הדרך המלכותית למצודה

המסלול מתחיל בתחנת המטרו של כיכר מוסטק (Můstek) (ניתן להגיע רגלית או באמצעות קווי המטרו A או B), מקום שבו נמתח בעבר גשר מעל לתעלת המגן שהפרידה בין העיר הישנה לחדשה.

כיכר מוסטק (כיכר ״הגשר״) נמצאת בנקודת המפגש של ה״צלב המוזהב״, הכינוי שדבק במפגש הרחובות נא-פשיקופה (Na příkopě שמשמעותו "על התעלה"), שדרת נרודני (Národní) וכיכר וצלאב (Václavské náměstí).

כשגבכם מופנה אל כיכר ואצלב ומדרחוב נא-פשיקופה לימינכם, צעדו קדימה ברחוב נא מוסטקו (Na Mustku) עד לרחוב האוולסקה(Havelská) , ובו פנו שמאלה לעבר דוכני שוק האוולסקה (Havelske Tržnice). זהו שוק פתוח שהוקם בשנת 1232 ומוכרים בו הכל - פירות וירקות, מאובנים, בבושקות, צעצועי עץ ועוד.

בימי חול יש בשוק בעיקר פירות וירקות, ובסופי שבוע נמכרות בו מזכרות לתיירים. אם תצטיידו בשוק במעט גבינות, נקניקים, לחמים טריים, ירקות ופירות, תוכלו לערוך בצהריים ארוחת פיקניק נחמדה כשתגיעו לפארק או לכיכר של האי קמפה.

בצאתכם מן השוק בקצה השני שלו תגיעו לכיכר אוהלני טרה (Uhelný Trh) העתיקה, שפעם שכן בה שוק הפחם של פראג. פנו ימינה לרחוב מיחאלסקה (Michalská), צעדו בו מעט ופנו שמאלה לרחוב קטן בשם וייבודובה (Vejvodova). כשהוא מסתיים, פנו ימינה לרחוב יילסקה Jilská)) שבו שוכנת כנסיית ייליי הקדושה (Kostel sv. Jiljí). הכניסה מרחוב הוסובה (Husová) מספר 8 מעבר לפינה.

בצאתכם מהכנסייה פנו ימינה ברחוב הוסובה (Husová) והמשיכו ישר עד שתראו משמאלכם את רחוב קארלובה (Karlova) שימו לב שלא לפנות לחלק הימני של קארלובה אלא לשמאלי, שיופיע כמה מטרים קדימה. רחוב קארלובה מוביל לגשר קארל, הומה אדם ועמוס בחנויות מזכרות ומסעדות תיירים.

מצד ימין (ברחוב קארלובה מספר 1) נמצא הקומפלקס העצום של הקלמנטינום (Klementinum). בתקופת התחייה הקתולית היה זה מקום מושבו של המסדר הישועי. בתוך המתחם חובה לבקר בספרייה שבאולם הבארוק ; במצפה הכוכבים שבו ערך יוהנס קפלר את תצפיותיו בגרמי השמיים; ובקפלת המראות המדהימה, המעוטרת במראות מיוחדות ומעוצבת בסגנון בארוקי יפהפה. בקפלה תבחינו גם בשני עוגבים - על אחד מהם ניגן וולפגנג אמדאוס מוצרט בכבודו ובעצמו. כיום מתקיימים במקום קונצרטים רבים. נסו להגיע לאחד מהם, זו חוויה מוזיקלית שמימית.

מעבר לרחוב ניצבת כנסיית פרנציסקוס הקדוש (Kostel Sv. Františka Serafinského. הידועה גם בשם Sv. František z. Assisi) מהמאה ה-17, אשר משתייכת למסדר הצלבנים היחיד בבוהמיה, מסדר אבירי הצלב בעל הכוכב האדום. הכיכר שבה אתם נמצאים נקראת כיכר הצלבנים (Křižovnické náměstí).

משמאל לכנסייה נמצא מוזיאון גשר קארל (Muzeum Karlova mostu) שנפתח בשנת 2007. המוזיאון מוקדש כולו לגשר המיתולוגי ומספר את סיפורו - מתחילת הבנייה בשנת 1357, דרך אסונות ושטפונות שפקדו אותו וכלה בתוכניות העתידיות לשיפוצים ותחזוקה. בין המוצגים, שרידים של גשר יודיטין (Juditin) שקדם לגשר קארל ונהרס בשטפונות, וכן מודל תלת-ממדי - שבנייתו ארכה שנה וחצי - של גשר קארל כפי שהיה במאה ה-14.

אתם ניצבים בקצהו של גשר קארל המפורסם, אבל רגע לפני שתעלו עליו ותצעדו עם המוני התיירים לעבר הגדה הנגדית של הוולטאבה ורובע מאלה סטראנה, יוכלו חובבי המוזיקה המושבעים לבקר במוזיאון סמטנה (Muzeum Bedřicha Smetany) הסמוך.

