לאורך התעלות

התחילו את המסלול בכיכר הדאם ממנה תצאו לשיטוט רגלי בתעלות הראשיות המקיפות את העיר העתיקה. מאחורי ארמון המלוכה החולש על הכיכר, בקצה רחוב ראדהאוסטראט (Raadhuisstraat), ניצב מבנה מרשים שלראשו צריחי מגדלים. זהו בית הדואר ההיסטורי שכיום שוכן בו קניון מאחנה פלאזה (Magna Plaza). ראדהאוסטראט הוא רחוב ראשי שחוצה את קשת התעלות של אמסטרדם. יש הטוענים שקסמה של העיר טמון בין הסינגל (Singel), התעלה הראשונה, הפנימית בקשת, לבין הסינגלחרכט (Singelgracht), התעלה האחרונה. לכו לאורך ראדהאוסטראט וחצו את התעלה הראשונה, סינגל.

עוד בתחילת הליכה קצרה זו, 500 מטר אורכה, ניתן לזהות בהמשך הרחוב את המגדל הגבוה של כנסיית ווסטרקרק (Westerkerk - הכנסייה המערבית) המרשימה, שהיא היעד הבא במסלול. עד שהכנסייה תיפתח לביקורים בשעה 11:00, מומלץ לסטות מעט מהרחוב הראשי, לטייל על גדות התעלות ולחצות אותן על הגשרים הקטנים. הבתים הצרים והגבוהים הצמודים אלה לאלה, סירות המגורים והבתים הצפים שמולם, הגינות החבויות, בתי הקפה הקטנים, החנויות המשפחתיות, הסמטאות הצרות והגשרים - כל אלה יוצרים את הטבעת השלווה של העיר התוססת.

על גדות הסינגל נמצאים כמה מהבתים הצרים ביותר של אמסטרדם. אם תעברו במקרה ליד בית מספר 7 או בית מספר 166 בתעלת סינגל, תוכלו לראות דוגמאות מובהקות לכך. כעת פנו לעבר כנסיית ווסטרקרק הניצבת במפגש של התעלה הרביעית, פרינסנחרכט (Prinsengracht), עם רחוב ווסטרמרקט (Westermarkt). הכנסייה נחשבת לאחת מהיפות שבכנסיות הולנד. זו הכנסייה הפרוטסטנטית הפופולרית ביותר במדינה, והיא עדיין משמשת קהילת מאמינים.

צפונית-מערבית לכנסיית ווסטרקרק משתרע רובע יורדאן (Jordaan) המקסים. שכונת יורדאן הוקמה בשנת 1600 לערך כשכונת פועלים, אשר קלטה את גלי המהגרים שהצטופפו בעיר חסרי כל. גם אמנים הנאבקים על קיומם התגוררו בה, וכן הוגנוטים (פרוטסטנטים קלוויניסטים צרפתים שנרדפו במולדתם במאות ה-16 וה-17) ופליטים יהודים.

גם האמן רמברנדט חי את שנותיו האחרונות ביורדן, בדירה קטנה ברחוב מזוהם, לאחר שנאלץ לוותר על ביתו המפואר שברובע היהודי עקב פשיטת רגל. בראשית המאה ה-20 היו כאן עדיין משכנות עוני עלובים, ובתקופת השפל הכלכלי הגדול, בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, הפכה השכונה לחממת מהומות ומחאה נגד הממשלה.

רק לאחר מלחמת העולם השנייה שופץ האזור (800 בתים ישנים הוכרזו אתר לאומי לשימור) והיה לרובע אופנתי, ירוק ונינוח. נעים מאוד לטייל במשך היום ברובע היפה, המשופע בבתי קפה נחמדים, מהטובים והאותנטיים ביותר בעיר, במסעדות חביבות, בברים שכונתיים ובחנויות מעניינות (בימי א' החנויות סגורות, ומקצתן נפתחות רק בימי ב' בצהריים). על אף שהאזור מתויר למדי, לאווירה שבו ניחוח מקומי מאוד והמחירים כאן בהחלט סבירים. לקראת אחר הצהריים והערב רחובות יורדאן הומים הרבה יותר, בעיקר כשמזג האוויר נאה.

