דף הבית יעדים פריזמסלולים בפריז על גדות נהר הסיין וביניהן

על גדות נהר הסיין וביניהן

פריז, צרפת
1

ארמון בורבון

אתרי דת והיסטוריה
ארמון הבורבון נבנה בשנת 1722 על ידי דוכסית בורבון, בתו של לואי ה-14. היום משמש הארמון כמושב האסיפה הלאומית, בית הפרלמנט התחתון של צרפת. אין אפשרות לבקר בו (אלא בתיאום מראש), אך כדאי להתעכב ולהביט במבנה עצמו ובמבנים הסובבים את כיכר ארמון בורבון (Place du Palais Bourbon).
ארמון בורבון
2

מוזיאון לגיון הכבוד

מוזיאונים וגלריות
המוזיאון שוכן בארמון סאלם (Hotel de Salm), שנבנה במאה ה-18, וזמן מה אף התגורר בו הקיסר נפוליאון בונפרטה. כאשר הקים הקיסר את לגיון הכבוד, שימש הארמון כמרכזו. כיום שוכנים בו משרדי המפקד העליון של לגיון הכבוד וכן אולמות תצוגה המראים את תולדות המסדר הצרפתי, מסדרי כבוד אחרים בעולם ומסדרי אבירים מאז ימי הביניים.
מוזיאון לגיון הכבוד
3

מוזיאון ד'אורסה (Musée d'Orsay)

אתרי חובה ⋅ מוזיאונים וגלריות
מוזיאון ד'אורסה (Musée d'Orsay), או אורסיי, הוא אחד ממוזיאוני האמנות המרשימים ביותר בעולם, השוכן על גדות הסיין, מול גני טווילרי. המוזיאון הוא ללא ספק אחד המוזיאונים היפים בעולם - לא רק הודות ליצירות האצורות בו אלא גם הודות למבנה המרהיב בו הוא שוכן - תחנת רכבת ישנה ומלאת הוד שכללה גם בית מלון, מעין קתדרלה של העידן התעשייתי, כולל שעון ענק ומופלא באולם הנוסעים. התחנה נחנכה לרגל התערוכה העולמית של פריז בשנת 1900 ולאחר גלגולים שונים ו-86 שנה מאוחר יותר, בשנת 1986, נחנך המוזיאון. במוזיאון, המוקדש לאמנות של המחצית השנייה של המאה ה-19 ולשנים הראשונות של המאה ה-20, מוצגים אוספים בתחומי הציור, הפיסול, האמנות הדקורטיבית, הגרפיקה, הצילום, הקולנוע והאדריכלות, הפרושים על פני חמש קומות, המוקדשות לתנועות האמנותיות השונות. שימו לב: רבים מהמבקרים מעדיפים לבקר במוזיאון מהקומה העליונה לקומה התחתונה ובביקור ראשון נוטים לדלג על קומות 3 ו-4. קומת הקרקע כוללת שני חלקים עיקריים: הסמטה המרכזית של הפסלים והחדרים הפונים כלפי חוץ, המאכלסים את הציורים. הציורים בקומת הקרקע הם מהתקופה הפרה-אימפרסיוניסטית ותמצאו כאן יצירות של דלקרואה (Delacroix), בנוביל (Benouville) ופיסארו (Pissarro), אבל גם כמה יצירות של מונה (Monet) ואפילו פיקאסו (Picasso). אל תפספסו את יצירות האמנות הענקיות של גוסטב קורבה (Gustave Courbet) ואת יצירתו המפורסמת שנחשבה פרובקטיבית במיוחד - "מקורו של העולם" (L'Origine du monde) משנת 1866, את "הרומאים בדקדאנס" (Les Romains de la décadence) של קוטיר (Couture) משנת 1847 ו"המלקטות" (Des glaneuses) של מילה (Millet) משנת 1857. בקומה יש גם חדרים קטנים יותר עם ריהוט מעודן, ובקצה המרוחק של המסדרון תמצאו העתק תלת מימד מעניין של העיר סביב בניין האופרה של פריז (אופרה גרנייה) המרהיב. בקומה השנייה תמצאו מסדרון ארוך ובין החדרים פסלים משנת 1880 עד שנת 1900 של אמנים כמו רודן (Rodin) וקלודל (Claudel). בקומה יש תערוכה שלמה של אר-נובו (מבלגיה, ספרד, צרפת ואיטליה) ואולם שלם המוקדש לפוסט-אימפרסיוניזם, סימבוליזם והזרמים השונים של הפוסט-אימפרסיוניזם. בקומה השנייה ניתן למצוא גם את "הקרקס" (Le Cirque) של סרה (Seurat) ואת "פאר, רוגע וחושניות" (Luxe, Calme et Volupté) של מאטיס (Matisse). הקומה השלישית מוקדשת ליצירות מסקנדינביה וגרמניה ובקומה הרביעית יש גלריה לאמנויות דקורטיביות מבריטניה ואוסטריה, כולל רהיטים וחפצים שנוצרו בסגנון אר-נובו כגון כיסאות, מנורות ואגרטלים. הקומה העליונה (הקומה החמישית), המוקדשת לאימפרסיוניזם והניאו-אימפרסיוניזם, נחשבת ל"יהלום שבכתר" במוזיאון. הקומה מאורגנת סביב הציור המפעים והחדשני של מאנה (Manet) - "ארוחת בוקר על הדשא" (Le Déjeuner sur l'herbe). תוכלו לראות גם יצירות מופת כמו "שדה הפרג" (Le champ de coquelicots à Vétheuil) ו"תחנת סן-לזאר" (Gare Saint-Lazare) של מונה, "נוף בארגני" (Paysage à Eragny) של פיסארו, הנשף במולן דה לה גאלט (Bal du moulin de la Galette) של רנואר (Renoir) והפסל "רקדנית קטנה בת ארבע עשרה" (La Petite Danseuse de Quatorze Ans) של דגה (Degas). בשנת 2019 הועברה גם הגלרייה הפוסט-אימפרסיוניסטיות לקומה החמישית, עם יצירות מופלאות של ואן גוך כמו "ליל כוכבים מעל הרון" (De sterrennacht), "חדר שינה בארל" (Slaapkamer te Arles) ושניים מהדיוקנאות העצמיים של האמן וגם יצירות נפלאות של גוגן (Gauguin) כולל "נשים מטהיטי" (Femmes de Tahiti) ו"אנג'לה היפה" (La Belle Angèle). בקומה העליונה תוכלו גם להציץ החוצה מבעד לשעון הענקי ולזכות בנוף יפהפה של העיר. שימו לב: המוזיאון סגור למבקרים בימי שני ובימי חמישי פתוח עד השעה 21:45.
מוזיאון ד'אורסה (Musée d'Orsay)
4

