גאודי ומודרניזם
כנסיית סגרדה פמיליה (Sagrada Familia)

פארק גואל (Parc Güell)

קאסה מילה (Casa Milà)

קאסה באטיו (Casa Batllo)

קאסה אמטייה (Casa Amatller)

אל קורט אינגלס (El Corte ingles)

אודות
אנטוני גאודי (Antoni Gaudí i Cornet) הטביע את חותמו על ברצלונה באופן בולט וייחודי והוא ללא ספק אחת הדמויות הקטלאניות המפורסמות ביותר בעולם. אי אפשר לדמיין את העיר הזאת בלעדיו. בתחילת דרכו השתייך גאודי לזרם המודרניסטי, ונמנה עם קבוצת אדריכלים ששינתה את דפוסי התכנון והבנייה בברצלונה. עד מהרה (בסוף המאה ה-19) החלו עבודותיו לחרוג מהמוסכמות ההיסטוריות, תוך שהוא מגבש עקרונות אסתטיים אישיים וייחודיים.
ברוב עבודותיו ניסה גאודי לרכך את הנוקשות של חומרי הבנייה, ויצירותיו מעניקות תחושה כאילו החומרים “זורמים” בתנועה מתמדת. האפקט מושג באמצעות יצירת קירות גליים וזוויות בלתי שגרתיות, בעיטורים ובפסיפסים יוצאי דופן, ועל ידי שילוב חומרים כברזל, אבן וקרמיקה. גאודי האמין ש”הטבעי ביותר הוא לחזור אל הטבע”, ולכן חיפש השראה באלמנטים ביולוגיים ובוטניים תוך שהוא עושה שימוש בפרקטלים: צורות גיאומטריות הנבנות באופן מחזורי תוך שכפול פרטיהן. בטבע אפשר למצוא פרקטלים רבים, למשל בעלים, בהרים, בעננים ובפתיתי שלג.
אנטוני גאודי נולד ב-25 ביוני 1852 בעיר ראוס (Reus). את לימודי האדריכלות סיים בברצלונה ב-1878 ומיד החל לעבוד וליצור בסגנון שונה ממה שנראה ברחבי אירופה עד סוף המאה ה-19. הסגנון החדש זעזע את מוסכמות עולם הארכיטקטורה של אותה תקופה. את הקווים הישרים החליפו גאודי וחבריו בקווים מתפתלים וגליים, בדומה למה שראו בטבע. גאודי נהג לעבוד במקביל על כמה פרויקטים של בנייה, פיסול, ציור, עיצוב פנים ועיצוב רהיטים. את 43 שנות חייו האחרונות הקדיש ליצירה הגדולה מכל, שעדיין לא הושלמה - הסגרדה פמיליה. בשנה האחרונה לחייו אף חי בין כתליה.
בשנת 1926 הוא מת כאשר נדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לכנסייה במרכז העיר. לפי הסיפור, איש לא זיהה אותו ופינויו לבית החולים כאלמוני ארך זמן. לאחר שלושה ימי גסיסה הוא מת מפצעיו בגיל 74. הסיור בעקבות גאודי והמודרניזם יתחיל בתחנה המפורסמת ואולי החשובה ביותר: כנסיית סגרדה פמיליה (Sagrada Família - “המשפחה הקדושה”). כשגאודי מת, היה הפרויקט של הסגרדה פמיליה בחיתוליו. רק חזית אחת (“הלידה”) ומגדל יחיד הושלמו.
אף שגאודי הותיר אחריו תוכניות מדויקות, רבות מהן עלו באש בשריפה שפרצה בחדר העבודה שלו בזמן מלחמת האזרחים. לאור העובדה שיצירה זו של גאודי מהווה אבן שואבת לתיירים מכל העולם, העירייה ואגודת חסידי יוסף הקדוש (אגודה שמטרתה הייתה להשיב את רוח הנצרות לקטלאנים; היא שיזמה את בניית הכנסייה) שואפות לסיים את הבנייה עד 2026, במלאת מאה שנה למותו של האדריכל הגאון. עד אז נראה שהיצירה הבלתי גמורה תמשיך להיות שק חבטות של קומיקאים, מוזיקאים ואמנים.
הכניסה הראשית היא גם הסואנת והעמוסה מכולן, הכניסה מסמטת בשאדה דה לה גלוריה רגועה יותר אבל כרוכה במאמץ פיזי לא קטן. בסיום הסיור בפארק צאו דרך השער הראשי. בכניסה עומדות בדרך כלל מוניות ואפשר לקחת אחת מהן לתחנות הבאות בסיור, שנמצאות לאורך שדרת גראסיה (Pg. De Gràcia). אפשרות אחרת היא לרדת למרכז העיר ברגל ובמטרו, ובדרך לראות עוד כמה מבנים מעניינים.
