קתדרלת מילאנו - הדואומו (Duomo)

תיאטרון לה סקאלה (Teatro alla Scala) הוא כפי הנראה בית האופרה המפורסם ביותר בעולם ופסגת השאיפות של כל זמר, זמרת, רקדן, או מנצח היא להופיע שם לפחות פעם אחת. הקהל ב"לה סקאלה" ידוע בכך שהוא מקדם במחיאות כפיים נלהבות אמנים המוצאים חן בעיניו ומגרש מהבמה בקריאות בוז רמות אמנים שמכעיסים אותו. התיאטרון המהודר נבנה בשנת 1776 בסגנון ניאו-קלאסי, על ידי האדריכל ג'וזפה פיירמריני (Giuseppe Piermarini), לאחר שהתיאטרון הקודם ששימש את תושבי העיר (תאטרון רג'ו דוקאלה Teatro Regio Ducale) נשרף. שמו של התיאטרון נגזר מהעובדה שהתיאטרון נבנה במקום בו עמדו המדרגות של כנסיית סנטה מריה ("סקאלה" משמעו גרם מדרגות). בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, התיאטרון ניזוק קשות מההפצצות. הוא שוחזר שלוש שנים לאחר מכן. התיאטרון הזה ראה פרמיירות של כמה אופרות אהובות במיוחד של רוסיני, פוצ'יני וורדי, ביניהן "נבוקו" ו"מאדם בטרפליי". במהלך שנותיו הראשונות של התיאטרון, המלחין ג'וזפה ורדי לא רצה שיצירתו תהיה מוצגת בתיאטרון כיוון והיה משוכנע שהתזמורת שינתה את יצירותיו. בסופו של דבר ורדי ובית האופרה השלימו, ויצירתו האחרונה, Falstaff, זכתה לפרימיירה שלה בלה סקאלה. האולם המרכזי, בעל התקרה הגבוהה, מקושט בצבעי אדום וזהב ויש בו 2,000 מקומות ישיבה ויציעים עליונים מפוארים בהם תוכלו לבקר. במקור, התיאטרון היה מואר באלפי נרות שקישטו את האודיטוריום והבמה והוסיפו קסם נוצץ לאווירת הערב. היום הבמה מוארת על ידי נברשת קריסטל בוהמית ענקית עם 383 נורות. לצד האולם תמצאו אולמות פאר, המשמשים לעריכת נשפים וערבי תרבות נוצצים. במקום נמצא גם מוזיאון מרשים, שמציג את ההיסטוריה של בית האופרה העתיק, בובות עטויות פריטי לבוש מהצגות מפורסמות, כרזות עתיקות, אביזרי במה, ציורים, רישומים ופסלים. הביקור במוזיאון כולל ביקור במבואה המפוארת של התיאטרון, שהיא אולם אלגנטי ומעוצב. לאחר מכן תוכלו לעבור למושבי התאים המרופדים סאטן אדום, שם החברה הגבוהה נהנתה (ועדיין נהנית) מהאופרות והבלטים. כרטיס הכניסה הסטנדרטי למוזיאון מאפשר גם מבט על התיאטרון מהתאים של הרמה השלישית, אך רק כאשר חזרות, הצגות או אירועים הפתוחים לקהל אינם בעיצומם. תוכלו גם לרכוש כרטיסים לאופרות או להצטרף לסיור מודרך בתשלום.