בית הספר לאמנויות יפות

אחר
מוסד מכובד וידוע ללימודי אמנות אשר סטודנטים ואמנים צעירים מכל קצוות תבל נושאים אליו את עיניהם ואשר מבין שורותיו יצאו אמנים גדולים רבים. אפשר לבקר בבית הספר רק כאשר מוצגות בו תערוכות.
בית הספר לאמנויות יפות
5

מכון צרפת

אחר
המכון הוקם במחצית השנייה של המאה ה-17 על פי הוראתו של הקרדינל ז'ול מזראן על מנת לשמש בית ספר גבוה לתלמידים מאזורי הספר של צרפת. בשנת 1805 הפך המקום למשכן של חמש האקדמיות הלאומיות, ובראשן האקדמיה הצרפתית, בה חברים בכל עת 40 מהאישים הבולטים ביותר בצרפת, המכונים "בני האלמוות".
מכון צרפת
6

מוזיאון המטבעות

מוזיאונים וגלריות
הבניין המפואר של מוזיאון המטבעות נחנך בשנת 1775 ונועד לשמש כמטבעה המלכותית. כיום מוצגים בו בעיקר מטבעות וכלי עבודה, והייצור מתרכז אך ורק בהטבעת מדליות. אפשר לרכוש כאן מדליות ואף להזמין מדליות על פי בקשה אישית. הבניין עצמו מהווה דוגמא מרהיבה לאדריכלות ניאו-קלאסית והוא נחשב לבניין בעל החזות הארוכה ביותר על גדות הסיין. במקום מוצעים סיורים מודרכים באנגלית, בימי שבת מתקיים כאן משחק "חפש את המטמון" לילדים. _ ** **_
מוזיאון המטבעות
7

