דף הבית יעדים ברליןמסלולים בברלין מסע היסטורי רב תהפוכות

מסע היסטורי רב תהפוכות

ברלין, גרמניה
1

שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
שער ברנדנבורג, הממוקם בפאריזר פלאץ (כיכר פריז), הינו מסמליה הבולטים של ברלין. השער תוכנן כשער מלכותי בהזמנת פרידריך וילהלם השני בסוף המאה ה-18, אלא ש-13 שנים בלבד לאחר הקמתו בזז נפוליאון את דמות הקוואדריגה (כרכרה עם ארבעה סוסים) המוצבת עליו והעביר את הפסל לפריז. הקוואדריגה חזרה לברלין ב-1814, עם כיבוש פריז, ובהזדמנות זו שוּנה שם הכיכר שבה ממוקם השער לפאריזר פלאץ. על אף שבמקור נבנה השער כאות שלום, ופסלו הציג את אלת הניצחון נושאת ענף זית, הוא הפך עד מהרה לסמל הלוחמנות: בתחילה ציין את המיליטריזם הפרוסי, שהגיע לשיאו ב-1871, בהמשך נערכו סביבו חגיגות המלחמה ב-1914 ולאחר מכן היה לסמל הכוחנות הגרמנית אשר דרכו עברו מצעדי הנאצים. עם שוך קרבות מלחמת העולם השנייה, שבמהלכם נפגע קשות בהפצצות, הפך שער ברנדנבורג לסמן קפוּא למלחמה הקרה: הוא עמד חסום בגבול שנקבע בין מזרח ברלין למערבה, והחומה שנכפתה על העיר מ-1961 ניצבה מאחוריו והבליטה אותו כמייצג חלוקתה של ברלין, של גרמניה ושל אירופה כולה. ב-1987, לאחר כ-26 שנים שבהן הפרידה החומה בין החלק המערבי של ברלין, שקיבל חסות אמריקאית, לבין חלקה המזרחי שהיה כפוף לשליטה סובייטית, ביקר בברלין נשיא ארצות הברית רונלד רייגן. בנאום שנשא מול שער ברנדנבורג קרא רייגן לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "אם אתה איש שלום, הרוס את החומה הזו!". ב-1989, עם נפילת החומה לאחר גל של מחאות, הפך השער סמל לברלין המתחדשת ומוקד למסיבות סילבסטר המוניות עשירות בזיקוקים, למרתון של ברלין, לירידי רחוב ולמצעדי הגאווה והאהבה. בשנים 2002-2000 הוא שופץ ושוּמר בהשקעה כספית נכבדה. בקרבתו המיידית של השער המפורסם תוכלו למצוא את האנדרטה הידועה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה, כמו גם את בניין הפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג. השער עומד בכניסה (או ביציאה, תלוי מאיפה אתם חוזים בו) לפארק טירגארטן (Tiergarten) הוותיק והירוק.
שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)
2

האקדמיה לאמנות (Akademie der Künste)

מוזיאונים וגלריות
בניין האקדמיה תוכנן על ידי האדריכל הגרמני גונתר בניש. בתוך הבניין מוצגות תערוכות מתחלפות ומופעי אומנות מג'אנרים שונים, ופועלים בו חנות ספרים ובית קפה מומלץ.
האקדמיה לאמנות (Akademie der Künste)
3

הרייכסטאג (Reichstag)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
המונח "רייכסטאג" ציין בימי הביניים את מפגש הקיסר עם נציגים מרחבי הממלכה. בסוף המאה ה-19 ניתן השם לפרלמנט הגרמני ולבניין ששכן בו. היום מתכנס כאן הבונדסטאג - "הבית התחתון", הפרלמנט של בית הנבחרים הגרמני. בבניין הוקמה כיפת זכוכית מפורסמת המורכבת ממראות המחדירות אור טבעי אל חלל המבנה. הכיפה, ששקיפותה נועדה לסמל את שקיפות הדמוקרטיה של גרמניה המאוחדת, היא נקודת תצפית מעולה על העיר. אפשר לטייל עליה, וגם לצפות דרכה מלמעלה באולם המליאה של הפרלמנט. תוכלו גם ליהנות מטיול מודרך בתוך הבניין עצמו בהזמנה מראש באתר האינטרנט של הבונדסטאג. בניין הרייכסטאג המקורי הושלם ב-1894. ב-1933, ימים ספורים לפני הבחירות הכלליות בגרמניה, הוצת בניין הרייכסטאג. הנאצים האשימו את הקומוניסטים בהצתה, והאירוע שימש להם עילה לביטול הדמוקרטיה: צירים קומוניסטים וסוציאליסטים הושלכו למחנות ריכוז, והיטלר נטל את כל הסמכויות לידיו. ברחבה שלפני הרייכסטאג ניצבת יד הזיכרון לצירי הרייכסטאג שנרצחו בידי הנאצים. אחרי השריפה הועברו פגישות המליאה לבניין אחר. משמעות הדבר היא, בין היתר, שכף רגלו של היטלר מעולם לא דרכה בבניין הרייכסטאג: הוא לא היה נציג המפלגה הנאצית ברייכסטאג לפני 1933, ואילו לאחר שנבחר לקנצלר הרייך הבניין הוצת. מאחר שעל אף ניצחונם בבחירות שנערכו במרץ 1933 לא היה לנאצים רוב ברייכסטאג, התכנסה המליאה פעם נוספת לאחר הבחירות (בבית אופרה ששימש משכן זמני) כדי להעביר את "חוק ההסמכה", שלמעשה שלל את סמכויות הרייכסטאג כפרלמנט. הישיבה האחרונה של הרייכסטאג התקיימה ב-1942, אבל כבר מ-1933 שימש הגוף עלה תאנה בלבד והיה משולל סמכויות אמיתיות. ב-1945 ניטש על הבניין הסמלי קרב קשה, עד שהונף על גגו הדגל הסובייטי. תוצאות המערכה, שזכתה לכינוי "הקרב על ברלין", עדיין ניכרות בסימני הכדורים ובכתובות ברוסית שעל קירותיו. בתקופת המלחמה הקרה נותר בניין הרייכסטאג בצד המערבי של העיר, ושופץ בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. לאחר איחוד גרמניה וההכרזה על ברלין כבירתה הבלעדית הוסכם כי הבניין יחזור לשמש משכנו של בית הנבחרים של גרמניה המאוחדת - הבונדסטאג. ב- 1992 הופקדה מלאכת שיפוץ המבנה בידי האדריכל הבריטי נורמן פוסטר. הוא בנה מחדש את החלל הפנימי של הבניין, השאיר רק את החזיתות כבמקור, והוסיף להיכל הדמוקרטיה הגרמנית החדשה את כיפת הזכוכית המפורסמת. הבניין ממוקם מטרים ספורים משער ברדנבורג ופארק טירגארטן הירוק, וכמה דקות הליכה מהאנדרטה הגדולה לזכר קורבנות השואה היהודים. שימו לב: הכניסה למרפסת הגג והכיפה של בניין הרייכסטאג הינה ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש באתר הרשמי.
הרייכסטאג (Reichstag)
4