טירת או קסטלו ספורצסקו (Castello Sforzesco) המרשימה שוכנת בקצה המערבי של מרכז מילאנו ומוקפת בגנים מפוארים. במקור, המבצר הרנסנסי הגדול נבנה בשנת 1300 על ידי שושלת ויסקונטי. מאוחר יותר הוא נהרס, נבנה מחדש מספר פעמים, ושוחזר כולו על ידי דוכס מילאנו פרנצ'סקו ספורצה (Francesco I Sforza) בשנת 1450. מגדל השעון היפהפה שלה הופך את המצודה לקלה לזיהוי בקו הרקיע של מילאנו, והיא תוכננה במקור על ידי האדריכל אנטוניו אברלינו (Antonio Averlino), המוכר בשם פילרטה (Filarete). בעבר שימש המבצר כמשכנם של שליטי האזור. כיום משמשת המצודה משכן ללא פחות מ-38 אולמות מוזיאון מהחשובים באיטליה. גולות הכותרת של המצודה הן ללא ספק העבודה האחרונה והלא גמורה של מיכאלאנג'לו, הפסל "הפייטה של רונדניני"(Rondanini Pietà), המציג את דמותה של מריה האוחזת בגוויית ישו שהורדה מן הצלב ו"אולם הלוחות", ה"סלה דלה אס (Sala delle Asse), שקיבל את שמו מלוחות העץ שלכאורה ציפו פעם את הקירות. לאונרדו דה וינצ'י הוזמן לצייר את הקירות והתקרה של האולם בעיטור המדמה פרגולה של עצי תות כמחווה ללודוביקו ספורצה, בנו של הדוכס (ובהמשך גם דוכס בעצמו) ופטרונו של דה וינצ'י. לאורך השנים העיטור נשתמר ושוחזר שוב ושוב בעידן המודרני. נוסף לאלו, תוכלו לבקר בגלריה לאמנות (Pinacoteca) המציגה אוסף אמנות מרשים; במוזיאון לאמנות עתיקה (Museo d'Arte Antica) הכולל אוסף גדול של פסלים מתקופת ימי הביניים והרנסנס המאוחרים, תצוגת כלי נשק ושריון ושטיחי קיר עתיקים; במוזיאון כלי הנגינה (Museo degli Strumenti Musicali) המציג למעלה מ-700 כלי נגינה מהמאה ה-15 עד המאה ה-20; במוזיאון המצרי (Museo Egizio) השופך אור על ההיבטים השונים של התרבות העשירה והמורכבת; באוספים הפרהיסטוריים והפרוטו היסטוריים, מעין סניף של המוזיאון הארכיאולוגי; במוזיאון לאמנויות דקורטיביות (Museo delle Arti Decorative) המציג אוספי תכשיטים, שנהבים, כלי חרס ואמנות זכוכית; במוזיאון הרהיטים ופסלי עץ (Museo dei Mobili e delle Sculture lignee) המציג אוסף גדול של רהיטים עם תשומת לב מיוחדת להיסטוריה של הרהיטים הלומברדיים לצד סדרת פסלי עץ וחפצי אמנות דקורטיביים; ובאוסף הדפסי אקילה ברטרלי (Achille Bertarelli) המשמר יותר ממיליון יצירות, כולל כ-15,000 הדפסים אמנותיים, מההגהות הראשונות של חיתוכי עץ מהמאה ה-15 ועד לגרפיקה עכשווית. לאחר השיטוט במוזיאונים, מומלץ לצאת ולשאוף אוויר צח בחצרות הפנימיות או בפארק הגדול שמקיף את המצודה. ניתן להסתובב במתחם ולהיכנס מבעד לחומות העבות (כ-4 מטרים עובי), ולצפות במגדלים, בגשרים ובחפירים. הגן שמסביב גם הוא נגיש באופן חופשי. כרטיס הכניסה המשולב מאפשר גישה לכל המוזיאונים בטירה, אך קחו בחשבון שייתכן וחלקם יהיו סגורים בשל שיפוצים. שימו לב: המתחם סגור למבקרים בימי שני.

בביקורכם בעיר אל תפספסו את ההזדמנות לחזות מקרוב באחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם - "הסעודה האחרונה", אותה צייר לאונרדו דה וינצ'י על קיר חדר האוכל של מנזר הדומיניקנים, השייך לכנסיית סנטה מריה דלה גרציה. הציור, שנעשה בשנים 1494-1498, מתאר את הסעודה האחרונה של ישו עם 12 השליחים באופן ריאליסטי, מלא הבעה ומרשים, למרות פגעי הזמן הניכרים. בתקופה בה עבד על הציור, בעשור האחרון של המאה ה-15, דה וינצ'י היה עסוק בין היתר במחקרי אור, צליל, תנועה ורגשות אנושיים והבעתם. תוצאות מחקריו משתקפים בבירור בציור הסעודה האחרונה, שבה, אולי יותר מכל עבודה אחרת של דה וינצ'י, הוא הפגין את מה שכינה "תנועות הנשמה" באמצעות תנוחות, מחוות והבעות. כשתצאו מחדר האוכל תוכלו להיכנס למוזיאון צ'נקולו וינצ'יאנו. זוהי תערוכה המספקת מידע נוסף על "הסעודה האחרונה" ועבודתו של דה וינצ'י על היצירה. בשל גילו וכן הטרגדיות שפקדו את ציור הקיר הזה, בוצעו