היכל הצדק

אתרי דת והיסטוריה
חלק ממתחם מבנים ענק ורב-רושם. בתקופת הכיבוש הרומי היה המקום ארמונו של נציב האימפריה, מאוחר יותר היה זה משכנם של מלכים רבים. בשנות המהפכה פעל בו בית הדין המהפכני הזכור לשמצה, ששלח מכאן את נידוניו אל הגיליוטינה ומאז נושא הבניין את שמו הנוכחי, "היכל הצדק" או "היכל המשפט". היום יושבים בו בתי המשפט של פריז.
היכל הצדק
8

כנסיית סנט שאפל (Sainte Chapelle)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
סנט שאפל (Sainte-Chapelle) היא כנסייה בסגנון גותי שנבנתה במאה ה-13 ונמצאת במרכז פריז, באיל דה לה סיטה (Ile de la cite), אחד משני האיים הטבעיים בנהר הסיין, המהווה את הגרעין ההיסטורי ממנו התפתחה העיר. הכנסייה ממוקמת בחצר בית המשפט הצרפתי ובמבט ראשון היא די נסתרת. הכנסייה הוקמה על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת, עבור הארמון המלכותי ששכן בסמוך. המטרה של לואי התשיעי הייתה להציב בכנסייה שרידים חשובים לנצרות, שהידועים בהם הם כתר הקוצים של ישו וחלק מהצלב המקורי עליו הוא נצלב. בזמן המפכה הצרפתית, ניזוקה הכנסייה מאחר שסימלה גם את הדת וגם את המלוכה, והפכה למקום אחסון לתבואה. הכנסייה שוקמה במאה ה-19, כולל טיפול בחלונות הזכוכית ובצריח הגבוה שלה. בשנת 2008 החל שיקום מקיף לחלונות הויטרז' שעברו ניקוי ושימור יסודיים. המייחד את כנסיית סנט שאפל הוא חלונות הויטראז' המרהיבים שלה - חמישה עשר חלונות שגובהם 15 מטרים כל אחד, עשויים אלפי זכוכיות צבעוניות קטנות הנתונות בתוך מסגרות עדינות. החלונות הללו מרכיבים למעלה מאלף סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה, וניתן לקרוא אותם כסיפור עם כיוון השעון. הזכוכיות מקנות לחלונות גוונים של כחול ואדום, המשתנים משעה לשעה עם תזוזת קרני השמש. בחלון האחרון (בצד ימין) מתוארת הסצנה בה מתגלים מחדש שרידי ישו ואלו מועברים לפריז, לכנסייה עצמה, בידי המלך לואי התשיעי. חלון הויטראז' המפורסם ביותר הוא חלון הרוזטה העגול הניצב בחזית הכנסייה והוא מייצג שמונים ותשע סצנות המתארות את אחרית הימים. בעת ביקור בכנסיה, אפשר להוריד את אפליקציית מרכז המבקרים Sainte-Chapelle windows בתמורה לתשלום זעיר ובאמצעות סריקה של כל חלון באפליקציה ניתן לקבל מידע מפורט עליו. הכנסייה מחולקת לשתי קפלות, כשהקפלה התחתונה שימשה את צוות הארמון, והעליונה היתה שמורה לבני משפחת המלוכה. הקפלה התחתונה מוקדשת כולה למריה הבתולה, כשפסל בדמותה ניצב מיד בכניסה. בבסיס הקשתות בקפלה העליונה ניצבים פסלי 12 השליחים, מהיצירות היפות של הכנסייה. בין 12 הפסלים של השליחים רק אלו המעטרים את הבמה הם אמיתיים; שאר הפסלים הם העתקים של המקור, שניזוקו קשות במהלך המהפכה הצרפתית ומאוחסנים כעת במוזיאון קלוני (Musée de Cluny). כיום המבנה לא משמש ככנסייה אלא כמרכז למבקרים ואולם קונצרטים. כנסיית סנט שאפל מוגדרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו גם בשל המבנה הגותי הייחודי שלה וגם בשל מיקומה על גדות הסיין, בסמוך לאתרי מורשת אחרים.
כנסיית סנט שאפל (Sainte Chapelle)
9

הקונסיירז'רי (La Conciergerie)