כדי להגיע אליו, משמאל לגשר ומתחתיו צעדו לעבר Novotného lávka, מובלעת יבשה קטנה על גדת הנהר, עם בתי קפה ונוף נהדר של המצודה ורובע הראדצ'אני (Hradčany). המוזיאון, ששוכן במספר 1 מוקדש לחייו וליצירתו של המלחין הצ'כי הדגול. בדז'יך סמטנה (1884-1824) הוא אחד המלחינים הצ'כים הגדולים והמפורסמים ביותר, עם יצירותיו המפורסמות ביותר נמנית "מולדתי" - יצירה של שישה פרקים שהחלק המוכר שלה הוא ה"מולדבה", וכן האופרה "הכלה המכורה".

מי שצלילי הפתיחה של ה"מולדבה" מזכירים לו את מנגינת המנון "התקווה" שלנו - אינו טועה. שני הלחנים הושפעו כנראה מאותו שיר רומני עממי שמנגינתו סיפקה השראה למלחיניהם. המבנה צנוע למדי ומכיל מגוון מסמכים, מכתבים אישיים וכלי נגינה הקשורים לחייו וליצירתו של סמטנה.

חזרו על עקבותכם אל תחילתו של גשר קארל - אחד האתרים המהוללים של פראג. הגשר נבנה בחסותו של המלך קארל, ותוכנן בידי האדריכל הגותי החשוב ביותר בפראג, פיטר פארלר. אבן היסוד הונחה בשנת 1357, קרוב ל-20 שנה לאחר שגשר יודיטין, שעמד באותו המקום, קרס עקב שיטפון. אורכו של הגשר הוא 516 מ' ורוחבו כמעט 10 מ'.

גשר קארל, השמור להולכי רגל, הומה תמיד תיירים, נגני רחוב, אמנים וערב רב של רוכלים. בלילה נשקפת ממנו המצודה המוארת. בלילות הקיץ יש במקום אווירה בינלאומית נעימה, כשרבים משוטטים להנאתם לאורך הגשר וקבוצות של תיירים צעירים מבלות את זמנן בנגינה. בשני קצותיו של הגשר מתנשאים מגדלים עתיקים שהיו חלק ממערך הביצורים של העיר.

לפניכם מגדל סטרומסצקה (Staroměstská Mostecká Věž) - מבנה גותי יפהפה, מקושט בפסלי נסיכים וקדושים, שכמו הגשר תוכנן אף הוא בידי פיטר פארלר. אפשר לטפס לראש המגדל וליהנות מתצפית מרהיבה על העיר (מיקום מעולה לצילומים). 138 המדרגות אינן קשות לטיפוס, והנוף הנשקף מלמעלה שווה את המאמץ. על גשר קארל עצמו ניצבת שדרת פסלים השובה את העין. שליטיה של פראג הוסיפו עוד ועוד פסלים לגשר עד תחילת המאה הקודמת, כאשר מספר הפסלים הגיע ל-30.

רבים מהפסלים המקוריים ניזוקו מפגעי מזג האוויר, ובעשורים האחרונים הוצבו במקומם העתקים. הפסל שמושך במיוחד את תשומת לבם של קוראי השפה העברית הוא פסל ישו שעליו חקוקה כתובת זהב בעברית "קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות" (הפסל השלישי מצד ימין כשצועדים מכיוון העיר העתיקה למאלה סטראנה). זהו הפסל העתיק ביותר על הגשר, צלב העץ הוא מן המאה ה-14. לפי המסופר - במאה ה-17 נצטווה סוחר יהודי לשלם מכספו עבור הכיתוב באותיות הזהב, לאחר שהורשע בחילול הנצרות.

בשנת 2000 הציבה עיריית פראג, בלחץ הקהילה היהודית, לוחית הסבר בשלוש שפות ליד הפסל, וממנה משתמעת הסתייגות מהסיפור. נטען כי הסוחר "הואשם שלא בצדק". הפסל הראשון שהוצב על הגשר, בשנת 1683, הוא האנדרטה לזכרו של יאן הקדוש מנפומוק (sv. Jana Nepomuckého) זהו הקדוש האהוב של תקופת התחייה הקתולית, שהושלך מהגשר אל הנהר ב-1391 משום שסירב לחשוף את וידוייה של המלכה.

שימו לב לתבליט הברונזה בבסיס הפסל, המסמל את מות הקדושים שלו. הדמות הזעירה של יאן הקדוש עצמו בוהקת בלבן, לאחר שאלפי ידיים נגעו בה ועשו לה "פוליש". האמונה הרווחת היא שמי שיגע בדמות הקדוש יזכה להתגשמות משאלותיו (זהו הפסל השמיני מצד שמאל בלכתכם מכיוון העיר העתיקה למאלה סטראנה).