בסך הכל שבעה שחזורים, כאשר האחרון הושלם ב-1999. במוזיאון תוכלו לראות תמונות מפורטות של "לפני" ו"אחרי". למרבה האירוניה, נעשו כל כך הרבה שחזורים, עד שהציור שרואים היום כמעט לא צויר בידו של דה וינצ'י. שימור הציור העדין הזה הוא אתגר יומיומי למשחזרים, שמטפלים בו ומשתמשים במיטב הטכנולוגיות כדי להבטיח שיצירת המופת תישמר ותועבר לדורות הבאים. הכנסייה עצמה היא מתחם יפהפה וייחודי מתקופת הרנסנס, אשר ניזוק קשות בתקופת מלחמת העולם השנייה ושופץ מאז. הכנסייה נבנתה בסגנון גותי ורומנסקי על ידי דוכס ספורצה בשנת 1490, ומאמינים כי תוכננה בחלקה על ידי ברמנטה. החלק החיצוני כולל קלויסטר מקסים ודוגמאות גאומטריות. מאז ספטמבר 1980 הסעודה האחרונה, יחד עם הכנסייה והמנזר הדומיניקני של סנטה מריה דלה גרציה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ותוארו כ"הישג אמנותי ייחודי, בעל ערך אוניברסלי יוצא דופן". עוד נטען כי "הסעודה האחרונה" השפיעה לא מעט על גורל תחום הציור ופתחה עידן חדש בתולדות האמנות. בשל המגבלה על מספר המבקרים יש להזמין כרטיסים לביקור בכנסייה מראש, אך קחו בחשבון שהזמינות דלה מאוד ויש לבדוק באופן קבוע את הזמינות באתר הרשמי. במידה ולא הצלחתם למצוא כרטיסים מראש, תוכלו בכל זאת לראות את הציור, במידה ותרשמו לסיור מאורגן של אחת מחברות הסיורים הפרטיות הפועלות במילאנו, הכולל גם ביקור בכנסייה. שימו לב: יש להגיע למשרד הכרטיסים 30 דקות לפני מועד הביקור, אחרת תסתכנו באובדן זכות הגישה למוזיאון. יש להציג תעודה מזהה כדי לקבל את הכרטיס ולגשת למוזיאון.

שופוהוליות ושופוהוליים, פנו מקום במזוודות, כי הגעתם לקניון העתיק ביותר בעולם - גלריית ויטוריו אמנואלה השני, הנקרא על שם המלך הראשון של איטליה. הקניון העתיק תוכנן בידי הארכיטקט הנודע ג'וזפה מנגוני (Giuseppe Mengoni), והוא מבנה ניאו-קלאסי אלגנטי ומרשים. הוא נפתח בשנת 1877, ומנגוני נהרג זמן קצר לאחר מכן, אחרי שנפל מאחד הפיגומים בגלריה. במשך עשורים נחשבה הגלריה ל"סלון הפתוח" של מילאנו, בו נפגשו כל המי ומי של העיר. מרכז הקניות המפואר מהמאה ה-19 בנוי בצורת צלב מואר, בעל גג מעוגל ומצופה זכוכית. הרצפה מעוצבת באריחי פסיפס שיש. קניונים רבים ברחבי העולם ניסו להעתיק את הסטייל והיוקרה הנוטפים של המבנה, לרוב ללא הצלחה. הכניסה אל המבנה המקורה והיפהפה נמצאת מול קתדרלת מילאנו, הדואומו. הקניון נמשך עד הפיאצה דלה סקאלה (Piazza della Scala), בה נמצאים תיאטרון לה סקאלה ופלאצו מרינו. בקניון תמצאו חנויות יוקרה של מותגים כמו פראדה, שאנל וגוצ'י, חנויות תכשיטים, ספרים, גלריות אמנות וכמובן בתי קפה ומסעדות. החנויות היוקרתיות נשקפות מבעד לחלונות זכוכית גדולים, ויושבות לצד כמה מבתי הקפה המהוללים של מילאנו, כמו Biffi ו-Zucca's Bar. חנויות הבוטיק ובתי הקפה מעוצבים בצורה כה מדויקת ואלגנטית, עד כי אפילו סניף המקדונלדס בקניון מעוטר בעיטורי זהב ובעמודים שחורים, כך שתוכלו לנשנש צ'יפס באווירה בוטיקית של המאה ה-19. גם אם אין בכוונתכם לקנות כאן, כדאי לעבור במקום (שפתוח 24/7) ולהתרשם מעיצובו הייחודי, מתקרת הזכוכית הגבוהה, רצפת המוזאיקה, ציורי הקיר המרהיבים וכמובן מחלונות הראווה של אחד ממרכזי האופנה החשובים באיטליה. בכיפה המרכזית תמצאו פסיפס מהמם המייצג את יבשות אסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה. כמו כן, ישנו פסיפס עם בעלי חיים שונים המייצגים את כמה מהערים החשובות ביותר באיטליה. לפי האגדה, אם תדרכו ברגל ימין על סמל השור ותסתובבו ב-360 מעלות עם עיניים עצומות, יהיה לכם מזל טוב - ואם תדרכו על השור בדיוק ב-31 בדצמבר בשעת חצות, יהיה לכם מזל טוב במשך שנה שלמה. שווה, לא? שימו לב, אם תרצו לשוטט בין החנויות, כדאי לבדוק את שעות הפתיחה. לרוב, החנויות והמסעדות פתוחות עד השעה 20:00-21:00.