צעדו לאורך תעלת בלומחרכט (Bloemgracht), הניצבת לפרינסנחרכט. התעלה התפרסמה בשם תעלת האדונים של רובע יורדאן, משום שלגדותיה התגוררו ועבדו האמנים המצליחים. כיום אפשר למצוא כאן כמה חנויות קטנות ומסקרנות, ומעבר לתעלה לחזות בבית קטן ומוזר הנוטה קדימה עד שנראה כי הוא עומד ליפול בכל רגע.

חצו את התעלה דרך אחד הרחובות הקטנים עד שתגיעו לתעלה הגדולה הבאה, אחלנטירסחרכט (Egelantiersgracht). הטיול לאורך התעלות הוא נעים ומעורר השתאות, בין השאר בזכות מבחר אבני הגמלון ושלטי היוחסין המפארים את הבתים, חרף העובדה שהאזור נבנה כשכונה למעמד הפועלים. אומנם התפקיד שיועד לאבנים, לזיהוי הבית, מיותר כיום, אך אבני הגמלון המקוריות והמשעשעות נעשו חלק מסורתי ואינטגרלי באדריכלות של אמסטרדם. לאורך התעלות נקודות מעניינות מבחינה ארכיטקטונית, כמו הבית באחלנטירסחרכט 107 (פתוח כל השבוע 18:00-9:00).

היכנסו בדלת האמצעית ולכו לאורך המעבר, אל תוך חצר קטנה יפהפייה ושופעת ירק. כאן תוכלו לתפוס שלווה על ספסל ולשכוח את העולם שבחוץ. החצר נבנתה ב-1616 והיתה שייכת לאחד מבתי המחסה הרבים בחלק זה של העיר. הלָיינבאנסחרכט (Lijnbaansgracht) היא התעלה התוחמת את יורדאן ממערב. זוהי תעלה צרה, מוקפת בצמחייה ירוקה ושופעת, וגדושה בסירות קטנות המשמשות בתי מגורים ובכלי שיט אחרים.

מי שרוצה לנשום עוד כמה רגעים רוגעים וירוקים יכול להמשיך מערבה על רחוב הארלמרסטראט (Haarlemmerstraat) ולהגיע לווסטרפארק (Westerpark - הפארק המערבי). בפארק הנעים מתקיימים קונצרטים ופועלים בו ברים ובתי קפה, בקיץ הוא משופע בפעילויות לילדים.

רחוב לינדנחרכט (Lindengracht) הניצב ללָיינבאנסחרכט הוא רחוב קסום המתעורר לחיים כשנערך בו שוק מדי שבת. פנו ממנו לסמטת נורדרקרקסטראט (Noorderkerkstraat) המובילה עד לכנסיית נורדרקרק (Noorderkerk - הכנסייה הצפונית), שעל שמה היא נקראת. בכיכר נורדרמרקט (Noordemarkt) שמאחורי הכנסייה מתקיימים כמה שווקים חביבים. צלע אחת של כיכר נורדרמרקט המשולשת היא תעלת פרינסנחרכט (Prinsengracht). חצו את התעלה, שבמימיה צפות סירות מגורים רבות, ופנו ימינה.

בית מספר 267 הוא בית אנה פרנק (Anne Frankhuis) המפורסם - מוזיאון קטן ופשוט המהווה נקודת ציון חשובה בכל מסלולי הטיולים באמסטרדם. מדי שנה פוקדים אותו מאות אלפי תיירים. מי שמעוניין לנוח מעט לאחר הסיור הטעון בבית אנה פרנק, יכול לעלות על חשמלית לכיוון התחנה המרכזית או לחלופין לבחור באוטובוס התעלות. מי שמעוניין במראות ארכיטקטוניים נוספים וחוויית החנויות של יורדאן לא סיפקה אותו, יכול לחזור צפונה אגב שיטוט בין התעלות הקטנות, או על גדות תעלת בראוורסחרכט (Brouwersgracht), שבסביבתה ריכוז גדול של מבשלות שיכר. בתעלה, שנמצאת בגבול הצפון–מזרחי של רובע יורדאן, עוגנות סירות מגורים שחלקן חודשו בכישרון ובדמיון מופלאים.

