הרובע הגותי

התחילו את המסלול בפלסה קטלוניה (Plaça de Catalunya), הכיכר מהווה מעין נקודת חיבור בין העיר העתיקה המשתרעת לדרומה, והעיר החדשה שנבנתה מצפון לה. מדובר בצומת תחבורה ראשי ובו מרכזי קניות ועסקים. מפלסה קטלוניה הגיעו לשדרת הרמבלה (Rambla) בפינה הדרום-מערבית. השדרה המוצלת ורחבת הידיים היא מרכז החיים התוסס של העיר.

השדרה נמתחת מהנמל ועד פלסה קטלוניה, ומשובצות בה חנויות מזכרות קטנות וגדולות, בתי קפה, מסעדות תיירותיות (שעליהן דווקא כדאי לפסוח), בניינים מעניינים, שוק לה בוקריה המפורסם ובעיקר מופעי רחוב מגוונים. ממש בתחילת השדרה, מימין, תבחינו במנורה-ברזייה המפורסמת של ברצלונה הנקראת קנלטס (Canaletes). בברצלונה פזורות ברזיות מסוגים רבים.

בהמשך, במספר 115, נמצא תיאטרון פוליורמה (Teatre Poliorama). הבניין, שהוקם בשנת 1883, שיכן בעבר את האקדמיה למדעים ולאמנויות. שימו לב לשעון הגדול שבחזית הבניין: הוא מראה את השעה הרשמית של ברצלונה משנת 1888. בחלק זה של השדרה ניצבים דוכנים למכירת בעלי חיים, ובהם דגים, אוגרים, ציפורים ואיגואנות.

המשיכו לרדת בשדרה ובמספר 107 פינת רחוב כרמה (Carme) תבחינו בכנסיית בית–לחם (Església de Betlem), שהוקמה על ידי הישועים בשנת 1681. המבנה בסגנון הבארוק משמר עדיין את הצריחונים הצבעוניים על הגג, ששימשו כחלונות ונועדו להכניס אור לכנסייה. המשיכו לרדת ובמספר 99 מימין תראו את ארמון לה וירינה (Palau de la Virreina). היכנסו לחצר הבניין, לכו עד סופו ומצד ימין תראו חלק מבובות הענקים המסורתיות של ברצלונה. הבובות מתנשאות לגובה של כארבעה מטרים ומשקלן כ–50 קילוגרם, והן מייצגות דמויות שונות מההיסטוריה של העיר. עשרות הבובות נוטלות חלק בתהלוכות המתקיימות בחגים שונים, בהם חג לה מרסה (La Mercè). חזרו לשדרה. בחלקה המרכזי מתחלפים דוכני החיות בדוכני פרחים צבעוניים.

המשיכו עד שתגיעו לשוק לה בוקריה (Mercat de la Boqueria) המפורסם שנמצא במספר 95, ומתפרש מצדה השני של הרמבלה. השוק הוא מקום מצוין לארוחה: פזורים בו דוכנים המגישים טאפאס ומנות אחרות ממבחר התוצרת המקומית. ישיבה באחד הדוכנים, לצד מקומיים שמפטפטים בקטלאנית ותיירים רבים, היא חוויה נעימה וצבעונית לפה ולעיניים. לאחר הביקור בשוק, צאו שוב לרמבלה, פנו ימינה ובמספר 83 תמצאו בית קפה צבעוני בשם Antiga casa de Figueres שהוקם בשנת 1902. מומלץ להיכנס פנימה, להציץ בעוגות המפתות וגם להתרשם מהעיצוב המיוחד של המקום.

צאו מבית הקפה והמשיכו במורד השדרה. כעבור כמה מטרים, תראו על המדרכה עבודת קרמיקה צבעונית מעשה ידיו של חואן מירו (Joan Miró) משנת 1976. נסו למצוא את החתימה שלו בשולי העבודה. בצד שמאל (בית מספר 82) תוכלו לראות מבנה מעוטר במטריות, במניפות ובפינה - בדרקון סיני המחזיק מטרייה שחורה ופנס נייר. זהו קאסה ברונו קואדרוס (Casa Bruno Quadros) שהוקם בשנים 1885-1883 ובעליו היה סוחר מטריות שהתעשר מאוד מעיסוקו.

