רתימנו

ארמון קונסוס התגלה בשנת 1898 על ידי אנגלי חובב ארכיאולוגיה, ארתור אוונס, עם תום השלטון העותמאני בכרתים. מה שהתגלה כאן היה יוצא דופן וחדש - שרידים של תרבות עתיקה חדשה. אוונס כינה אותה התרבות המינואית, על שמו של מלך מינוס האגדי. בתקופת הברונזה חיו בארמון כ-100,000 איש בכ-1400 חדרים בחמש קומות. כאן תוכלו להתרשם מהבניה ומהיכולת ההנדסית של בני התרבות המינואית בזכות שחזור מדויק של רוב השרידים. זהו כנראה המקום הטוב ביותר ללכוד את המסתורין של הציוויליזציה המינואית העתיקה של כרתים. הארמון נבנה בשיא תהילתם של המינואים, בסביבות 3400 עד 2100 לפני הספירה, מה שמשקף היטב את העושר והתחכום שלהם. הוא מתפרש על פני לא פחות מ-22,000 מ"ר. על פי המסורת, זה היה מקום מושבו של המלך האגדי מינואה. מלבד היותו מקום מגורי משפחת המלוכה, הארמון היה גם המרכז המנהלי והדתי של האזור. הארמון היה רב קומות, מעוטר בציורי קיר מרהיבים המתארים טקסים דתיים ובעל עמודים מגולפים. המינואים היו ידועים בזכות ציורי הקיר היפייפים והקרמיקה המעודנת, והיו סוחרים עם מעצמות גדולות במצרים ובאסיה הקטנה. הארמון המקורי נהרס ברעידת אדמה בסביבות 1700 לפני הספירה ומתחם אחר נבנה מעל ההריסות. בסופו של דבר הארמון נהרס בשריפה בשנת 1400 לפני הספירה. כשמגיעים לארמון, נכנסים לחצר המרכזית דרך הכניסה הדרומית ולאחר מכן ניתן לפנות לשלושה אגפים שונים. חדר הכס המרשים ממוקם באגף המערבי. האגף המזרחי מכיל את החדרים המלכותיים, חדר הגרזנים, המגרון של המלכה ובו ציורי קיר של דולפינים ואזורי הסדנאות, בהם הוחזק בית המלאכה של חוצב האבן. בכניסה הצפונית נמצא בית המכס. ישנו גם התיאטרון, הדרך המלכותית המובילה לארמון הקטן, הוילה המלכותית והקבר המלכותי. מול הכניסה הרשמית לארמון יושבות המרחצאות, כך שהמבקר יוכל להתרחץ לפני ביקור המלך. הארמון יושב ממש מחוץ לעיר הרקליון. היו מוכנים ללכת הרבה - מלבד השיטוט בין אגפי הארמון ניתן לטייל גם בחורבות הכפר העתיק בגבעות שמסביב למתחם הארמון. החפירה והחקירה של האתר סיפקו להיסטוריונים שפע של ידע ותובנות לגבי הציוויליזציה המינואית. כלים כמו סלילים חרוטים באבן מצביעים על תעשיית ייצור בדים, ופסלונים נשיים מעידים על סגידה לאלות האם. לצד הביקור בארמון, מומלץ לבקר גם במוזיאון הארכיאולוגי בהרקליון, שם ניתן לצפות בכלי חרס מינואים, תכשיטים, ציורי קיר וסרקופגים מהארמון.