משכן הקנצלר (Bundeskanzleramt)

אחר
המבנה שמימין לשגרירות השוויצרית, משתרע על שטח של 12,000 מ"ר על גדת נהר השפרה. הבניין המודרני מורכב ממבני משרדים השלובים בצורת מסרק וביניהם לשכת הקנצלר, או הקנצלרית, הניצבת כקוביית ענק ובצדיה חלונות זכוכית עגולים וגדולים. לאורכו סדרת קשתות ענקיות, שכל אחת מהן פונה החוצה אל חצר מטופחת. הבּוּנדֶסְקָנְצְלֶרְאָמְט הוקם בשנים 2000-1997 בתכנונו של האדריכל הגרמני אקסל שולטס, באופן שנועד להדגיש את שני עקרונות המפתח של ברלין המתחדשת: שקיפות (העוברים ושבים יכולים לצפות מבחוץ באין מפריע בעבודתם של פקידי הממשל במשרדיהם כשהווילונות אינם מוגפים), וקו האיחוד המחבר בין שני חלקי העיר. הבניין המרובע הלבן, שאינו מאפיל בגובהו על הרייכסטאג, מכונה בפני ליצני ברלין "מכונת הכביסה" בשל הדמיון שבין צורתו וצבעיו, הקשתות, החלונות העגולים והזכוכית הכחלחלה שבו לבין המכשיר החשמלי בעל הפתח הקדמי. נחמד לטייל לאורכו, להציץ אל החצרות הירוקות ואל המשרדים הפעילים, ולצפות מהגשר על הסירות השטות תחתיו בנהר.
משכן הקנצלר (Bundeskanzleramt)
5

ברלין האופטבנהוף (Berlin Hauptbahnhof)

מרכזי קניות גדולים ⋅ אחר
תחנת הרכבת המרכזית של ברלין. התחנה העצומה המשקיפה על נהר השפרה, נחנכה ב-2006 והיתה לתחנת הרכבת הגדולה באירופה. כ-300,000 נוסעים עוברים בה מדי יום. מומלץ להיכנס אליה ולהתרשם מהאדריכלות המפעימה שלה. בימי א', כשבשאר חלקי העיר רוב החנויות סגורות, החנויות בתחנה המרכזית של ברלין פתוחות.
ברלין האופטבנהוף (Berlin Hauptbahnhof)
6

בית תרבויות העולם (Haus der Kulturen der Welt)

מוזיאונים וגלריות ⋅ אחר
מרכז תרבות מעניין שתכנן האדריכל האמריקאי יו סטיבן הבן. המרכז משמש למופעי תיאטרון, קונצרטים, כנסים ותערוכות במימון הממשל הגרמני, והודות לצורתו הבלתי-שגרתית הוענק לו כינוי מקומי: "הצדפה בהריון". המקום מתמקד בעיקר באמנות לא אירופאית במטרה לחשוף את הקהל המקומי לתרבויות ודרכי חשיבה. שימו לב: הכניסה למתחם ללא עלות, לעיתים נדרשמת הרשמה מראש לחלק מהאירועים.
בית תרבויות העולם (Haus der Kulturen der Welt)
7