בקצהו השני של גשר קארל ניצבים שני מגדלי גשר מאלוסטראנסקה (Malostranské mostecké věže). המגדל הימני הגבוה יותר - חיקוי של המגדל שנמצא בצד הגשר של הסטארה מסטו - נבנה ב-1464. המבנה הנמוך והישן יותר, הבנוי בסגנון הרומנסקי, הוא שריד שנשאר מגשר Juditin, שקדם לגשר קארל. פנו ימינה ממש לפני מעבר המגדל, ואז שוב ימינה אל מתחת לגשר, ותגיעו לאי קמפה (Na Kampě), הידוע גם בשם המעט יומרני "ונציה של פראג", משום שבנייניו עומדים ממש על קו המים.

זהו מקום קסום ומומלץ לשוטטות בין סמטאותיו הצרות והמבנים המיוחדים שבו. הכיכר הראשית של האי מוקפת בבתי קפה ומסעדות ומהווה מקום נעים להפסקה קצרה או לארוחת צהריים. בקצה הדרומי של האי, בתוך מבנה מן המאה ה-14 ששימש כטחנת רוח עתיקה, שוכן מוזיאון קמפה (Kampa Museum) המוקדש לאמנות מודרנית של המאה ה-20. בסמוך משתרע פארק קטן ונחמד שמושך אליו צעירים רבים ותיירים שעייפו מלשוטט ברגל.

כדי לצאת מהאי חזרו על עקבותיכם לכיכר הראשית, ופנו שמאלה לרחוב הרוזנובה (Hroznová). כאן חצו את תעלת המים צ'רטובקה (Čertovka - "זרם השטן"). מדובר בתעלה מלאכותית שחפירתה הפכה את קמפה לאי, ולאורכה הוקמו כמה טחנות קמח עם גלגלי עץ גדולים. גלגל אחד מאותה התקופה ניתן לראות בפעולה גם כיום.

הגשר, הבנוי מעל לתעלת צ'רטובקה הצרה, מחבר את האי קמפה עם הרובע הקטן - מאלה סטראנה (Malá Strana). רובע מאלה סטראנה, שנוסד בשנת 1257, קיבל מעמד של עיר עצמאית תחת שלטונו של המלך אוטאקאר השני, והוא מתהדר בארמונות בארוק מרהיבים ובסמטאות שקטות וקסומות, שמהוות מוקד משיכה למקומיים ולתיירים רבים. אם עומדות לרשותכם כמה שעות פנויות, מומלץ ללכת לאיבוד ברחובותיו המקסימים של הרובע.

מיד ברדתכם מהגשר הגיעו אל קיר הגרפיטי הענק, המכונה החומה של ג'ון לנון (Lennonova zeď). קטע מהחומה, המקיפה את המנזר של אבירי מלטה, כוסה כולו בכתובות ובציורים צבעוניים המבטאים שאיפה לחופש, לשלום ולאהבה. קיר הגרפיטי הוקדש לג'ון לנון וללהקת הביטלס עם מותו של הזמר בשנת 1980. צעירי פראג ראו בלנון סמל לחופש ולשלום.

תמונתו, לצד מילים משיריו וכתובות צבעוניות הקוראות לאהבה, לשלום ולחירות הופיעו על קטע מהחומה, ומהר מאוד התפתחו מאבל על זמר נערץ למחאה פוליטית גורפת כנגד המשטר. בתגובה נאסרו השירים להשמעה ובוצעו מעצרים אלימים, אך מרדנותם של הצעירים לא דוכאה. בבוקר היו הרשויות מעלימות את הכתוב תחת שכבות של צבע טרי, ובלילה חזרו הצעירים וציירו על הקיר מחדש.

מה שרואים כיום איננו המחאה מלאת הזעם של הקיר מן העבר. לאחר שאנשים החלו לקלף חתיכות טיח למזכרת, החליטה העירייה לשפץ ולצבוע את הקיר מחדש, בניסיון לשוות לו מראה מכובד. הכתובות הנוכחיות מפויסות יותר, קוראות לשלום ולאהבה כלל עולמיים, אבל חסרה להן האותנטיות והנועזות של פעם.

המשיכו לצעוד ישר והגיעו אל כיכר מלטה (Maltézské náměstí) - אחת הכיכרות היפות ביותר בפראג. היא נקראת כך על שם מסדר האבירים ממלטה שהקימו כאן בשנת 1169 כנסייה רומנסקית בשם כנסיית גבירתנו מריה הקדושה בשלשלאות (Kostel Panny Marie pod řetězem). הכנסייה עדיין נשלטת בידי המסדר העצמאי של אבירי מלטה, שהיה רב-עוצמה בעבר, ומוכר על ידי רוב האומות הקתוליות - כולל הרפובליקה הצ׳כית - כישות מדינית נפרדת. השגרירות של המסדר נמצאת בצמוד לכנסייה.