אתרי דת והיסטוריה
חלק ממתחם היכל הצדק. מקום זה תפקד בתקופות שונות כבית כלא מצמרר שבו נכלאו כמה מהפושעים הגדולים ביותר בהיסטוריה של צרפת. הסיור אפשרי רק בכמה חלקים של המבנה. אולם הכניסה ענק ומרשים ובנוי בסגנון גותי. זהו כנראה האולם הגדול מסוגו באירופה ששרד מימי הביניים: שטחו כ- 70 מטר על 27.5 מטר, ועשרות קשתות אבן תומכות בתקרתו. הכניסה דרך שער קטן בצד הצפוני של היכל הצדק.
הקונסיירז'רי (La Conciergerie)
10

קתדרלת נוטרדאם (Notre-Dame de Paris)

אתרי חובה ⋅ אתרי דת והיסטוריה
בפינה הדרומית-מזרחית של איל דה לה סיטה ניצבת קתדרלת נוטרדאם, יצירת מופת של אדריכלות גותית, אחד האתרים האהובים ביותר בעיר וחלק בלתי נפרד מקו האופק המכשף שלה. במקור הקתדרלה בנויה מצמד מגדלים המתנשאים לגובה של 69 מטר, אבל בשנת 2019 פרצה בקתדרלה שריפה הרסנית, במהלכה קרס אחד המגדלים. המבנה המהמם ניצל ובימים אלה נמצא תחת שיפוצים; כיום לא ניתן להיכנס לקתדרלה, אך בהחלט אפשרי להציץ בה מבחוץ. אבן הפינה של קתדרלת נוטרדאם הונחה בשנת 1163, אבל רק מאה שנים מאוחר יותר הסתיימה בניית המגדלים, ועוד מאה שנים חלפו עד שהמבנה עמד לחלוטין, בשנת 1345. פעמוני הכנסייה (שלגדול בהם אפילו יש שם, עמנואל), מצלצלים מדי שעה ואלו גם צלצלו בזמן כמה מהאירועים ההיסטוריים ביותר שהתרחשו בפריז לאורך השנים. הקתדרלה שימשה השראה לאמנים ולסופרים רבים, והיצירה הידועה ביותר שנכתבה בהשראתה היא הספר "הגיבן מנוטרדאם" של ויקטור הוגו. בתוך הקתדרלה ישנם אוספים של אמנות נוצרית וחלונות ויטראז' מרהיבים. לפני הכניסה, מבט אל חזית הקתדרלה מגלה את "גלריית המלכים" - שורה של 28 פסלי אבן של מלכי יהודה וישראל. שלוש הקשתות שמעל דלת הכניסה מספרות באבן תמונות מספרי הקודש של הנצרות ומחיי הקדושים של הכנסייה. שטחה הפנימי של הקתדרלה הוא כ-5,500 מ"ר. בקפלה המזרחית הגדולה קבורים כמה מהארכיבישופים של פריז במאות האחרונות. במרכז הכותל הדרומי של האולם הגדול נמצא פתח לחדר האוצרות של נוטרדאם. שם, על פי האמונה הנוצרית, מאופסנים חלקים מהצלב המקורי של ישו ושאריות מכתר הקוצים שלו. מחוץ לקתדרלה, בפינה הצפון-מערבית, נמצאת הכניסה לגרם המדרגות המוליך אל מגדלי הכנסייה, מהם נשקף נופה המרהיב של העיר. באחת מפינותיה החיצוניות של הכנסייה ניצב פסלה של ז'אן ד'ארק, המצביאה שמייחסים לה חלק נכבד בשחרור צרפת מידי האנגלים במאה ה-15. בשנת 1920, כמעט 500 אחרי שהועלתה על המוקד, היא הוכרזה כקדושה על ידי הכנסייה הקתולית. חשוב לדעת, רחבת הכניסה והכנסייה עצמה הם אתרים מועדפים על כייסים, השגיחו על חפציכם. שימו לב - נכון לשנת 2022, הכנסייה נמצאת בשיפוצים בעקבות השריפה שהתרחשה בשנת 2019, ועדיין לא נפתחה למבקרים. הפתיחה המחודשת צפויה בשנת 2024, עד אז תוכלו ליהנות מהמבנה הגותי המרשים ולהצטלם ברחבת הכנסייה. מסביב לקתדרלה התחומה בגדר ניתן לבחון את גלריית הציורים מלאת הדמיון שצוירה על ידי ילדים מקומיים, שדמיינו מה הכנסייה תכיל בתוכה כשתפתח מחדש.
קתדרלת נוטרדאם (Notre-Dame de Paris)
11