בהמשך השדרה מימין, בבית מספר 63, שוכן תיאטרון האופרה ליסאו (Gran Teatre del Liceu), במקום נערכים סיורים מודרכים. המשיכו לרדת בשדרה התוססת, פנו ימינה לרחוב נואו דה לה רמבלה (Nou de la Rambla) וכעבור כמה מטרים תגיעו לבניין גדול, במספר 5-3. זהו ארמון גואל (Palau Güell, שמכונה כך בטעות ונהגה בקטלאנית “גואיי”). שובו אל הרמבלה, חצו את השדרה והיכנסו לרחוב Carrer De Colon שמשמאלכם, אל הרובע הגותי (Barri Gòtic). ברובע העתיק פזורים אתרים רבים, אבל ייחודו באווירה מלאת הקסם - הסמטאות הצרות בנויות כמבוך ומתפתלות מכיכר קטנה אחת לאחרת, בין חנויות קטנות, כנסיות, ארמונות מימי הביניים ושרידים מהתקופה הרומית.

התחנה הראשונה ברובע היא כיכר מלבנית שאכסדראות אבן מקושתות סוגרות עליה סביב. זוהי פלסה ריאל (Plaça Reial - “הכיכר המלכותית”), המשתרעת כיום בשטח שבו ניצב בעבר מנזר הקפוצ’ינים (פרנסיסקני). בשנת 1848 הפך המקום לכיכר ציבורית, אף שמאז עבר כמה וכמה שיפוצים. במרכז הכיכר - מזרקה ובה פסליהן של שלוש נערות שעל ראשן צדף גדול. משני צדי המזרקה ניצבים שני פנסי רחוב פרי עיצובו של גאודי מ-1879, וזוהי אחת מעבודותיו הראשונות. בין אכסדראות העמודים אפשר למצוא מסעדות ובתי קפה רבים לנוח בהם. בימי א' נערך בכיכר, המשובצת בדקלים גבוהי צמרת, שוק של סוחרי בולים, מטבעות, אבנים וספרים.

צאו מהפינה הצפון–מזרחית של הכיכר, דרך רחוב וידרה (Vidre) או רחוב מדוס (Mados), ופנו ימינה לרחוב פראן (Ferran). בקצה הרחוב המשופע בבוטיקים תגיעו לכיכר מלבנית גדולה - פלסה סנט ז'אומה (Plaça de Sant Jaume). בנקודה זו הצטלבו שני הצירים המרכזיים במושבה הרומית העתיקה. הכיכר היתה מרכז למפגשים עממיים, לחגיגות ולטקסים רשמיים ואף שימשה כמקום הפורום והשוק. כיום נמצאים כאן שני מבנים חשובים. מצד שמאל נמצא היכל הממשל האוטונומי הקטאלני (Palau de la Generalitat, היכל הג’נרליטאט). מצד ימין נמצא בית העירייה של ברצלונה (Ajuntament de Barcelona), מבנה גותי גדול שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-14. אפשר לראות את שרידי המבנה המקורי בצד הפונה לעבר רחוב סיוטאט (Ciutat). אם התמזל מזלכם להגיע כאשר שני המבנים פתוחים לציבור, מומלץ להיכנס פנימה ולבקר גם בחצר עצי התפוז שבתוך היכל הג’נרליטאט. בכל מקרה, הם מרשימים מאוד גם מבחוץ.

היכנסו לרובע היהודי (קאל) מרחוב סנט אונוראט (Sant Honorat) הגובל בקיר המערבי של היכל הג’נרליטאט. ברחוב התגוררו יהודים עד שנת 1391 ובמקום זה ניצבו בימי קיומו של הרובע בתי היהודים האמידים. היהודים היו מעורים היטב בחיי העיר עד לפרעות קנ”א (1391), כמעט מאה שנה לפני הגירוש הגדול מהמדינה, שבעקבותיהן גורשו מברצלונה והקהילה היהודית חדלה להתקיים כגוף עצמאי. הבניינים, עם זאת, נותרו ברובם על תילם.

לכו לאורך קיר המבנה ופנו שמאלה לרחוב פרויטה (Fruita). כעבור כמה מטרים תגיעו לצומת הסמטאות סנט דומנק דל קאי (Sant Domènech del Call) ומרלט (Marlet). בפינה שחזרה עמותה פרטית את בית הכנסת העתיק (l’Antiga Sinagoga Major de Barcelona) של הרובע. כמה מטרים משם, בבית מספר 1 שבהמשך הרחוב, הוטבעה בקיר כתובת עברית: “הקדש ר’ שמואל הסרדי” המזכירה את מה שהיה כאן פעם: מעין מרכז גמ”ח שהציע אכסניה לעניים, לחולים ולאורחים חסרי כל.