סמוך לכנסייה, ברחוב לאזנייסקה (Lázeňská) מספר 11 נמצא הבית שבו התגורר בשנת 1796 המלחין הגרמני לודוויג ואן בטהובן כיכר מלטה מוקפת במסעדות פאר ובארמונות לשעבר, שכיום משמשים משכן לשגרירויות זרות.

במרכז הכיכר ניצבת האנדרטה לזכר יוחנן המטביל הקדוש (Sv. Ján Křtitel). את האנדרטה יצר אחד הפסלים הגדולים של פראג, פרדיננד ברוקוף, כדי לציין את סופה של מגיפת דבר קשה.

מכיכר מלטה פנו במעלה רחוב פרוקופסקה (Prokopská) הצר, ובסופו פנו שמאלה לרחוב קרמליטסקה (Karmelitská). בבית מספר 9 ברחוב שוכנת כנסיית מריה הקדושה של הניצחון (Kostel Panny Marie Vítězné).

בכנסייה, שנבנתה ב-1613, יש אטרקציה בדמות פסל שעווה מפורסם של ישו התינוק (Jezulatko) אשר הובא מספרד בשנת 1628, ומתיימר להיות בעל כוחות מיוחדים. אביזריו של הפסל, שנתרמו על ידי עולי רגל מכל רחבי העולם, מוחלפים מדי כמה ימים. "ישו התינוק" נשמר בתוך ארגז זכוכית, במזבח ראוותני. הקירות שמסביב למזבח מצופים בלוחות שיש, שהוצבו כאות תודה על ידי אלה מן המאמינים מכל רחבי העולם שנהנו מהנסים של פסל השעווה.

מן הכנסייה פנו שמאלה ושובו על עקבותיכם. המשיכו ישר ברחוב קרמליטסקה עד לכיכר המרכזית של מאלה סטראנה, כיכר מלוסטרנסקה (Malostranské náměstí), שנחצית לשניים על ידי קתדרלת ניקולאס הקדוש (Chrám Sv. Mikuláš). אין לבלבל אותה עם הכנסייה בעלת אותו השם שנמצאת בסטארה מסטו.

קתדרלת ניקולאס הקדוש, שגובהה 75 מ', היא כנסיית הבארוק הגדולה בפראג. זוהי יצירת המופת האולטימטיבית של שניים מחשובי הארכיטקטים של פראג, האב והבן כריסטוף וקיליאן-איגנץ דינצנהופר. היא נבנתה בשנים 1755-1704 על גבי הריסותיה של כנסייה גותית. תקרת הכנסייה מכוסה בפרסקו מרשים של יוהן קראקר, שנחשב לפרסקו הגדול באירופה. הציור מתאר סצנות מחייו של ניקולאס הקדוש. שימו לב לעוגב הלבן הנפלא שמלאכים זהובים עולים ויורדים בו - מוצרט ניגן עליו בשהותו בפראג בשנת 1787. העוגב פעיל גם כיום בקונצרטים המתקיימים במקום.

חזרו לקצה כיכר מלוסטרנסקה, חצו את רחוב לטנסקה (Letenská), פנו ימינה ומיד שמאלה לרחוב תומאסקה (Tomášská) המוביל לארמון ולנשטיין (Valdštejnský palác), הגדול בארמונות פראג. הארמון בסגנון הבארוק, שנבנה ב-1630 עבור אלברכט פון ולנשטיין, מפקד הצבא המלכותי המנצח במלחמת 30 השנים, הוא מבנה מגלומני שבנייתו חייבה את הריסתם של 23 בתי מגורים וכמה גנים. חלק ממנו משמש למשרדים ולפעילויות של בית הנבחרים הצ'כי, וחלקיו האחרים משמשים לאירועים מדיניים רשמיים.

לארמון ולנשטיין יש גנים נפלאים (גני ארמון ולנשטיין) שפתוחים רק בחודשי הקיץ, ואם יתמזל מזלכם תוכלו לשמוע קונצרט בין פסלי הגן, ערוגות הפרחים והטווסים המשוטטים. הכניסה לגנים מרחוב לטנסקה.

שובו לכיכר מלוסטרנסקה, וליד מספר 19 היכנסו לרחוב נרודובה (Nerudova) הצר שמוביל במעלה הגבעה אל מצודת פראג. הרחוב, שנקרא על שמו של הסופר והמשורר הצ'כי בן המאה ה-19 יאן נרודה, הוא חלק מ״הדרך המלכותית" ששימשה בעבר למצעדי ההכתרה של המלכים. מצודת פראג שוכנת על גבעה, וההגעה אליה כרוכה במאמץ קל. ההליכה ברחוב נרודובה, היפה אך התלול למדי, אורכת בין 15 ל-25 דקות.