תיאטרון שאטלה

תיאטרון ומחול ⋅ אחר
תיאטרון שאטלה (Theatre du Chatelet) הינו מוסד תרבותי ותיק בפריז שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19. התיאטרון מארח מגוון רחב של הופעות, כולל תיאטרון, מוזיקה, מחול, בלט ומחזות זמר המגיעים לכאן היישר מבימות ברודווי שבניו יורק.
תיאטרון שאטלה
12

תיאטרון העיר

תיאטרון ומחול ⋅ אחר
תיאטרון העיר (Theatre de la Ville) הינו מוסד תרבותי ותיק בפריז שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19. כיום התיאטרון מציג הופעות מחול, הצגות תיאטרון והופעות מוזיקה קלאסית ומוזיקת עולם. מגוון רחב של הופעות ואמנים.
תיאטרון העיר
13

הוטל דה ויל

אתרי דת והיסטוריה
כיכר הוטל דה ויל (Place l'Hotel de Ville) שימשה כמשכנה של הרשות העירונית מאז 1357, כמו גם מקום הוצאה להורג של פושעים עד לתקופת המהפכה. כמה מהפושעים הגדולים בהיסטוריה הצרפתית, בהם ריבאק וקרטוש, הגיעו כאן לסוף דרכם בתלייה, בשריפה או בהתזת ראש. בשנת 1977, בה אוחדו רובעי פריז לרשות מוניציפלית אחת, חזר ראש העיר להתגורר בהוטל דה ויל. המוזיאון בהוטל דה ויל מציג תערוכות מתחלפות מרתקות. על מנת לבקר במקום יש לתאם סיור כמה ימים מראש בטלפון 01-4276-4343.
הוטל דה ויל
14

בזאר הוטל דה ויל BHV

מרכזי קניות גדולים
בזאר הוטל דה ויל (BHV- Bazar de l'Hotel de Ville) הינו אחד מבתי הכלבו הגדולים ביותר בפריז. תמצאו כאן מחלקות להלבשת גברים ונשים, בצד מחלקות גדולות של כלי בית, תאורה, מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ועוד.
בזאר הוטל דה ויל BHV
15

בית ויקטור הוגו

אתרי דת והיסטוריה
מוזיאון המוקדש לפועלו של הסופר הצרפתי הנודע ויקטור הוגו שגר כאן בין השנים 1832-1848. המוזיאון מתעד את חייו ויצירתו בציורים, רישומים ומסמכים.
בית ויקטור הוגו

אודות

התחילו את היום בפתח תחנת המטרו אסמבלה נסיונל (Assemblée nationale), שאליה תגיעו בקו המטרו 12, ביציאה הפונה לשדרת סן ז'רמן (Boulevard Saint Germain). כשגבכם פונה לתחנת המטרו, פנו ימינה ברחוב דה קורטי (Rue de Courty) הקצרצר הפונה דרומה ומיד ימינה אל כיכר הנשיא אדוארד הריו (Place du Président Edouard Herriot) הנושק לאתר הראשון במסלול: ארמון בורבון (Palais Bourbon).

 

הוא נבנה בשנת 1722 כביתו של לואי ה-14 ומשמש כיום כמושב האסיפה הלאומית, בית הפרלמנט התחתון של צרפת. אין אפשרות לבקר בו, אך כדאי להתעכב ולהביט במבנה עצמו ובמבנים הסובבים את כיכר ארמון בורבון (Place du Palais Bourbon). מכיכר ארמון בורבון חזרו על עקבותיכם לרחוב הנשיא אדוארד הריו, שהופך בהמשכו לרחוב האוניברסיטה (Rue De l'Université).

 

חצו את שדרת סן ז'רמן ומעט אחריה, במפגש רחוב האוניברסיטה עם רחוב דה בלשאס (Rue de Bellechasse), פנו שמאלה ברחוב בלשאס עד למפגש עם רחוב דה ליל (Rue de Lille), שם שוכנים שני מוזיאונים זה מול זה. האחד צנוע וותיק, הוא מוזיאון לגיון הכבוד (Musée national de la Legion d'Honneur et des Ordres de Chevalerie).