יד הזיכרון לחללי הצבא האדום בפארק טירגארטן

אתרי דת והיסטוריה
האנדרטה הראשונה שנבנתה בברלין לאחר המלחמה. אנדרטת המלחמה הסובייטית מוקדשת לזכרם של כ-80,000 חיילי הצבא האדום שנפלו בקרב על ברלין באפריל- מאי 1945. במקום קבורים כמה אלפי חיילים סובייטים. אף שבימי המלחמה הקרה היה מיקומה של האנדרטה בשטח מערב ברלין, אִפשרו השלטונות המערביים לחיילים סובייטים ממזרח ברלין להגיע אליה. החיילים סבלו מהתנכלויות, ובאחת הפעמים ירה עליהם מתנקש מערבי. אנדרטה נוספת בעלת שם זהה ניצבת בפארק טרפטו (Treptower Park).
יד הזיכרון לחללי הצבא האדום בפארק טירגארטן
8

פארק טירגארטן (Tiergarten)

פארקים ⋅ אחר
זהו הפארק הגדול ביותר בעיר ויש המכנים אותו "הסנטרל פארק של ברלין". פירושו המילולי של השם הגרמני הוא "גן חיות", אף כי כשהוקם לא שכן בתחומו גן חיות ושטחיו שימשו רק לציד חיות. כיום נמצא בתחומי טירגארטן גן החיות של מערב ברלין. בפארק היפה, המשתרע על שטח של כ-2,000 דונם, יש צמחייה מטופחת או פראית, עצי יער ופרחים, אגמים, ברווזים, סנאים וארנבות ושבילים נעימים ונוחים לטיול רגלי ולדיווש. בלב הפארק, בכיכר המרכזית, ניצב עמוד הניצחון של ברלין, הזיגסזוילֶה (הSiegessäule), נקודת ציון מוכרת וחשובה בעיר.
פארק טירגארטן (Tiergarten)
9

האנדרטה לזכר יהודי אירופה (Denkmal für die ermordeten Juden Europas)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
האנדרטה, הידועה גם בכינויה העממי "אנדרטת השואה", היא יד הזיכרון המרכזית שהקימה ממשלת גרמניה לזכר קורבנות השואה היהודים ולציון הפשעים הנוראים שבוצעו נגדם. האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן תכנן את האנדרטה כשדה אסטלות (כינוי למצבות אבן אנכיות שהוצבו בימי קדם על קברים), שנטועים בו 2,711 עמודי בטון בגדלים שונים היוצרים שורות, טורים וחללים מבוכיים ביניהם. מתחת לאתר פועל מרכז מידע תת-קרקעי שמוקרנת בו מצגת בנושא שואת יהודי אירופה. היוזמה לבניית אנדרטה מרכזית לזכר שואת יהדות אירופה עלתה עוד ב-1989, אבל האתר נחנך רק ב-2005. ההצעה של אייזנמן התקבלה בתום מסכת ארוכה של דיונים, מכרזים ותחרויות אדריכליות, ולאחר שזכתה לתמיכתו של הקנצלר הגרמני דאז הלמוט קוהל. עד היום האדריכל מסרב להסביר מהם הרעיונות העומדים מאחורי הבחירה בעמודי הבטון, וטוען שלמספרם אין כל משמעות. כמה שערוריות קדמו לטקס חנוכת האנדרטה. אחת מהן התעוררה כשהתגלה שחברת דֵגוּסה שייצרה את הציפוי שעל עמודי האנדרטה החזיקה במהלך המלחמה בחברה בת שייצרה את גז הציקלון B בתקופת מלחמת העולם השנייה. ראשיה אף נשפטו בגין חלקם בשואה. ביקורות נוספות הופנו כלפי העיצוב, שבעיני חלק מהמבקרים נחשב מופשט וחסר פשר. אחרים סבורים ששטח האנדרטה גרנדיוזי, ויש שמצרים על כך שהוא משמש מעין מגרש משחקים מבוכִי לילדים. טענות אחרות גרסו שעל האתר לייצג גם את אסונן של קבוצות נוספות שנרדפו על ידי הנאצים.
האנדרטה לזכר יהודי אירופה (Denkmal für die ermordeten Juden Europas)
10

האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנרצחו בידי הנאצים

אתרי דת והיסטוריה
האנדרטה הסולידית, שעיצבו זוג האמנים הנורווגי דני אינגר דרגסט ומיכאל אלמגרין בהזמנת בית הנבחרים הגרמני במאי 2005, היא קוביית בטון פשוטה בגובה של ארבעה מטרים שבה חור הצצה המאפשר לצפות דרכו בסרט וידיאו מאופק של נשיקות בין אוהבים בני אותו המין. הסרט מתחלף מדי תקופה ומזכיר מה זאת אהבה, ואת הפער בין הטוהר והתמימות שבה לבין הרוע שגדע אותה. בטקס חנוכת האנדרטה אמר ראש העיר ברלין קלאוס ווברייט, הומוסקסואל מוצהר, שהאנדרטה לא רק מנציחה את הקורבנות אלא גם מזכירה שהאפליה עדיין קיימת.
האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנרצחו בידי הנאצים
11

כיכר פוטסדאם (Potsdamer Platz)