הרחוב משופע בחנויות ובמסעדות ונעים לטייל בו, כך שהמאמץ אינו קשה מדי. לחלופין, אפשר להשתמש בתחבורה ציבורית מכיכר מלוסטרנסקה, אך כדאי לדעת כי תחנות החשמלית והמטרו מרוחקות מהכניסה למצודה, ומהן יש לצעוד (אומנם לא בעלייה) רבע שעה ויותר כדי להגיע לכיכר הראשית שבה מתחיל המסלול.

אם בכל זאת תעדיפו הליכה במישור על פני טיפוס בעלייה, סעו בחשמלית מספר 22 לתחנת מצודת פראג Pražský hrad. אם זמנכם קצר, או שברצונכם לחסוך את ההליכה, תוכלו לנסוע במונית.

רחוב נרודובה מצטיין בחזות הבארוק היפה בעיר, והוא עמוס בחנויות מזכרות ומסעדות. ייחודו של הרחוב בשלטי הבתים המפארים את רוב בנייניו. שיטת מספור הבתים החלה בפראג רק בסוף המאה ה-18, ועד אז נהגו לזהות כתובות על פי שמות ציוריים שניתנו לבתים, ושלטים שנתלו מעל לפתחים. למשל "הנשר האדום" (מספר 6), "הכבשה האדומה" (מספר 11), "שלושת הכינורות" (מספר 12 - שלט שסימל את ביתו של בונה כינורות משנת 1700), האריה המוזהב (מספר 32), הברבור הלבן (מספר 49) וכן "בית שתי השמשות" (מספר 47) - ביתו של יאן נרודה.

בבית מספר 33 שכן ארמון ברטפלד (Bartfeld), שהתפרסם בנשפים העליזים שנערכו בו. בין האורחים הנכבדים נמנו וולפגנג אמדאוס מוצרט ואת ג'קומו קזנובה המהולל.

אחד המבנים המרהיבים ברחוב זה הוא מספר 20, ארמון טונסקי (Thun), שנבנה ב-1720 ושימש מקום מושבו הראשון של בית הנבחרים הצ׳כוסלובקי. כיום שוכנת בו השגרירות האיטלקית.

המשיכו עד המפגש בין רחוב נרודובה לרחוב קה-הראדו (Ke Heradu), ואז פנו בו ימינה אל הכיכר הראשית של המצודה. מצודת פראג (Pražský hrad), שנוסדה בשחר ההיסטוריה של צ׳כיה בידי הנסיכה האגדית ליבושה, היא טירה עצומה המתנשאת על גבעה מעל לוולטאבה. ספר השיאים של גינס הכתיר אותה בתואר "הטירה העתיקה הגדולה ביותר בעולם". הכניסה לרבים מאתרי המצודה כרוכה בתשלום. יש שני סוגי כרטיסים במחירים שונים: המסלול הארוך מאפשר כניסה לכל האתרים הפתוחים לקהל, והמסלול הקצר מאפשר כניסה לשלושה אתרים בלבד - לארמון המלכותי העתיק, לבזיליקת סנט ג'ורג' ולסמטת הזהב. 

האטרקציה החשובה ביותר של המצודה - קתדרלת ויטוס הקדוש - זמינה לכניסה ללא תשלום. גם השיטוט במתחם כולו ותצפיות הנוף המרהיבות אינם עולים כסף, ויש המסתפקים בכך. הרחבה שלפני הכניסה למצודה נקראת "כיכר המצודה" (Hradčanské námestí). במרכזה מתנוסס פסל של נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, תומס מסריק (Tomáš Masaryk). מן הקצה הדרומי של הרחבה נשקף נוף מרהיב של העיר.

הכניסה הראשית למתחם היא דרך שער ברזל מרשים שמעליו מתנשאות שתי דמויות של טיטאנים מניפי אלות. משני צדי השער ניצבים חיילי משמר הכבוד של המצודה. מדי שעה עגולה מתבצעת החלפת משמרות, ופעם אחת ביום, בשעה 12:00 בצהריים, מתקיים טקס מורחב הכולל תרועת חצוצרות והנפת דגלים.

השער מוביל אל "חצר הכבוד" - הראשונה מבין שלוש חצרות. כדי להיכנס לחצר השנייה יש לעבור שער נוסף בשם שער מתיאס (Matyášova brána), שנבנה בשנת 1614 כקשת ניצחון נפרדת, ושולב במבנה המצודה רק בשלב מאוחר יותר. המדרגות מימין לשער מוליכות ללשכתו של הנשיא הצ׳כי. בחצר השנייה, שתוכננה אף היא בעידן של מריה תרזה, ניצבת מזרקת מים בסגנון הבארוק, ולצדה באר מים מקורית מן המאה ה-17.