השני, מוזיאון אורסיי (Musée d'Orsay) הוא אחת הפנינים הבוהקות ביותר שיש לפריז להציע. המוזיאון מוקדש לאמנות המחצית השנייה של המאה ה-19 ולשנים הראשונות של המאה ה-20, ומציג אוספים בתחומי הציור, הפיסול, האמנות הדקורטיבית, הגרפיקה, הצילום, הקולנוע והאדריכלות, ולדעת רבים זהו אחד המוזיאונים המרשימים ביותר בעולם.

 

צאו ממוזיאון אורסיי בחזרה אל רחוב האוניברסיטה פנו שמאלה ברחוב האוניברסיטה, לכיוון מזרח. לאחר הליכה של כעשר דקות, שבמהלכה משנה רחוב האוניברסיטה את שמו לרחוב ז'קוב (Rue Jacob), פנו שמאלה ברחוב בונפרטה (Rue Bonaparte). במפגש רחוב בונפרטה עם רחוב דה בוז ארט (Rue des Beaux-Arts) נמצאת הכניסה לבית הספר לאמנויות יפות (École nationale supérieure des Beaux-Arts), מוסד מכובד וידוע שאליו נושאים עיניהם תלמידי אמנות מכל קצוות תבל.

 

בתום הביקור בבית הספר לאמנויות פנו שמאלה (לכיוון צפון) ברחוב בונפרטה וממנו פנו ימינה בגדת מלאקי (Malaquais Quai) לאורך גדת הסיין.

 

במפגש של גדת מלאקי עם גדת דה קונטי ((Quai de Conti המשיכו בגדת דה קונטי לאורך הנהר ומצד ימין ייחשף בפניכם מבנה קלאסי מרשים בעמודיו ובכיפתו הגדולה: זהו מכון צרפת (L'Institut de France), המהוה מכון למשכן לאקדמיות, ובראשן האקדמיה הצרפתית.

 

ביציאה ממכון צרפת המשיכו ימינה לאורך גדת דה קונטי (Quai de Conti), אל מוזיאון המטבעות (Musée et Ateliers de la Monnaies), המציג מטבעות וכלי עבודה מימים עברו. ממוזיאון המטבעות פנו ימינה, עדיין בגדת דה קונטי, ולאחר כמאה מ' עלו שמאלה על גשר פונט נף (Pont Neuf) אל הקצה המחודד של איל דה לה סיטה (Île de la Cité), ערש הולדתה של פריז. כאן, על האי, נולדה העיר במאה השלישית לפני הספירה, כאשר שבט הפריזים הקלטי התיישב במקום.

 

גשר פונט נף (בצרפתית: הגשר החדש), הוא למעשה הגשר העתיק ביותר בפריז. המלך אנרי השלישי הניח את אבן הפינה להקמתו בשנת 1578. תריסר הקשתות של הגשר מעוטרות בראשים מפוסלים המתארים בדרך הומוריסטית כמה מאנשי חצרו של אנרי הרביעי. באמצע הגשר, בלב רחבה גדולה, ניצב פסלו של המלך - העתק משנת 1818, לאחר שהמקור הותך בזמן המהפכה. מאחורי הפסל נמצאות מדרגות המוליכות אל הגינה המטופחת ור-גאלן (Vert Galant) הממוקמת מערבית לגשר, ב"שפיץ" של איל דה לה סיטה. זהו מקום טוב לתת בו מנוחה לרגליים ולהתרשם מהנוף, לפני המשך המסלול.

 

מגינת ור-גאלן ניתן לצאת לשיט קצר בסירה בנהר הסיין ולאורך גדות האי. חזרו במדרגות אל פסל המלך וחצו את הכביש לעברו המזרחי. ממש ממול לרחבת הפסל, המשיכו ברחוב הצר הנרי רוברט (Rue Henri Robert) לכיכר מקסימה ומוקפת עצים, כיכר דופין (Place Dauphine), שנבנתה במאה ה-17 ונקראת על שמו של יורש העצר (בצרפתית: דופין), שהוכתר למלך לואי ה-13.