פנו ימינה לרחוב ארק דה סנט רמון (Arc de Sant Ramon), בקצה הסמטה פנו שוב ימינה והגיעו לכיכר קטנטנה בשם מנואל ריבה (Manuel Ribé). כאן שופץ מבנה עתיק שעדיין משמר את קווי הבנייה המקוריים. המבנה, שזכה לכינוי בית האלכימאי (La Casa de l'Alquimista), הוכשר לשמש כמרכז המידע של הקאל. במקום תערוכה קבועה של חפצים יומיומיים מהמאות ה-13 וה-14, בהם חנוכיות, קערה ועליה אותיות עבריות, שני לוחות קבורה עם כתובות עבריות ועוד. כמו כן, מוצעות במקום פעילויות שונות.

חצו את הכיכר וחזרו לרחוב סנט דומנק דל קאי (Sant Domènech del Call) ובפינת רחוב סנט סֶבֶר (Sant Sever) פנו ימינה ומיד אחר כך שמאלה לרחוב סנט פליפ נֶרִי (Sant Felip Neri). בקצה הסמטה תגיעו לכיכר העגולה פלסה סנט פליפ נֶרִי (Plaça Sant Felip Neri). במרכז הכיכר ניצבת מזרקה, ומצדיה שני עצים שנראים כמו שומרי ראשה. בימים שבהם שכן בסמוך הרובע היהודי, היתה הכיכר שטח פתוח מחוץ לגבולות הרובע ששימש כבית הקברות היהודי. במקום גם כנסייה קטנה מהמאה ה-18 (בכנסייה זו התפלל גאודי), הכיכר מופיעה בסרט “ויקי כריסטינה ברצלונה” של וודי אלן. צאו מהכיכר מרחוב מונז'ואיק דלבִּיזְבָּה (Montjuïc del Bisbe), פנו ימינה ברחוב ביזבה (Bisbe) והיכנסו למבנה הקתדרלה המרכזית של ברצלונה (Catedral de Barcelona) מהכניסה האחורית, כלומר מהחצר היפהפייה שלה.

צאו מהקתדרלה דרך הדלת הראשית והגיעו לפלסה לה סאו (Plaça Seu la de). פנו שמאלה לרחוב סנטה לוסיה (Santa Llúcia) ומצד ימין תראו את בית הארכידיאקון (La Casa de l’ardiaca), מבנה מהמאה ה–12 שהיה ביתו של הארכידיאקון (ראש שמשי הכנסייה) דון דספלה. הבית עבר שיפוצים רבים במהלך הדורות, ומשנת 1921 משמש המקום כארכיון העירוני. עלו במדרגות שמצד שמאל לקומה השנייה והשקיפו על החצר. צאו מהבניין, חזרו לכיכר ופנו ימינה לרחוב קומטאס (Comtes) כעבור מטרים אחדים תגיעו למוזיאון פרדריק מארס (Museu Frederic Marès - MFM). בביקורכם במוזיאון, אל תחמיצו את הגינה היפהפייה, את מזרקת המים ואת העצים.

צאו מחצר המוזיאון, חצו את כיכר פלסה סנט יו (Plaça Sant Iu) והגיעו למבנה ששימש בעבר משכנו של המשנה למלך, פקיד בכיר שהיה אחראי גם על ארכיון הכתר. מבנה זה, משנת 1560, הוקם על חורבותיו של מבנה קדום יותר. כיום, לאחר שעבר שיפוץ, הוחזרו לכאן מסמכי הארכיון והבניין נקרא ארכיון הכתר של אראגון (Arxiu de la corona d’Aragó). היכנסו לבניין, מעל גרם המדרגות מצד שמאל אפשר להתרשם מתקרת העץ המגולפת שהיא שחזור של התקרה מהמאה ה–16, הנראית כסירה הפוכה, ומדלת ברזל כבדה מעשה ידיו של הפסל מריה זובירקס.

צאו מבית הארכיון ורדו לכיכר אבן קטנה שמכונה כיכר המלך (Plaça del Rei). הכיכר תחומה בין הארמון המלכותי הגדול (Palau Reial Major) לבין משכנו של המשנה למלך שבו ביקרתם זה עתה. סמוך לארמון נמצא מגדל תצפית גדול ממדים בן חמש קומות. שבעת החלונות בכל אחת מהקומות אפשרו לחיל המשמר לצפות למרחוק.

בקצה האחר של הכיכר מתנוסס מגדל נוסף מעל לקפלה סנטה אגאטה (Capella de Santa Agata), שנבנתה כבית התפילה לבני משפחת המלוכה במאה ה–13. בסמוך ניצב המוזיאון לתולדות העיר (Museu d`història de la Ciutat) שהכניסה אליו מרחוב וגר (Veguer). ביציאה מהמוזיאון פנו ימינה ברחוב יִיבְרֶטֶרִיה (Llibreteria), זהו רחוב עמוס חנויות ובו גם כמה בתי קפה וקונדיטוריות. מעט בהמשך, במבנה מספר 7, נמצאת אחת הגלידריות המשובחות בעיר - ג'לאטי (Gelaaati di Marco), אל תתפלאו אם יפנו אליכם כאן בשפה העברית. בקצה הרחוב צאו לפלסה סנט ז'אומה (Plaça Sant Jaume) שבה עברתם קודם לכן.