אחר
טרם מלחמת העולם השנייה וחלוקת העיר היתה פוטסדאמר פלאץ מרכזה השוקק של ברלין. לאחר המלחמה היא הפכה להיות שטח הפקר בין המזרח למערב. באמצע הכיכר עברה חומת ברלין, שאת עקבותיה אפשר עדיין לראות בסמוך למלון ריץ. לאחר נפילת החומה נוצרה הזדמנות נדירה לפתח את השטח הענק שבמרכז העיר. גדולי הארכיטקטים המודרניים הוזמנו לקחת חלק בפרויקט, שנועד להפיח חיים מחודשים במרכז העיר שאוחדה ולאושש את הקוּפּה העירונית. על כולם ניצח האדריכל האיטלקי רנצו פיאנו. המתחם מחולק לשלושה חלקים - מרכז בייזהיים (Beisheim Centre) שבו שוכנים המלונות מריוט וריץ וכן מרכזי משרדים ומגורים, מרכז סוני (Sony Center) שתכנן האדריכל הגרמני הלמוט יאהן ורובע דיימלר (Quartier Daimler), בתכנונו של פיאנו, המתאפיין בבניינים צבעוניים יותר. כיום הכיכר היא מרכז קניות, תרבות וגסטרונומיה, ותוכלו בקלות לבלות כאן יום שלם.
כיכר פוטסדאם (Potsdamer Platz)
12

מוזיאון הקולנוע והטלוויזיה של ברלין

מוזיאונים וגלריות
תערוכות הקבע מוקדשות לסרטים קאנוניים ולהתפתחות הטלוויזיה, כמו כן תערוכה מיוחדת מוקדשת לחייו ויצירתו של אינגמר ברגמן. המוזיאון מומלץ בעיקר לחובבי קולנוע.
מוזיאון הקולנוע והטלוויזיה של ברלין
13

לגולנד דיסקברי סנטר

מתאים לגשם ⋅ אחר
לגולנד דיסקברי סנטר (Legoland Discovery Centre), הממוקם במתחם מרכז פוטסדאמר פלאץ (מרכז סוני לשעבר), הוא מעין מגרש משחקים מקורה של חברת לגו הכולל פעילויות לילדים ולילדים בנפשם. המתחם מחולק לעמדות הפעלה ומתקנים שונים, ביניהם: "מינילנד", בו תמצאו אתרים ומבנים מפורסמים של העיר בנויים לגו, קרוסלה המטפסת לגובה המופעלת באמצעות דיווש, מתחם נינג'ה קטן, מתחם דינוזאורים, טירה קסומה עם דרקון חביב, מתחם מירוצים בו תוכלו לבנות את מכוניות לגו מדהימות ולנסות אותן על מסלול המירוצים, קולנוע בארבעה ממדים המקרין סרטים קצרצרים (כ-12 דק') עם אפקטים מיוחדים עוצרי נשימה, מתחם ייעודי לקטנטנים וכמובן - חנות לגו מרשימה.
לגולנד דיסקברי סנטר
14

פוטסדאמר פלאץ ארקדן

מרכזי קניות גדולים
קניון גדול המכיל חנויות של מותגים בינלאומיים ומקומיים. בקומת המרתף מסעדות ומזללות.
פוטסדאמר פלאץ ארקדן
15

אתר הטופוגרפיה של הטרור (Topographie des Terrors)

אתרי דת והיסטוריה
כאן שכנו מטה הגסטפו, המפקדה הראשית של האֶס-אֶס והשירות החשאי של האֶס-אֶס. התערוכה מתארת את מנגנוני הדיכוי והטרור של המשטר הנאצי באמצעות תמונות וטקסטים בגרמנית ובאנגלית, ומשחזרת שלב אחר שלב את כליאתם ורציחתם של מתנגדי המשטר ושל הקהילות הנרדפות, את הפיכתה של גרמניה למדינת משטרה אכזרית המדכאת כל התנגדות אזרחית וכן את משפטי נירנברג. בשפה יבשה ובאמצעים ויזואליים פשוטים וישירים מצליחה התצוגה המרתקת לעורר צמרמורת אצל המבקרים. המבנה, ששיכן ב־1945-1933 את מפקדות הגסטפו והאס־אס, ושבו עונו ונרצחו אסירים פוליטיים, נהרס בהפצצות בעלות הברית ב־1945. חלקיו ששרדו את ההפצצות הושמדו מיד לאחר המלחמה, ועל תִלם הועבר הגבול בין שטחה המערבי של ברלין לשטחה המזרחי. ב־1992 הזמינה הקרן שיוסדה לתחזוקת האתר ארכיטקטים מכל העולם להשתתף במכרז להקמת מוזיאון של קבע שימחיש את דרך פעולתה המחרידה של מכונת ההשמדה הנאצית. במכרז זכה האדריכל השוויצרי פיטר צוּמתוֹר, שבחמש השנים מאז זכייתו הצליח לבסס במקום לא יותר מגרם מדרגות מהבניין המיועד כולו. בינתיים הוצגה התערוכה באוויר הפתוח, אך ככל שחלף הזמן ללא תוצאות ארכיטקטוניות שניכרו בשטח כך התנפח תקציב הפרויקט ונשא עלויות אדירות. בסופו של דבר פקעה סבלנותם של קברניטי הקרן והעיר, והאדריכל המוערך פוּטר. השלד שהוקם נהרס ב־2004, וב־2007 התקבלה תוכנית של האדריכלית אורסולה וילמס למוזיאון הקבע.
אתר הטופוגרפיה של הטרור (Topographie des Terrors)
16