בהמשך החצר מצויה קפלת הצלב הקדוש (Sv. Křiše), שנבנתה ב-1753 בידי הרב-אמן האיטלקי אנסלמו לוארגו. עיטורי פרסקות הבארוק המרהיבים שלה ראויים לתשומת לב מיוחדת. בתוך הקפלה פועלים מרכז המידע ומשרד הכרטיסים.

ניתן לשכור "סיור מודרך" מוקלט ולהאזין להסברים מפורטים באמצעות אוזניות. הסיור המוקלט קיים גם בשפה העברית. בחצר השנייה, במקום שבו שכנה האורווה המלכותית, נמצא חדר העתיקות וחפצי האמנות, הידוע גם בשם גלריית רודולף (Rudolfova galerie). במקום מוצג אוסף מעניין ומגוון של פסלוני פורצלן, אבני חן גותיות, כלי נשק, ריהוט וחפצי אמנות שמקורם בצ׳כיה, בסלובקיה, בגרמניה ואפילו בסין.

בסמוך נמצאת גם גלרייה בשם Prague Castle Picture Gallery. מן האורווה המלכותית מוביל גשר אבק השריפה ((U Prašného Mostů אל הגן המלכותי (Královská zahrada), שעוצב בסגנון הרנסנס ב-1534. בתוך הגן, המפורסם בצבעונים שצומחים בו, ניצב ארמון הקיץ בלוודר (Belvedér), בניין הרנסנס המובהק ביותר של פראג, שהוקם בידי ארכיטקטים איטלקים בשנת 1564.

מול שערי הגן נמצא בית הספר המלכותי לרכיבה לשעבר ייזדרנה Jízdárna)). כיום המבנה משמש אולם תצוגה של הגלריה הלאומית. לאחר הטיול בגן, חזרו על עקבותיכם והגיעו שוב דרך גשר אבק השריפה לחצר השנייה, וממנה עברו לחצר השלישית. כאן תמצאו את שתי האטרקציות העיקריות של המצודה - קתדרלת ויטוס הקדוש והארמון המלכותי העתיק.

קתדרלת ויטוס הקדוש (Chrám sv. Vita) היא יצירת מופת משובחת של הארכיטקטורה הבוהמית. סיפורה של הקתדרלה רצוף תלאות - בנייתה החלה בשנת 1344 בידי קארל הרביעי על גבי הכיפה והבאזיליקה הרומאיות שכבר היו קיימות, ומוזגו לתוך המבנה הגותי הראשי. עדיין ניתן לראותן. עבודות הבנייה נפסקו בשנת 1419 בגלל מלחמות ההוסיטים. קתדרלת ויטוס הקדוש - סמל לשאיפה הצ'כית לגדולה - הושלמה רק בשנת 1929, כאשר הממשלה הצ׳כוסלובקית דאגה להוספת החסר, ברוח מתכנניה המקוריים של הקתדרלה.

כשתיכנסו אל החצר השלישית, תימצאו מול צדה המערבי המרשים של הקתדרלה, ומול פתח הכניסה הנוכחי שלה. חלק זה הושלם רק בתחילת המאה ה-20. בולטים בו שני מגדלים גבוהים וחלון הרוזטה שביניהם. יוצר החלון, פרנץ קיסלה (Frantisek Kysela), הודה כי שאב השראה מכנסיות דומות בפריז. על שער הברונזה הסמוך מתוארת ההיסטוריה של הקתדרלה.

פנו ימינה אל הצלע הדרומית של הקתדרלה. כאן ניצבים מגדל הפעמונים והשער הדרומי המרהיבים במיוחד, שעוצבו בידי גאון הארכיטקטורה הגותית, הצ׳כי פיטר פארלר. בתוך מגדל הפעמונים נמצא "זיקמונד" - הפעמון הגדול ביותר בצ'כיה.

מימין למגדל הפעמונים נמצא שער הכניסה העתיק, שכיום אין בו שימוש. הוא נקרא "השער המוזהב" ומפאר אותו פסיפס ענק בשטח של 82 מ"ר, שמציג סצנות שונות מחיי ישו וקדושים צ'כים. החלקים לפסיפס הוכנו על ידי מפעל זכוכית בוהמית תחת הדרכתם והשגחתם של אמנים איטלקים. היכנסו בשער הראשי של הקתדרלה. תחילה תחלפו על פני הקפלות הניאו-גותיות משנות ה-20, ולבסוף, בצד ימין, תגיעו לחלק המרשים ביותר של הקתדרלה - קפלת ואצלב, אשר עוצבה ב-1362 בידי פיטר פארלר.