 

עברו את כיכר דופין מימין ברחוב פלס דופין (Place Dauphine). בסופו פנו ימינה ברחוב דה הרלי (Rue de Harlay) ושמאלה לאורך הגדה הדרומית של האי, אל דה אופרבר (Quai des Orfèvres). משמאלכם יתגלה מתחם מבנים ענק ורב-רושם. פנו שמאלה בפינה הדרום-מזרחית של המבנה, בשדרת דו פאלה (Boulevard du Palais), אל היכל הצדק (Palais de justice). בצמוד להיכל, חבויה מעט מאחורי חומותיו, נמצאת אחת הכנסיות היפות ביותר של העיר פריז, כנסיית סנט שאפל (La Sainte Chapelle). הכניסה למקום היא מפתח הנמצא משמאל לשער החזיתי הגדול. חוצים שמאלה את החצר הפנימית ולאחר מכן פונים ימינה.

 

האתר השלישי בתוך מערכת המבנים הגדולה הוא הקונסיירז'רי, הנמצא בפינה הצפון-מזרחית של המתחם, סמוך לגשר הפונט דה שאנז' (Pont au Change) המקשר אל הגדה הצפונית של הסיין. אל הקונסיירז'רי נכנסים דרך שער קטן שנמצא בצד הצפוני של היכל הצדק.

 

בתום הביקור במתחם היכל הצדק, צאו בחזרה לשדרת דו פאלה. מעבר לשדרה , משמאלכם, תבחינו בבניין גדול. זהו אחד ממטות משטרת פריז. הרחוב שלשמאלו, ממש מול שער הכניסה להיכל הצדק, רחוב דה לוטס (Rue de Lutèce), הוא מדרחוב רחב ידיים. בפינת רחוב דה לוטס ורחוב לואי לאפין (Rue Louis Lépine) נמצא שוק הפרחים והציפורים (Marchè aux Fleurs). בקצה המדרחוב, מול נקודת המפגש שלו עם רחוב דה לה סיטה (Rue de la Cité), נמצא בית החולים הוטל דיו ((Hôtel Dieu שנוסד בימי הביניים ונבנה מחדש במאה ה-17. מומלץ להציץ מהכניסה הראשית, הפונה דרומה אל החצר הפנימית המרשימה של בית החולים קתדרלת נוטרה דאם. ברחוב דה לה סיטה פנו ימינה (דרומה).

 

לאחר שתעברו את מתחם הבניינים של בית החולים הוטל דיו, תגיעו לרחבה הגדולה שבפתח תיאטרון שאטלה המרשימה. בצאתכם מהקתדרלה, פנו ימינה לאורך רחבת הכניסה ושוב ימינה (לכיוון מזרח) ברחוב דו קלוטר נוטרה דאם (Rue du Cloître Notre Dame) שבצדו הימני תוכלו להתרשם מקירות החלק הצפוני של הקתדרלה.

 

בקצה הרחוב שהוא גם קצהו המזרחי של איל דה לה סיטה, עלו על גשר סן לואי (Pont Saint-Louis), ודרכו תגיעו לאי הזעיר איל סן לואי (Île Saint-Louis). מהאי יצא בשנת 1267 המלך לואי הקדוש למסע הצלב האחרון שלו, ועל כן הוענק לו שמו. במאה ה-17 התנחלו באי רבים מאציליה ומעשיריה של צרפת ובנו שם בתי מידות מפוארים. במאות הבאות היה האי מקום מגורים חביב על מנהיגים, אמנים, סופרים ומשוררים בעלי אמצעים. ברחוב הראשי של האי, סן לואי אן ליל (Rue Saint-Louis en L'Île), נמצאות חנויות רבות ששמרו על חזותן הישנה.

 

בקצה המזרחי של הרחוב (והאי), במספר 2, נמצא ארמון לאמבר (Hôtel Lambert), שנבנה בשנת 1640 על ידי האדריכל המלכותי עבור בנקאי בן אצולה בשם לאמבר. שנים רבות מאוחר יותר עדיין מתגוררים בארמון הזה, שחולק לדירות, דיירים מפורסמים.

 

פנייה שמאלה מקצה הרחוב מביאה אתכם לדאנז'ו (Quai d'Anjou) שעל גדת הנהר, שכולו מעונות אצולה מתקופת הזוהר של האי במאה ה-17. ראויים לציון כמה דיירים מפורסמים שגרו בתקופות שונות בבתי הגדה: הקריקטוריסט הנודע אונורה דומייה, המשורר שארל בודלר, הסופר ריינר מריה רילקה והמלחין ריכרד וגנר; במספר 19, בקומת הקרקע, התגוררה בשנים 1913-1899 הפסלת קמי קלודל, אהובתו של אוגוסט רודן, וממנו היא נלקחה למוסד לחולי נפש . מגדת דאנז'ו פנו שמאלה ברחוב דה דו פונט (Rue des Deux Ponts וחצו את האי לגדתו הדרומית.