סיור נהיגה עצמאית במכונית טראבנט המיתולוגית

אחר
המכונית המזרח-גרמנית העממית טראבנט - או בכינוי החיבה העממי שלה "טראבי" (Trabi) - היתה המכונית הפרטית הנפוצה ביותר בגרמניה המזרחית ויוצאה גם למדינות אחרות בגוש המזרחי. היא הושקה ב־1957 ונקראה על שם הלוויין (טראבאנט בגרמנית) הראשון, ספוטניק 1, ששיגרה ברית המועצות לחלל באותה השנה. לאחר נפילת החומה הפכה המכונית הזולה והרעועה ל"מכונית פולחן" לאספנים. עכשיו לכם יש את ההזדמנות לשבת מאחורי ההגה של המכונית הקטנה ולצאת לסיור רכב בברלין שבו אתם הנהגים. תוכלו ליהנות מדרך חדשה ומהנה של גילוי העיר הגדולה, ובליווי מדריך מנוסה תעברו בכל האתרים שאסור לפספס: שער ברנדנבורג, גשר אוברבאום, חומת ברלין, צ'ק פוינט צ'ארלי ועוד. משך הסיור: כשעה ורבע. נקודת המפגש: משרדי חברת TrabiWorld Berlin ברחוב Zimmerstraße 97-100 (כניסה בצבעי שחור-צהוב). שעת התחלה: 11:30. יש להגיע לנקודת המפגש 10 דקות לפני שעת ההתחלה. שימו לב: החוויה מתאימה לגילאי 18 ומעלה בלבד (בהצגת רישיון נהיגה ברכב לא אוטומטי). החוויה לא ממולצת לאנשים עם בעיות גב.
סיור נהיגה עצמאית במכונית טראבנט המיתולוגית
17

צ'ק פוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
צ'קפוינט צ'ארלי הוא כינויו של מעבר הגבול בפרידריכשטראסה (Friedrichstraße) שדרכו חצו אנשי צבא ודיפלומטים את הגבול בין מזרח העיר למערבה. המקום, שעמד בתווך בין רובע קרויצברג (Kreuzberg) שהיה בשליטת האמריקאים לבין רובע מיטה (Mitte) שנשלט בידי הסובייטים, מהווה סמל רב חשיבות לעידן המלחמה הקרה ולהפיכתה של ברלין כלי משחק בידי המעצמות בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד לנפילת הגוש הסובייטי. נקודת הגבול התפרסמה בעיקר בעקבות הצגתה בסרטים ובספרים, והפכה סמל למלחמה הקרה. במקום יש ביתן שמירה משוחזר, תערוכת רחוב המסבירה את התפתחות המלחמה הקרה ואת חלקה של ברלין כשבויית מלחמה בידי האינטרסים הגלובליים של המעצמות, ומוזיאון הבית בצ'קפוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie Museum Haus am) , מוזיאון פרטי שהקימו פעילים פוליטיים מערב-ברלינאים בסוף 1962, המתעד את ניסיונות הבריחה מגרמניה המזרחית. במוזיאון אוסף של מוצגים הקשורים להתארגנויות לא אלימות נגד דיכוי ברחבי העולם. הבית בצ'קפוינט צ'ארלי אינו מוזיאון מומלץ במיוחד - לפעמים נדמה כי הוא קפא בזמן אי שם בשנות ה-70 של המאה ה-20, חלק מההסברים שבו עמוסי תעמולה וחוזרים על עצמם וחלק מהמידע מצוי הרחק מהמוצגים שאליהם הוא מכוון, לפעמים אפילו בחדר אחר. לחסידי הקיטש, צ'קפוינט צ'ארלי היא ההצגה הטובה ביותר בעיר: שחקנים ממוצא טורקי מחוּפשֹים פה לחיילים צרפתים ורוסים, ומוֹכרי מזכרות ממוצא הודי משווקים כאן מזכרות מזרח-גרמניות שיוצרו בסין. אלה ואלה מציעים לתיירי העולם כולו להצטלם איתם על רקע מעבר הגבול המפורסם תמורת תשלום, וכולם ביחד מבטאים את הגלובליזציה במיטבה.
צ'ק פוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie)
18

המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum)

אתרי חובה ⋅ מוזיאונים וגלריות
המוזיאון היהודי המקורי נחנך ב-1933, זמן קצר לפני עליית הנאצים לשלטון. ב-1938 הוא נסגר על ידי הנאצים. המוזיאון בעל העיצוב הארכיטקטוני המרשים והלא שגרתי תוכנן בידי האדריכל היהודי דניאל ליבסקינד, נחנך ב-2001 ומתעד במוצגיו 1,500 שנות היסטוריה יהודית, גרמנית ואירופית. האדריכלות המודרנית של המוזיאון זהה בחשיבותה למוצגים שבו ומבטאת את תחושותיו של האדריכל ביחס להיסטוריה היהודית-גרמנית שהיתה רבת-תהפוכות, רדיפות ושיאים. כך למשל, המעברים במוזיאון מאופיינים לעתים בזוויות חדות, וצורתו מן האוויר מזכירה מגן דוד שבור שהפך לברק. הקומה התחתונה של המוזיאון משרטטת בכמה צירים את החורבן שהותירה השואה: "ציר הגלות" מציג את העקירה הטראומטית מגרמניה ומסתיים ב"גן הגלות" האופטימי יותר; "ציר השואה" מתאר את רצח יהדות גרמניה ומסתיים ב"מגדל השואה"; ו"ציר ההמשכיות" נחתם בקיר ומסתיים למעשה בנקודה שבה מתחילה התערוכה הקבועה של המוזיאון היהודי, הסוקרת את תולדות יהדות גרמניה מימי הביניים ועד ימינו. ב"חלל הזיכרון" שבקומת הביניים תתרשמו מיצירתו יוצאת הדופן של האמן מנשה קדישמן, "שלכת".
המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum)

אודות

התחילו את היום בשער ברנדנבורג (Brandenburger Tor), האתר החשוב ביותר בברלין. הסתכלו על המבנים שמסביב לכיכר פריז נגד כיוון השעון: הבניין הראשון מצד שמאל הוא לשכת התיירות של ברלין (BERLIN infostore). הבניין הבא שייך לקוֹמֵרזבנק (Commerzbank). מפעם לפעם הוא נפתח למבקרים, ומתקיימות בו תערוכות.