הקפלה נקראת על שמו של הפטרון הקדוש של בוהמיה, הנסיך ואצלב, שקברו מכוסה בבד אדום ובפסל מעץ. שורה של פרסקות מהמאה ה-16, המעטרת את הקירות, מתארת את סיפור חייו ומותו של ואצלב הקדוש, שנרצח בידי אחיו הפאגאני בולסלב. מעל קפלת ואצלב, בקפלת הכתר, נשמרים הכתר של בוהמיה ואבניו מאחורי שבעה מנעולים, בהתאם למסורת עתיקה.

הכניסה, דרך הדלת הקטנה מצד ימין, לא תמיד אפשרית. ממול למזבח הראשי נמצא מאוזוליאום שיש מלכותי ובו קבורות עצמותיהם של השליט ההאבסבורגי הראשון של פראג, הקיסר פרדיננד ה-1, של אשתו הבוהמית ושל בנו, וכן של הקיסר הרומי מקסימיליאן ה-2.

באולם הקבורה התת-קרקעי (Krypta) שמתחת למאוזוליאום נמצאים קבריהם של קארל הרביעי וארבע נשותיו (קבורים בארון אחד), של ואצלב הרביעי, של הקיסר ההאבסבורגי רודולף השני ואחרים. בשלוש הקפלות המרכזיות, שנבנו אף הן בידי פיטר פארלר, נמצאים קברי שליטים משושלת פז'מיסל (Přemyslid) ובהם הסארקופגים של השליטים הבוהמיים מהמאות ה-11 עד ה-13. מול המזבח בסגנון הבארוק ישנו תבליט עץ גדול ומפורט מהמאה ה-17, המתאר את פראג כפי שנראתה באותה העת.

בצאתכם מקתדרלת ויטוס הקדוש, תוכלו לטפס למגדל אבק השריפה (Mihulka) הסמוך, שנמצא ממש ממול לצד הצפוני של הקתדרלה. בתקופת שלטונו של רודולף השני שימש המגדל משכן למעבדות האלכימאים. יש בו תערוכה שכוללת דגם לא מרשים במיוחד של מעבדת אלכימאי מהמאה ה-17, ציורי רנסנס, מכשירים אסטרונומיים ושרידי פריטים מלכותיים.

מן החצר השלישית היכנסו אל הארמון המלכותי העתיק (Starý Královsky palác). הארמון היה מקום מושבם של מלכי בוהמיה. הוא הוקם במאה ה-9, ומאז עבר שינויים תכופים כשגדולי השליטים עיצבו אותו כל פעם מחדש לטעמם. לפיכך כיום ניתן לראות בו מגוון שכבות של סגנונות ארכיטקטוניים - יש בו ריצוף בסגנון רומנסקי, גותי מוקדם וגותי מאוחר שנערמים זה על גבי זה, ובנייה קלאסית שנוספה בזמן שלטונה של מריה תרזה. בארמון המלכותי העתיק היכנסו לאולם ולאדיסלאב (Vladislavský sál) הענק והמפואר, שנבנה בסגנון גותי במאה ה-16, ונחשב בזמנו לגולת הכותרת של אמנות הארכיטקטורה.

באולם זה, הידוע בתקרתו המקומרת, נבחרים הנשיאים הצ׳כים בישיבות פרלמנט מיוחדות. בעונות החורף הקרות של ימי הביניים נערכו כאן קרבות רומחים. חדר המושל (Česká kancelář) שאליו נכנסים מדלת הנמצאת מימין, נצור בהיסטוריה הצ׳כית והאירופית כמקום שבו החלה ב-1618 מלחמת 30 השנים, וזאת בעקבות "ההשלכה השנייה מהחלון" - הטלתם של שני חברי מועצה קתולים מבעד לחלון השמאלי של החדר אל התעלה שמתחתיו.

קפלת כל הקדושים (Kaple Všech Svatých), בקצהו הרחוק של אולם ולאדיסלאב, תוכננה במקור בידי פיטר פארלר. היא מתהדרת בכמה דוגמאות מעניינות של ציור גרמני מהמאה ה-17, שניתן לראותן מן המרפסת. לאחר השריפה של 1541, שכילתה רבים מבנייני המצודה, נבנתה הקפלה מחדש בסגנון הרנסנס. מעל אולם ולאדיסלאב, בקומה שנוספה בתקופה הגותית המאוחרת, שוכנים גנזכי הארמון ומה שהיה פעם הארכיב המלכותי, שבו נשמרו מסמכים צ׳כיים המתעדים אירועים היסטוריים חשובים. במפלס הרומנסקי התחתון, שאליו מגיעים דרך מדרגות האבירים שבאולם, ניתן לראות פריטים של שושלת פז'מיסל מהמאות ה-13 וה-14.