 

פנו ימינה בגדת אורליאן (Quai d'Orleans) ובקצה המערבי של האי, סמוך לגשר סן לואי, פנו ימינה ברחוב דו בלאיי (Rue Du Bellay) והמשיכו ישר בגשר לואי פיליפ (Pont Louis Philippe) אל הגדה הצפונית של הסיין. מעברו השני של הגשר, פנו שמאלה בגדת הוטל דה ויל (Quai de Hôtel de ville) ששמה משתנה בהמשך ל- Quai de Gesvres. בשדרת דה סבסטופול (Boulevard de Sébastopol) פנו ימינה לכיוון צפון וחלפו על פני כיכר שאטלה (Place du Châtelet) . משני עבריה של הכיכר שני אולמות גדולים ומרשימים של שני מוסדות תרבות ותיקים, שהוקמו במחצית השנייה של המאה ה-19: תיאטרון העיר (Théâtre du Châtelet), והוטל דה ויל (Théâtre de la Ville).

 

מעבר לפינה הצפון-מזרחית של כיכר שאטלה, במרכז גינה ציבורית, ניצב מגדל סן ז'ק (La Tour Saint Jacques), המתנשא לגובה 52 מ'. המגדל הוא שריד של כנסייה מימי הביניים שנבנה וצורף אליה מאוחר יותר, בשנת 1522. הכנסייה עצמה נהרסה בשנת 1797 על ידי המהפכנים חדורי החילוניות, ורק המגדל ניצל כי נמצא בו שימוש כבית מלאכה להתכת עופרת. מגדל סן ז'ק מפורסם לא מעט גם בזכות הניסויים הברומטריים שערך מראשו החוקר הצרפתי פסקל בשנת 1648.

 

צמוד למגדל סן ז'ק מדרום, המשיכו מזרחה בשדרת ויקטוריה (Avenue Victoria), שתוביל אתכם היישר לבית העירייה המרשים של פריז. צאו מבית העירייה ימינה ופנו שוב ימינה ברחוב דה ריבולי (Rue de Rivoli). מול הצד הצפוני של בית העירייה, מעברו השני של רחוב דה ריבולי, נמצא אחד מבתי הכלבו הגדולים של פריז, בזאר הוטל דה ויל (Bazar de l'Hôtel de Ville - BHV). המשיכו ברחוב דה ריבולי לכיוון מזרח (שם הרחוב משתנה בהמשך ל-Saint Antoine). ברחוב דה ביראג (Rue de Birague) פנו שמאלה לכיוון צפון ובסופו היכנסו במעבר שמתחת לבניינים אל כיכר רבועה, יפה להפליא ומלאת קסם: כיכר ווז' (Place des Vosges).

 

המלך אנרי הרביעי היה זה שהחליט להפוך את שוק הסוסים שנערך כאן לכיכר של חגיגות ושל טיולים. הוא קרא לה "הכיכר המלכותית", אך לא זכה לחזות בהשלמתה. סכין של מתנקש שמה קץ לחייו בשנת 1610, שנתיים לפני שבניית הכיכר הסתיימה.

 

החג הראשון שנחוג בכיכר היה חג נישואיהם של המלך לואי ה-13 ואן מאוסטריה (נסיכת ספרד ופורטוגל) באפריל 1612. יותר ממאה חצוצרות הריעו ולמעלה מאלף אבירים רכובים על סוסים דגלו את נשקם לכבוד הזוג המלכותי. כזכר ליום ההוא ניצב במרכז הגינה התופסת את עיקר מרחב הכיכר, פסלו של לואי ה-13.

 

בריבוע הבתים המקיף את הכיכר התגוררו כמה דמויות מפורסמות מההיסטוריה הצרפתית, ובהן הקרדינל רישלייה והסופר ויקטור הוגו, שביתו היה למוזיאון המתעד את חייו ויצירתו (Maison de Victor Hugo). כיכר ווז' מוקפת בבתי קפה פופולריים ונעימים, שבהם תוכלו לסיים את המסלול בארוחה טובה.