אם בחרתם באופציה הרגלית, לכו לפי השילוט ברחוב לרארד (Larrard) ופנו ימינה ברחוב טראווסרה דאלט (Travessera de Dalt). לאחר מרחק של כ–1,200 מטר בירידה, תגיעו עד תחנת המטרו לספס (Lesseps, קו 3 ירוק). ממש ליד תחנת המטרו לספס תבחינו בבניין מודרני בעל חזית בולטת בצבע צהבהב, המשלבת מוטיבים פרחוניים. זהו קאסה ראמוס (Casa Ramos), מעשה ידיו של האדריכל ז’אומה טוראס מ-1906. בית זה שימש כבית הוריה של הנזירה רוסה שגילמה השחקנית פנלופה קרוז בסרט “הכל אודות אמא” של אלמודובר.
תוכלו להמשיך לרדת ברגל ברחוב פרינספ ד'אסטוריאס (Princep d’astúries) ולפנות שמאלה ברחוב קרולינאס (Carolines). במספר 24 אפשר לראות, רק מבחוץ, את קאסה ויסנס (Casa Vicens), וילה מפוארת שבנה גאודי בשנים 1888-1883 עבור תעשיין הקרמיקה מנואל ויסנס (Manuel Vicens), שגם סיפק את אריחי הקרמיקה בצבעי ירוק ולבן. זו אחת מעבודות הביכורים של גאודי, ואפשר להבחין שכאן עדיין שולט הקו הישר. בגרסתו המקורית השתרע הבית רק על מחצית השטח, ואילו החצר והגינה הגיעו עד פינת רחוב פרינספ ד’אסטוריאס.
המבנה הורחב ב-1925 במהלך שיפוץ שנערך בו בהסכמת גאודי. שורות האריחים בשתי הקומות העליונות אופקיות, והופכות אחר כך לאנכיות. אריחים עם איורי פרחים צהובים מנציחים את ערוגות הפרחים שהיו בגן לפני הקמת המבנה. סגנון הבנייה מושפע מאוד מהאדריכלות המוסלמית ומהאמנות ההודית, אבל גם מתנועת ה-Arts & Crafts הבריטית. השילוב מראה על חיפוש אחר דרכי ביטוי חדשות ופיתוח שפה אישית אצל גאודי. המבנה מרשים מאוד, אך אינו פתוח למבקרים.
כדי להמשיך במסלול, צאו לרחוב גראן דה גראסיה (Gran de Gràcia) ופנו ימינה במורד. במרחק קצר משם נמצאת תחנת המטרו פונטנה (Fontana), שממנה אפשר לנסוע תחנה אחת ולצאת בתחנת דיאגונל (Diagonal) ולהמשיך לשדרת גראסיה (Pg. De Gràcia). אבל כדאי לאמץ את האופציה הרגלית - טיול נחמד ברחוב גראן דה גראסיה על בתיו המרשימים. אם בחרתם באופציה הרגלית, רדו ברחוב גראן דה גראסיה עד פינת שדרת דיאגונל (Av. Diagonal) והמשיכו כלפי מטה לשדרת גראסיה.
המשיכו ללכת במורד שדרת גראסיה לכיוון פלסה קטלוניה (Plaça Catalunya). בעבר היה זה הציר שהוביל מברצלונה העתיקה, מוקפת החומה, לעבר הכפר גראסיה. כיום זוהי שדרה שוקקת, עתירת חנויות יוקרה, שמיטב החברות קבעו בה את משרדיהן. שימו לב למרצפות המרכיבות את המדרכה לאורך השדרה ולפנסי הרחוב המיוחדים העשויים מתכת: עלי עצי הדולב העשויים ממתכת נושרים מהמנורה, שבראשה כתר וסמל ברצלונה, ובבסיסה ספסל ישיבה. הפנסים הם מעשה ידיו של האדריכל פֶּרֶה פַלְקֶס (Pere Falqués) מ-1906.
המשיכו במורד שדרת גראסיה עד פינת רחוב פרובנסה (Provença).בפינת הרחובות ניצב קאסה מילה (Casa Milà), בית מגורים מודרניסטי שגאודי הקים, בעל גג ייחודי. מעט למטה, בפינת רחוב קונסיי דה סנט (Consell de Cent) תבחינו בבלוק בן חמישה בניינים מעוצבים שזכה לכינוי “תפוח המחלוקת”. על שלושה מהם כדאי להתעכב: קאסה באטיו (Casa Batlló), קאסה אמטייה (Casa Amatller), שבמספר 41, וקאסה ליאו ומוררה (Casa Lleó I Morera), שבמספר 35. לאחר שתתרשמו מהבנייה הייחודית, המשיכו במורד שדרת גראסיה. שימו לב בבית מספר 21 שמשמאל למבנה עטור כיפה ועליה נער יושב על גבי עוף החול, ציפור אגדית השורפת את עצמה מדי ערב ובבוקר קמה לתחייה מהאפר. הבניין הוקם עבור חברת הפניקס הספרדית. הסיור מסתיים בפלסה קטלוניה. כאן עומדות בפניכם שתי אפשרויות נעימות: שופינג בחנות הכלבו קורטה אינגלס (El Corte Inglés), או ארוחה בטאפאס בר מעניין בשם Txapela, המתמחה בטאפאס באסקי.