שוכנת על החוף הצפוני של כרתים, חאניה נחשבת ליפה שבערי כרתים - וגם להיסטורית שבהן. ההיסטוריה שלה ארוכה וראשיתה בתקופה המינואית. היא נוסדה על ידי קידון, אחד מנכדיו של המלך מינוס. העיר העתיקה צמודה לנמל ורחובותיה מתנקזים אליו. הנמל והעיר העתיקה של חאניה הם מנקודות הציון המרשימות ביותר של חאניה וחובה לבלות בהם לפחות יום אחד. הנמל הוונציאני של חאניה נבנה במאה ה-14 למטרות מסחריות ולהגנה מפני פשיטות של פיראטים. היום האזור מלא בבתי קפה, מסעדות, טברנות, ברים, קונדיטוריות ומזכרות, כמו גם מונומנטים המעידים על התקופות ההיסטוריות השונות. לאורך הנמל יש כמה נקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת: המגדלור המרשים, מבצר Firka שנבנה על ידי הונציאנים להגן על הכניסה לנמל, מסגד הינצ'רים, המוזיאון הימי של כרתים, אדריכלות ונציאנית האופיינית למאות ה-16 וה-17 וכן מסגד קאוצ'וק חסן, המבנה המוסלמי העתיק ביותר בכרתים שנבנה לכבוד המפקד העות'מאני הראשון של חאניה ונחשב לדוגמה מצוינת לאדריכלות איסלאמית. לאורך הנמל ניתן לראות גם את החומות הביזנטיות שיושבות על גבעת קסטלי, היכן ששכנה קידוניה, עיירה מינואית. בהמשך הנמל יושב חוף הים של קום קאפי וחומות ונציאניות שנבנו כולן בים. ניתן ללכת לאורך שובר הגלים לכיוון המגדלור שנבנה במקור על ידי הונציאנים ושוחזר בצורת צריח על ידי המצרים בתחילת המאה ה-19. האזור כולו מציע נוף פנורמי של הנמל והעיר העתיקה של חאניה על רקע ההרים הלבנים. הנמל הפנימי משמש היום כמעגן יאכטות, ולצידו מחסני נשק מהתקופה הוונציאנית. אחרי ששבעתם מהנמל, זה הזמן להיכנס פנימה לתוך הסמטאות הצרות, הצבעוניות והיפהפיות של העיר העתיקה של חאניה, עיר המוקפת חומות וונציאניות. אחרי כיבושים ערבים וביזנטים, חאניה נכבשה על ידי הונציאנים ב-1252 וניתנה לטורקים ב-1669. לעיר העתיקה שלושה אזורים נפרדים: הרובע הוונציאני, הטורקי והיהודי, וכולם שמורים היטב ויוצרים מישמש של מבנים שונים בסגנון רומי, יהודי, מורי, טורקי וונציאני המתקבצים יחד לצד הנמל. בחלקה המערבי של העיר העתיקה תראו כנסיות, מסגדים וגם את בית הכנסת "עץ החיים" השוכנים זה לצד זה בשלווה. בעיר העתיקה ניתן לבקר במוזיאון הפולקלור של חאניה, במוזיאון הארכיאולוגי, בחמאם הטורקי וכן לטעום ממגוון של חנויות ובתי קפה.

בפארק הלאומי סמאריה נמצא הקניון הארוך ביותר באירופה והמסלול הרגלי שלאורכו מציע נופים עוצרי נשימה וחוויה ייחודית. אורכו של המסלול הוא 16 ק"מ והוא מגיע עד לגובה של 1,250 מטר מעל פני הים. האתר פתוח לטיולים בחודשי הקיץ בלבד מאחר ובתקופת הגשמים הערוץ מתמלא במים ולא ניתן לעבור בו. שמורת הטבע סמאריה היא שמורה של אונסק"ו הממוקמת בהרים הלבנים של כרתים. היא נקראת על שמו של כפר ישן שנמצא בתוכו, שננטש בשנת 1962. כשתתחילו את הירידה תתקלו בכנסיית סנט ניקולס, הבנויה על חורבות מקדש עתיק. בהמשך תבחינו בכפר העתיק סאמריה, שבתיו המעטים משכנים היום את שומרי הפארק. לאורך הדרך קירות האבן של הערוץ נסגרים מעל השביל ובנקודות מסוימות מצטמצמות לרוחב של כמה מטרים בלבד. חומות הקניון הצרות ביותר ידועות בשם "שערי הברזל". המסלול עובר גם על פני טירות ונציאניות, חורבות של יישובים פרהיסטוריים ושרידים נוספים מתקופות היסטוריות נושנות. בסוף המסלול תגיעו לעיירה אגיה רומלי ובה חוף המציע למטיילים הזדמנות להתרענן עם טבילה בים. מהעיירה ניתן לתפוס את המעבורת לחורה ספאקיון. בעיירה ישנן כמה נקודות עניין כמו האתר היווני העתיק טארה, כנסיות ביזנטיות וטירה טורקית. מומלץ לבקר באחת הטברנות בעיירה או לערוך פיקניק לצד הים התיכון. אם אתם מרגישים כאילו מישהו מביט בכם במהלך הטיול במסלול, זה לא מקרי - בפארק ישנה נוכחות גדולה של עיזי הבר של כרתים, הנקראות גם "קרי קרי"! במקום מבקרים כ-2,000 מטיילים מידי יום, כך שכדאי להגיע מוקדם בבוקר ולהימנע מהעומס. אם אינכם לנים באזור, קחו בחשבון שהתניידות בתחבורה ציבורית עלולה להיות מסורבלת וממושכת, גם אם תבחרו להתנייד ברכב שכור תתקלו בבעיה שכן המסלול אינו מעגלי ותצטרכו להקצות נהג תורן שיוותר על הטיול ויחכה עם הרכב בסיום המסלול. ההליכה עצמה אינה קשה כלל, אם כי המסלול ארוך ויש להקצות לו לפחות חמש שעות. יש אפשרות למסלול מקוצר, או מסלול הפוך, אולם מומלץ להימנע מכך. יש לנעול נעליים נוחות ובגדים נוחים.