לאחר היציאה מן הארמון בקרו ב (Bazilika Sv. Jiri). זהו הבניין הרומנסקי החשוב ביותר בפראג, אף על פי שבמבט מהכיכר על חזית הבניין הוא נראה בארוקי לכל דבר. הבזיליקה הוקמה בשנת 920 לספירה, ולמרות התוספות והקישוטים הרבים שנוספו לה במשך הדורות, הצליחו ב-1959 לשפץ ולהשיב לה הרבה מן היופי הפשוט והמקורי שלה. בכוך הקבורה המרכזי טמונים שרידיהם של שניים מהנסיכים הפז׳מיסלידים הראשונים, וכן תבליט מן המאה ה-13 ובו דיוקנותיהם של מריה הבתולה ושל המלך אוטאקאר ה-1.

הביטו מעל למזבח אל הפרסקות מימי הביניים המוקדמים, שעל אף שניזוקו קשה, עודם מרהיבים. כיום שוכן בחלק מהבזיליקה המוזיאון לאמנות בוהמית עתיקה, אשר מציג אוסף עשיר של אמנים צ׳כים וגרמנים.

מהבזילקה יש להגיע לרחוב יירסקה (Jiřská) ומשם לתחנה הבאה, סמטת הזהבה (Zlatá uliěka), הידועה גם בשמה האחר - "סמטת האלכימאים". המלך רודולף השני הושיב מומחים לאלכימיה בבתים הקטנים של הסמטה, וציווה עליהם להפיק עבורו זהב. משלא צלח הדבר בידם פונו האלכימאים, ואת מקומם בביתנים הצבעוניים תפסו צורפים ובעלי מלאכה מענף התכשיטנות.

בתחילת המאה ה-20 הפכה הסמטה מקום מגורים החביב על סופרים ואנשי רוח, ובהם המשורר הצ׳כי זוכה פרס נובל, ירוסלב זייפרט (Seifert), וכן הסופר פרנץ קפקא, שהתגורר בבית מספר 22. עובדה זו הפכה את הבית הקטן לפופולרי ביותר בסמטת הזהב, והמוני תיירים נוהרים לבקר בו על אף שכל מה שניתן לראות שם זו חנות ספרים. הסמטה קסומה, בתיה הקטנים בצבעי הפסטל כמו נלקחו מעולם האגדות, אבל כיום היא איננה יותר מאשר אטרקציה לתיירים, עם כמה חנויות ספרים ומזכרות, קומץ בתי קפה וגלריות (הכניסה בתשלום).

מגדל דליבורקה (Daliborka), שאליו נכנסים מסמטת הזהב, תפקד במשך מאות שנים כבית הכלא המרכזי של המצודה. סיפורי זוועות על האסירים שהיו כלואים בו עולים בקנה אחד עם מכשירי העינויים וכלי הנשק שבתצוגה, וקירותיו עדיין מכוסים בגרפיטי מימי הביניים.

בקצה רחוב יירסקה, במספר 3, ניצב ארמון לובקוביץ (Lobkovický palác) הרנסנסי מ-1570, ובו תערוכה היסטורית של המוזיאון הלאומי. האוסף המקיף של הארמון כולל נשק ממלחמת 30 השנים, אבנים טובות ועבודות קרמיקה, ציורים ואף כרזות מקוריות המודיעות על הופעת האופרה ״דון ג׳ובאני" של מוצרט.

בזמן הסיור בארמון הביטו למעלה, תקרות הארמון צבעוניות ונפלאות. מעבר לרחוב, מול הארמון, ברחוב יירסקה מספר 6, נמצא מוזיאון הצעצועים (Muzeum hraček) הייחודי של פראג. המוזיאון, המומלץ במיוחד לילדים, מציג צעצועים שחלקם אף מראשית המאה ה-19 - הרבה בתי עץ, חיילי בדיל, רכבות, חיות מפוחלצות, מטבחים ננסיים ואוסף נפלא של בובות ברבי.

אם נשאר בכם כוח לביקור במוזיאון נוסף, מול מוזיאון הצעצועים נמצא מוזיאון המיניאטורות. המוזיאון מכיל אוסף לא ייאמן של מיניאטורות, שאת רובן ניתן לבחון רק באמצעות זכוכית מגדלת ועדשות מיוחדות: שיירה של גמלים בתוך קוף מחט, מודל של מגדל אייפל בגודל 3.2 מ"מ, רכבת בנויה על שערה של אדם, ספינת מפרש על כנף של יתוש, וגם הספר הקטן בעולם: גודלו 0.9 על 0.9 מ"מ, וב-30 הדפים שלו מסופר סיפור של אנטון צ'כוב זהו סוף הסיור במצודה.

מכאן מוליכות המדרגות המלכותיות הישנות (Staré zámkové schody) מטה, אל תחנת המטרו Malostranská, לרציף הוולטאבה ולגשר Mánesův המוביל אל תוך העיר העתיקה.