 

בבניין שמשמאלו שוכנת השגרירות האמריקאית (Amerikanische Botschaft Berlin). זהו הבניין החדש ביותר בכיכר והוא נחנך ב-4 ביולי 2008. צמוד אליו נמצא אחד הבניינים המעניינים ביותר במתחם הפאריזר פלאץ, מבנה השייך לבנק דה-צט (DZ Bank) בתכנונו של האדריכל פרנק אוון גרי. מומלץ מאוד להיכנס למבואה (אם יתירו לכם), לראות כיצד גרי התפרע שם ולהבין מדוע החלל הפנימי מכונה גם "הלוויתן של שער ברנדנבורג".

 

הבניין שמשמאל ל-DZ Bankהוא משכן האקדמיה לאמנות ‏ (Akademie der Künste). סמוך לבניין האקדמיה ומשמאלו ניצב מלון אדלון (Hotel Adlon). המבנה הלבן הסמוך לשער ברנדנבורג הוא בית מקס ליברמן (Max Liebermann Gesellschaft). בעבר התגורר כאן הצייר היהודי מקס ליברמן, מגדולי האימפרסיוניסטים הגרמנים. ליברמן היה נשיא האקדמיה לאמנות וערב עליית הנאצים לשלטון פרש כדי למנוע את פיטוריו. היום הבניין מארח תערוכות מתחלפות ואירועי תרבות שונים, ומשכן את המשרדים המנהלים את ענייני שער ברנדנבורג.

 

בהמשך שדרות אונטר דן לינדן שמאחורי כיכר פריז מצויים כמה מבנים מעניינים נוספים, שבחלקם תחזו במהלך מסלול היום השלישי. בתוך שער ברנדנבורג, בצדו הימני לבאים מכיוון כיכר פריז, תמצאו את "חדר הדממה" שבו תוכלו להקדיש כמה דקות למדיטציה שקטה. בצאתכם משער ברנדנבורג תראו מימינכם בניין עצום בעל כיפת זכוכית – זהו הרייכסטאג (Reichstag). על מנת לבקר במקום, חשוב שתרשמו מראש באתר האינטרנט של הבונדסטאג. אם לא עשיתם זאת, תוכלו לנסות להירשם במקום לסיור (שעתיים מראש לפחות).

 

אם תעמדו על מדרגות הרייכסטאג וגבכם יופנה לבניין, תראו מימין, בצמוד לרייכסטאג, את בניין פאול לובה (Paul Löbe Haus‏) המשמש את ועדות הבונדסטאג. מימין לבניין לובה (בכיוון צפון-מערב) ממוקם בניין השגרירות השוויצרית (Schweizerische Botschaft), שהוא אחד היחידים בעיר ששרדו את הרס מלחמת העולם השנייה. משכן הקנצלר (Bundeskanzleramt) הוא המבנה שמימין לשגרירות השוויצרית. כשתלכו לאורך הנהר תחזו מצדו השני במבנה זכוכית אדיר. זוהי תחנת הרכבת המרכזית של ברלין – האופְט באנהוף ברלין (Hauptbahnhof Berlin). כשפניכם למשכן הקנצלר תוכלו להבחין בין העצים שמשמאל בעמוד שחור – זהו מגדל הפעמונים שתרמה חברת מרצדס למערב ברלין לרגל חגיגות 750 שנה לעיר.

 

מאחורי מגדל הפעמונים, על שפת המים, מצוי מרכז התרבות המעניין בית תרבויות העולם (Haus der Kulturen der Welt). פנו שמאלה ביצחק רבין שטראסה (Yitzhak Rabin Straße). שמו של הרחוב הוסב, לזכרו של רבין, בטקס רשמי שנערך ב-2004 במעמד נשיא מדינת ישראל וראש עיריית ברלין. כעת פנו שמאלה, לרחוב ה-17 ביוני (Straße des 17 Juni‏). בפינה מצד שמאל ניצבת האנדרטה הראשונה שנבנתה בברלין לאחר המלחמה, יד הזיכרון לחללי הצבא האדום בפארק טירגארטן (Sowjetisches Ehrenmal). במרכז רחוב ה-17 ביוני ניצב פסל של דמות פעורת פה - זוהי "הזועקת" של האמן גרהארד מרקס. במקום זה עמד נשיא ארצות הברית רונלד רייגן וקרא להרס חומת ברלין.

 

שימו לב לעמוד הניצחון של ברלין (Siegssäule) המזדקר מימין, באמצע רחוב ה-17 ביוני ובלב פארק טירגארטן. העמוד הוא מסמליה של ברלין והוקם להנצחת ניצחונותיה של פרוסיה בקרבות נגד דנמרק (1864), נגד אוסטרו-הונגריה (1866) ונגד צרפת (1871-1870). בראשו פסל של ויקטוריה, אלת הניצחון. בעת הקמתו ניצב העמוד מול בניין הרייכסטאג, וב-1939, בעקבות התכנון המחודש של העיר בידי המפלגה הנאצית, הוחלט להעבירו לרחוב ה-17 ביוני.

