ניו יורק. על השדרה תוכלו לבקר בכמה נקודות ציון אייקוניות של העיר ניו יורק: בניין האמפייר סטייט הוא גורד שחקים בעל 102 קומות ובו תצפית מרהיבה על העיר; הספרייה הציבורית של ניו יורק היא מבנה מרהיב שידוע בזכות המדרגות המובילות אל הכניסה, המעוטרות בפסלי אריות מלכותיים; קתדרלת סנט פטריק היא אחת הכנסיות המפורסמות בארצות הברית, שמושכת אליה מיליוני מבקרים מדי שנה; מוזיאון המטרופולין ("מט") מהמוזיאונים הידועים והנחשבים בניו יורק, ובו פריטים ממצרים העתיקה וציורים של מונה; בניין "פלאטאיירון", מבנה בצורת משולש בעל 22 קומות; וכן מרכז רוקפלר, מרכז תרבותי ומסחרי בלב מנהטן. החלק של השדרה שמקביל לסנטרל פארק (מרחוב 59 עד רחוב 96) יחד עם הרחובות הסמוכים לו ממזרח, ידוע כמעוזם של עשירי ניו יורק והוא זכה לאזכורים רבים בתרבות הפופולרית, מספריה של אדית וורתון, לסרט המקסים "ארוחת בוקר בטיפאני'ס", לסדרת הטלוויזיה "אחת שיודעת". קטע השדרה שבין הרחובות 82 ו-105, גם הוא לאורך הסנטרל פארק, נקרא מייל המוזיאונים (Museum Mile) בשל כמות המוזיאונים הגדולה שבו. אזור הקניות של השדרה בדרך כלל עמוס בתיירים והשיטוט בו עלול להיות מתיש. עם זאת, אל תוותרו על ביקור קצר ותזכרו שתמיד אפשר לחתוך לרוקפלר סנטר הסמוך או למצוא מפלט במדשאות הירוקות של סנטרל פארק.

הגוגנהיים, שנמצא בפינת השדרה החמישית ורחוב 89, תוכנן על ידי הארכיטקט הידוע פרנק לויד רייט בשנת 1959. המבנה הוא בעל צורה אצטרובלית מיוחדת, ועל קירותיו המשופעים מוצגות תערוכות קבועות של אמנות אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית, מודרנית ועכשווית, וכן תערוכות מתחלפות. מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים הוא מהאטרקציות הפופולריות ביותר עבור תיירים בניו יורק. יש בו כמעט הכל לחובבי אמנות ואדריכלות מודרנית והוא מכיל אוסף מדהים של תערוכות. סולמון גוגנהיים היה איש עסקים ואספן אמנות יהודי-אמריקאי שנולד בשנת 1861. הוא ואשתו, איירין רוטשילד, החלו לאסוף אמנות בשנת 1890. אחרי מלחמת העולם הראשונה סולמון פרש מעסקים והתמקד אך ורק באיסוף אמנות מודרנית. הוא הקים בשנת 1937 את קרן סולמון גוגנהיים במטרה לטפח הערכה לאמנות המודרנית. המקום הראשון בו הציגה קרן גוגנהיים היה המוזיאון לציור לא-אובייקטיבי שנפתח בשנת 1939. התערוכה הציגה את אוסף האמנות האקסצנטרי של סולמון גוגנהיים וסיפקה למבקרים את המפגש הראשון שלהם עם יצירות גדולות של ואסילי קנדינסקי, אליס מייסון, אוטו נבל ורולף סקרלט. הצורך בבניין קבע שיכיל את אוסף האמנות התגלה בתחילת שנות ה-40, ובשנת 43' קיבל האדריכל הנודע פרנק רייט את הזכות לתכנן את המוזיאון בעיר ניו יורק. המוזיאון נפתח ב-21 באוקטובר בשנת 1959. עד היום הקרן מוקדשת לקידום ההבנה וההערכה של אמנות מודרנית ועכשווית באמצעות תערוכות, תכניות חינוך, יוזמות מחקר ועוד. זוהי קבוצה בינלאומית הכוללת גם מוזיאונים בונציה, בילבאו ואבו דאבי. במוזיאון אוסף מרשים של אמנות מודרנית מאמנים גדולים כמו וינסנט ואן גוך, פבלו פיקאסו, פרנץ מארק ועוד. יצירות האמנות המפורסמות ביותר במוזיאון כוללות את "קומפוזיציה מספר 8" של ואסילי קנדינסקי, "אימפריית האור" של רנה מגריט ו"אלכימיה" של ג'קסון פולוק. ניתן גם לראות פסלים כמו The Matter of Time של ריצ'רד סרה. כדי לHהנות מהחוויה עד הסוף מומלץ להתחיל בקומה העליונה ולרדת לאט ובשיטתיות במורד המתפתל. כך לא תפספסו את התערוכות והגלריות השונות. כמו כן, כדי להעשיר את החוויה מומלץ לבחור בסיור אודיו מודרך וחינמי מטעם המוזיאון. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שלישי.