נחמד ללכת גם דרך הארלמרדייק (Haarlemmerdijk), רחוב החנויות של יורדאן (שרשמית נמצא כבר מחוץ לשכונה) ועל המשכו הארלמרסטראט, המוביל לכיוון תחנת הרכבת המרכזית 7‏ - היעד הבא במסלול. מבנה תחנת הרכבת המרכזית (Centraal Station - סנטראל סטאציון) של אמסטרדם מזכיר יותר מוזיאון או ארמון. ברציף B2 בתחנה המרכזית פועל בית קפה–בר-מסעדה מקסים בשם אֵרסטה קלאס (Eerste Klas), שפירושו "מחלקה ראשונה". עיצוב הפנים שלו מפעים, השירות בו אדיב, ובדומה למקומות האחרים בסביבה התשלום עבור הארוחה אינו זול. הבונוס לסועדים: תוכּי ידידותי ומסביר פנים שעומד חופשי על הבר.

צאו מהפתח הדרומי של התחנה כשפניכם אל מרכז העיר, והמשיכו שמאלה (מזרחה) ברחוב פרינס הנדריקאדה (Prins Hendrikkade, דרך הנסיך הנדריק). זוהי הדרך הראשית והסואנת שעוברת בשולי האזור שהיה פעם קצה הנמל, ולאורכה אפשר למצוא תזכורות לימיה הראשונים של העיר כעיר ימית. תזכורת כזו למשל הוא מגדל הדמעות (הסְחְרֵיירסְטוֹרן - Schreierstoren). אם מזג האוויר נוח אפשר לטייל רגלית כקילומטר אחד אל היעד הבא במסלול, המוזיאון הימי של הולנד (Nederlands Scheepvaartmuseum), או לחלופין לקחת אוטובוס (קווים 22, 42, 43) עד לכיכר קטנבורכרפליין (Kattenburgerplein) שבה שוכן המוזיאון. לאחר הביקור במוזיאון הימי ובספינה "אמסטרדם", חזרו על עקבותיכם, רצוי באוטובוס כדי לתת מנוחה לרגליים העייפות.

בסמוך לתחנת הרכבת בולטת כנסיית סנט ניקולס (Sint Nicolaaskerk). אם לא עייפתם, תוכלו לבקר לא הרחק, בכנסיית אודה קרק (Oude Kerk - הכנסייה העתיקה), מהמרשימות שבכנסיות אמסטרדם. כנסייה נוספת ועתיקה באזור הנמל והחלונות האדומים היא כנסיית אדוננו בעליית הגג (Ons' Lieve Heer Op Solder‎ - אונְס ליפה הר אופ זולדר), המכונה גם אמסטלקרינג (Amstelkring).

עם רדת הערב, או בשעותיו המאוחרות לאחר שתנוחו קלות במלון, הַגיעו לרובע החלונות האדומים (רובע דה ואלן) (De Wallen). הרובע, שנמצא במרחק חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית או מכיכר הדאם, זכה לכינוי רוֹסֶבּוּרְט (Rossebuurt - הרובע האדום). הוא משתרע לאורך שני רחובות מקבילים: אָוודֵזָיידְס פורבורכוואל (Oudezijds Voorburgwal), שהוא הרחוב שבו ממוקמת כנסיית האודֶה קרק, ואָוודֵזָיידְס אכטרבורכוואל (Oudezijds Achterburgwal). דומה כי למסורת הזְנות שורשים עמוקים בהיסטוריה של אמסטרדם לא פחות מאלה של האמונה הדתית.

אין לשכוח שהעיר היתה נמל מסחרי מרכזי, שאליו הגיעו אוניות מהמושבות הרחוקות של האימפריה ההולנדית. בין הבאים היו, כמובן, מלחים שחיפשו פורקן לאחר מסעות ממושכים. כך החלה לפרוח כאן הזנות, שברבות הימים הוכרה כחוק באמסטרדם.