 

מי שצפה בסרטו של הבמאי הגרמני וים ונדרס מ-1987 "מלאכים בשמי ברלין", יוכל לזהות את עמוד הניצחון כאתר שבו נהגו המלאכים להתאסף. תוכלו לעלות לתצפית שבראש העמוד, אך קחו בחשבון שלשם כך יש לטפס 285 מדרגות. פארק טירגארטן (Tiergarten) שבשטחו אתם נמצאים כעת הוא הפארק הגדול ביותר בעיר. אחרי אנדרטת הזיכרון הסובייטית שבמרכז הפארק פנו שמאלה, ותזהו מולכם את שער ברנדנבורג שהוא למעשה הגבול המזרחי של הפארק.

 

חצו את הכביש, ותבחינו שבצִדה השמאלי של המדרכה מבצבץ חלק מהשגרירות האמריקאית שאותה כבר ראיתם מצִדה השני, בפאריזר פלאץ. המשיכו ימינה באברטשטראסה (Ebertstraße), וחצו את הכביש בבהרֵנשטראסה (Behrenstraße). לפניכם האנדרטה לזכר יהודי אירופה (Denkmal für die ermordeten Juden Europas), המכונה אנדרטת השואה (Holocaust Mahnmal). לצד אנדרטת השואה, על רחוב קורה ברלינר (Cora Berliner Straße), תוכלו להבחין בשני בנייני עץ. באחד חנויות מזכרות, בתי קפה ושירותים למבקרים; באחר תערוכה של האגודה "ברלין התת-קרקעית", המתארת את תוכניתם של הנאצים, שהתכוונו לבנות על חורבותיה של ברלין בירה חדשה לאימפריה הנאצית בשם גרמאניה, לאחר שינצחו במלחמת העולם השנייה.

 

מאחורי מבנה זה בולט עץ גבוה הנטוע במרכזו של מגרש חניה – סמוך לו מוקמה אחת הכניסות לבונקר של היטלר (Führerbunker), שבו שהה הפיהרר מ-16 בינואר 1945 ועד להתאבדותו ב-30 באפריל 1945. ניסיונות סובייטים ומזרח-גרמניים להשמיד את הבונקר בשנים שלאחר המלחמה כשלו כולם. במקום מתנוסס כיום שלט האתר המסביר היכן בדיוק שכן הבונקר, שנחפר כשמונה מטרים מתחת לאדמה, כיצד נראתה חלוקת 30 החדרים התת-קרקעיים והיכן התאבדו היטלר ואווה בראון ביום שלאחר נישואיהם, ובעקבותיהם שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס ואשתו לאחר שרצחו את ששת ילדיהם. השלט הוצב ב-2006, לאחר שנים רבות שבהן נמנעו ממשלות גרמניה מלסמן את האתר כדי שלא יהפוך למוקד ניאו-נאצי. מאזור אנדרטת השואה תוכלו להבחין בבניינים המתנשאים מכיוון פוטסדאמר פלאץ (Potsdamer Platz) – כיכר פוטסדאם.

 

פנו למתחם זה, ובדרככם עִברו ליד האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנרצחו בידי הנאצים (Denkmal für die im Nationalsozialismus verfolgten Homosexuellen) שבכניסה לפארק טירגארטן. צאו מפארק טירגארטן, חצו את הכביש והמשיכו ללכת על אברטשטראסה אל מתחם הפוטסדאמר פלאץ. בעברו השני של הכביש נפרשֹ בין הפארק לפוטסדאמר פלאץ קומפלקס הקולטורפורום (Kulturforum), הכולל מבני תרבות מודרניים מעניינים. היכנסו לכיכר פוטסדאמר פלאץ מצדו של מרכז סוני, שמעליו אוהל זכוכית.

 

במרכז סוני, לצד חנות הדגל של החברה, שוכן מוזיאון הקולנוע והטלוויזיה של ברלין (Filmmuseum Berlin), המומלץ בעיקר לחובבי קולנוע. במתחם אפשר לבקר גם בלגולנד דיסקברי סנטר (Legoland Discovery Centre). בצדו השני של פוטסדאמר שטראסה (Potsdamer Straße) מצוי רובע דיימלר, שבו חנויות ומסעדות רבות מכל סוג ומין ובמגוון טעמים ומחירים. תוכלו לבחור באחת מהן ולהתיישב בה לארוחה קלה ולמנוחה חיונית לקראת המשך הטיול.

 

במרכז רובע דיימלר נמצא הפוטסדאמר פלאץ ארקדן (Die Potsdamer Platz Arkaden). כדאי לחזור לרובע דיימלר בשעות הערב, אז הופך המקום לזירת בילויים שוקקת. מפוטסדאמר פלאץ המשיכו בשטרזמאנשטראסה (Stresemannstraße), ופנו שמאלה לנידֵרקירשנֵרשטראסה (Niederkirchnerstraße). מימין שוכן מוזיאון מרטין גרופיוס באו (Martin Gropius Bau) המארח תערוכות מתחלפות בנושאי ארכיאולוגיה ואמנות.