חצו את הכיכר ורדו ברחוב פראן (Ferran), הרחוב עם המנורות המיוחדות שגם בו כבר פסעתם היום, עד שהוא מצטלב עם רחוב אביניון (Avinyó). פנו שמאלה ברחוב שבו חנויות קטנות ומסעדות ולכו עד לכיכר קטנה מאוד בשם כיכר ורוניקה (Plaça de la Verònica), שבה יש כנסייה קטנה ובית קפה. בנקודה זו פנו ימינה לרחוב אראי (Arai) ותגיעו לכיכר משולשת בשם ג'ורג' אורוול (George Orwell) .צאו מהכיכר דרך רחוב אסקודייס (Escudellers, הכדרים). במספר 14 נמצאת מסעדת לוס קרקולס (Los Caracoles) שפירוש שמה - השבלולים, כך שדי ברור במה היא מתמחה. מסעדה זו היא מוסד ברובע הגותי ובברצלונה בכלל.

בהמשך רחוב אסקודייס, במספר 25-23, נמצאת מעין גלריה גדולה בשם ארטס אסקודייס (Arts Escudellers) ובה אפשר למצוא כלי קרמיקה צבעוניים, כלי זכוכית מנופחת ותכשיטים. המקום משמש גם כחנות יין וחובבי הז’אנר יוכלו למצוא בה יותר מ–500 סוגים של יין.

המשיכו בחזרה עד הרמבלה ופנו שמאלה לכיוון הים. הכיכר עם הפסל שלפניכם היא כיכר התיאטרון (Plaça del Teatre) והפסל הלבן הגדול שבמרכזה הוא דמותו של פרדריק סולֶה (Fredrich Soler) המוכר יותר בשם העט פיטארה (Pitarra). פיטארה היה משורר, מחזאי ומנהל תיאטרון קטלאני במאה ה–19, שהתפרסם בעיקר בזכות הקומדיות המעולות שכתב. הפסל הוצב במקום בשנת 1906 והוא מעשה ידיו של אגוסטי קֶרוֹל (Agustí Querol). ממול תוכלו לראות את תיאטרון פרינסיפל (Teatre Principal) שהוקם בשלהי המאה ה–16 ונחשב לתיאטרון העתיק ביותר בברצלונה ואחד הראשונים בכל חצי האי האיברי. כיום משמש המקום כמועדון ביליארד.

באזור זה של הרמבלה מציגים ציירים יצירות פרי מכחולם וישנם גם כאלה שיציירו את דיוקנכם תמורת תשלום. בהמשך הרמבלה, במספר 7 מצד שמאל, נמצא מרכז האמנות סנטה מוניקה (Centre d'Art Santa Mònica) לתערוכות מתחלפות, לעתים מוזרות ופרובוקטיביות במיוחד. בצמוד למוזיאון השעווה נמצא בר מיוחד בשם יער הפיות (El Bosc de les Fades), המעוצב כמו יער עם מפלי מים. מומלץ לעצור למשקה ולהתרשם מהאווירה הקסומה.

חזרו לרמבלה. במסגרת יריד מלאכת היד החדשה (Fira de Nova Artesania) נפרשים בכל סוף שבוע בחלק הזה של הרחוב עשרות דוכנים של מלאכת יד, תכשיטים, קרמיקה, חפצי עור ועץ. המשיכו עוד קצת במורד הרמבלה, עד שתגיעו לכיכר פלסה פורטל דה לה פאו (Placa Portal de la Pau). במרכז הכיכר ניצב עמוד הזיכרון לכריסטופר קולומבוס (Monument a Colom), מגלה יבשת אמריקה. הפסל, יצוק ברונזה, ניצב במרומי העמוד כשידו מצביעה לכיוון הים. גובהו של העמוד כ–50 מ', והוא פרי תכנונו של האדריכל גאיטה בואיגאס (Gaietà Buïgas), שהכינו לכבוד היריד העולמי של 1888. אתם מוזמנים לחצות את הכיכר, לעלות על גשר העץ ולצעוד לכיוון המרינה. עד מהרה תגיעו לקניון בשם קניון מארמאגנום (Maremagnum), זהו אזור מתאים לסיום הולם למסלול הארוך והמגוון שעברתם היום.