כיכר רבין

תל אביבים יודעי ח"ן שומרים לעצמם את סוד קיומה של הכיכר הנחבאת לכלים, המזכירה את תל אביב של פעם, זו של בתי קפה שהגישו שטרודל תפוחים וזוגות שצעדו שלובי זרועות לאורך בן יהודה שטראסה. בימי המנדט היא היתה מקום כינוס עירוני סואן, ואפילו התקיימו בה הפגנות נגד השלטון הבריטי. כיום הכיכר הפכה למתחם ביאליק, מתחם תרבות רב תחומי שכולל מספר מוזיאונים ומרכזים ששופצו בשנים האחרונות. המתחם המתפתח הולך ותופס את מקומו כמרכז התרבות העברית של תל אביב, וצעירים רבים פוקדים כאן ערבי ספרות ושירה, אופנה ותרבות. במתחם נמצאים בית ביאליק, בית העיר, בית ראובן, המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל, מוזיאון הבאוהאוס, קפה ביאליק ועוד.

הקניון המונומנטלי של תל אביב, ששלושת בנייניו הפכו לחלק בלתי נפרד מקו הרקיע של גוש דן. המתחם הענק מכיל סניפים של (כמעט) כל רשת אופנה ישראלית ובינלאומית. אם אתם מעוניינים לרכוש מלתחה שלמה באחר צהריים אחד, זה ללא ספק המקום בשבילכם. אם, לעומת זאת, המולה, עומס וחבורות של ילדים בני 12, אינם כוס התה שלכם, סביר להניח שתתקשו לבלות כאן יותר מחצי שעה רצופה. כבר נאמר על עזריאלי שתל אביבים אמיתיים מדירים את רגליהם ממנו, מצד שני כאן שוכנים סניפי הדגל של H&M ו-Forever 21, כך שביקור חד-עונתי הוא בגדר חובה אופנתית.

נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו, שנוסדה בשנת 1887 (כשני עשורים לפני ייסודה של תל אביב) על ידי יהודים שרצו לצאת מיפו הדחוסה. השכונה הוקמה בסיועו של אהרון שלוש, בעל קרקעות על גבול יפו שחזה מראש כי אם ימכור את מגרשיו לצורך בניית שכונה יהודית חדשה, יעלה ערך אדמותיו ולכן מכר את הקרקע במחיר נמוך ובתנאים נוחים. שלוש התנה את המכירה בכך שכבר בתחילת התשלום יתחילו בבניית השכונה. השטח חולק ל-48 חלקות בגודל של 300 אמה כל אחד וכך החלה בנייתה של נווה צדק. הבתים החד-קומתיים באזור שמרו על אותנטיות ביחס לתקופה שבה נבנו, כך שניתן להתרשם מצורת המגורים של סוף המאה ה-19 מחוץ לחומות יפו. שימו לב שהבתים נבנו בצורה מאורכת. נווה צדק החלה להתנוון לאחר קום המדינה - תושבים עזבו אותה, מבניה הלכו וקמלו, בתי הספר התרוקנו מתלמידים וננטשו, והעירייה תכננה להרוס את השכונה לחלוטין (כפי שעשתה בשכונת מנשייה). אלא שבשנות ה-80' התחולל מהפך בתוכניות פיתוח השכונה, ונווה צדק זכתה לתוכנית שימור מקיפה. כיום, בעקבות תוכניות השימור והשיקום הפכה השכונה להיות אחת השכונות הטרנדיות בעיר, שוקקת חיים, בעלת בתי קפה נעימים, מסעדות משובחות וחנויות מעוצבות. בין המבנים ההיסטוריים הממוקמים בשכונה - מוזיאון נחום גוטמן, בית אהרון שלוש, בית רחמים גורל, בית שמעון רוקח, בית אבולעפיה, קולנוע עדן, מרכז סוזן דלל ועוד.

ביציאה מיפו העתיקה לרחוב יפת, מעבר לכביש, נמצא שוק הפשפשים, המציע מכל הבא ליד - מרהיטים עתיקים ונדירים, דרך מנורות ישנות, תכשיטים, שטיחים, פריטי נוי, בגדים יד שנייה ומציאות. השוק שוכן במתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל ביפו. השוק הומה אדם בכל ימות השנה, והוא מוקד משיכה למבקרים, לתיירים ולחובבי מציאות וחפצי יד שנייה. החנויות והדוכנים קבועים בדרך כלל, אך ניתן גם למצוא בו דוכנים של כאלה המציעים באופן עצמאי את מרכולתם - עודפי סחורות ישנות וחדשות, חפצים עתיקים, פריטי נוסטלגיה ועוד. השוק פועל כאן כבר מהמאה ה-19, תקופה בה נמל יפו שגשג והעיר המתה מבקרים, תיירים ועולי רגל. בשנים האחרונות עלו ופרחו מיני פרוייקטים לשימור, שיחזור ושיפוץ האזור בכלל והשוק בפרט. אלה, כמו גם טרנד עולמי מתמשך סביב רכישת מוצרי יד שנייה, הביאו לפריחה מחודשת של השוק ולפתיחה של גלריות וחנויות בוטיק במתחם. עיריית תל אביב מארגנת פעילויות והפנינג באזור לעתים קרובות, פרטים ניתן למצוא באתר האינטרנט.