 

מול המוזיאון ניצב בית הנבחרים של מדינת ברלין (Abgeordnetenhaus), בעבר בית הפרלמנט הפרוסי. בהמשך הכביש בצד ימין של רחוב נידרקירשנר תראו שרידים של החומה, המוקפים בגדר להגנה מפני "חוצבי מזכרות". במתחם נמצא המוזיאון אתר הטופוגרפיה של הטרור (Topographie des Terrors). בבניין האפור שבצד שמאל על רחוב נידרקירשנר שוכן משרד הכלכלה הגרמני (Bundesministerium der Finanzen). בעבר שימש המבנה את מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, אך הוא הוקם למעשה כמשרדו של הרמן גרינג, שר הפנים של גרמניה הנאצית, מפקד הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) ויד ימינו של היטלר.

 

כאן משתנה שם הרחוב לצימרשטראסה (Zimmerstraße). בצדו השמאלי של הרחוב לא תוכלו לפספס את הכדור הפורח (Hi Flyer) המשמש נקודת תצפית מומלצת ומהנה במיוחד למשפחות עם ילדים. ליד הכדור הפורח משתרע מגרש חניה עמוס מכוניות. זהו הטראבּי ספארי (Trabi Safari). לאורך המדרכה הימנית בצימרשטראסה ניצבות שתי שורות של אבנים המציינות את המקום שבו עברה החומה. אחת לכמה עשרות מטרים מופיעה על שורת האבנים לוחית ברזל עם הכיתוב: "Berliner Mauer 1961-1989" ("חומת ברלין 1989-1961"). אם אתם מצליחים לקרוא את הכיתוב מבלי להזדקק לשינוי כיוון, הנכם נמצאים בצד המערבי של העיר בשנות חלוקתה.

 

בפינת צימרשטראסה ופרידריכשטראסה (Friedrichstraße) מצויה נקודת מעבר הגבול המפורסמת ביותר של חומת ברלין, צ'קפוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie). המשיכו ימינה במורד פרידריכשטראסה וחִלפו על פני המוני התיירים ובעלי הדוכנים. הרחוב הראשון מצד שמאל נקרא רודי דוּטשקֶה שטראסה (Rudi Dutschke Straße), על שמו של מנהיג תנועת הסטודנטים במערב גרמניה שנורה ב־1968 בידי מתנקש ימני. פנו לרודי דוטשקה שטראסה ואחרי כן ימינה בלינדֵנשטראסה (Lindenstraße). השילוט המוצב לאורך הדרך ינחה אתכם כיצד להגיע ל המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum Berlin) שבהמשך הרחוב. אל תנסו לחפש את הכניסה למוזיאון היהודי סביב המבנה החדש של ליבסקינד – הכניסה היא מהאגף הישן שמשמאלו.

 

את היום הטעוּן סיימו בקרויצברג (Kreuzberg), שכונה אתנית תוססת ומקסימה. ברשותכם שתי אפשרויות לביקור בקרויצברג: אם תבחרו בראשונה מבין השתיים, ביציאה מהמוזיאון פנו שמאלה, ולכו ישר כ-20 דקות על לינדֵנשטראסה שהופך לצוֹסֶנֵר שטראסה (Zossener Straße) עד הצומת שבו הוא נפגש עם בֶּרגמאנשטראסה (Bergmannstraße). באזור ברגמאנשטראסה תוכלו לשוטט בתוך שוק מקוּרה ובין חנויות עתיקות ויד שנייה, ולהזין את עצמכם במסעדות, בברים ובבתי הקפה הרבים והחביבים שבמתחם. בילוי ערבי או לילי בקרויצברג יכול להיות סיום חינני ונעים ליום הגדוש.

 

האפשרות השנייה שבידיכם עם היציאה מהמוזיאון היהודי היא לפנות ימינה, לכיוון הצומת שבו נפגשים לינדֵנשטראסה ואוראניינשטראסה (Oranienstraße), ושם לעלות על אוטובוס בקו M29 ולנסוע לאזור אוראניינפלאץ (Oranienplatz). באזור זה, הנחשב ללבה של "איסטנבול הקטנה בברלין", מצויים בין היתר המועדון SO36 (ב-Oranienstraße 190) וכן מבחר ברים ומסעדות אתניות.

 

כאן תוכלו להצטרף לתושבים ולשבת על גדות תעלת לאנדוור (Landwehrkanal) ולחגוג באחת מהמסעדות משובבות הנפש שבאזור, או להסתפק בבירה מהמרכול ובפיצה מקומית טובה. למכורים לפיצה לא כדאי לוותר על מנה מ-Il Casolare – אחת הפיצריות הטובות ביותר בברלין, הממוקמת ב-30 Grimmstraße, ליד Admiralbrücke אלה מכם שטרם התעייפו ומוכנים לגמוע עוד חוויות מוזמנים לבקר באתרים נוספים בקרבת שכונת קרויצברג, ובהם המוזיאון הגרמני לטכנולוגיה (Deutsche Technikmuseum) שברחוב טרבינר (Straße Trebbiner) מספר 9, ומבנה נמל התעופה טמפלהוף (Tempelhof Zentralflughafen).

לפרטים נוספים
  • מגזין
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • אודות
  • צור קשר
יעדים
יעדים פופולרים
    יעדים רומנטיים
      יעדים זולים
        יעדים נוספים

          © 2025 שיחור