מארמון המלוכה עד כיכר השמש
ארמון המלוכה (Palacio Real de Madrid)

קתדרלת לה אלמודנה (La Almudena)

גני קאמפו דל מורו (Campo del Moro)

בניין העירייה (Casa de la Villa)

שוק סן מיגל

כיכר פלאסה מאיור (Plaza Mayor)

כיכר פוארטה דל סול

אודות
המסלול יתחיל בביקור בארמון המלוכה המרשים Palacio Real De Madrid. כאן, על גבעה זו, בחר האמיר מוחמד ה-1 לבנות מבצר (אלקאסר (Alcazar) בערבית) מוקף חומה.
כאשר עברה מדריד לידיים נוצריות נערכו באלקאסר שיפוצים ושינויים לרוב, אך עדיין נשמר התכנון היסודי, עד שבשנת 1738 פרצה שריפה גדולה והאלקאסר ואוצרות האמנות הרבים שהכיל נשרפו כליל. לאחר השריפה הוחלט להקים ארמון חדש שיתאים יותר לטעם התקופה ולצורכי הממלכה. את העבודה ביצע האדריכל סצ’טי והמשיכו האדריכלים ונטורה רודריגז, הנחשב לגדול אדריכלי מדריד, וסאבאטיני האיטלקי.
נצא מהארמון אל Plaza de Armas רחבת הידיים. מימיננו הכניסה לבית המרקחת המלכותי (Real Farmacia): כאן מוצגים כלי רוקחות עתיקים ותרופות מימים עברו, בעלות צורות ושמות משונים. לאחר ביקור קצר נפנה ימינה אל מרפסת שממנה ניתן להשקיף על הגנים הנאים של הארמון (אליהם נגיע בהמשך) "קאמפו דל מורו" ולהבין את חשיבותו האסטרטגית של מיקום הארמון בנקודה זו. בקצה הימני של הרחבה נמצאת הכניסה למוזיאון הנשקיה המלכותי (Real Armeria), בין היתר מוצגים כאן בגדי שריון שהיו שייכים למלכי ספרד ופריטים אחרים של נשק עתיק.
נצא כעת ממתחם ארמון המלוכה אל היעד הבא בסיורנו - קתדרלת לה אלמודנה (Catedral la Almudena). קתדרלה ענקית שנפתחה לציבור בשנת 1993 אחרי 110 שנות בנייה. עיצוב פנים הקתדרלה נחשב לחדשני ומודרני, עם חדרי תפילה ופסלים של אמנים בני זמננו המעוצבים בסגנונות שונים. מי שזקוק למנוחה לאחר הסיור המקיף בארמון ובקתדרלה יוכל להתרענן ולפוש בקפה-בר ותיק, ממש מול האלמודנה: El Anciano Ray de los Vinos , טברנה שפועלת מאז 1909.
לחילופין, פנו ימינה בצאתכם מהאלמודנה ורדו בשביל הפונה ימינה בין הדשאים. השביל יביא אתכם עד מהרה אל החומות הקדומות של העיר, Muralla Arabe (”החומה המורית”), שנחשפו ונחפרו במאה העשרים. הלאה במורד הגבעה לכיוון הנחל נחלוף בגן נוסף, Parque de Atenas (פארק אתונה), עד שנגיע לגשר סגוביה (Puente de Segovia) . הגשר המונומנטלי נבנה במאה ה-16 על ידי המלך פליפה ה-2, כחלק מתוכניתו להעביר את חצרו למדריד ועל מנת להעניק למדריד כניסה מכובדת, כיאות לבירת ספרד.
לפני הגשר נפנה ימינה אל Paseo de la Virgen del Puerto ולאחר הליכה נגיע אל Ermita de la Virgen del Puerto, מקדש שבנה בשנת 1718 האדריכל פדרו דה ריברה. Ermita פירושו בספרדית מקדש מבודד, ואכן בזמן בנייתו היה אזור זה מחוץ לעיר, ובימי החג נהגו תושבי מדריד לרדת לכאן, אל גדות המנסאנארס, לערוך פיקניקים.
נחצה את השדרה הסואנת Paseo de la Virgen del Puerto ונכנס ל- Campo del Moro קאמפו דל מורו ”(גני המורי”), פינת חמד יפהפיה שופעת צמחיה. מהשער של הגנים נשקף מראה נהדר של הארמון שבראש הגבעה ושל הגנים המטופחים והירוקים - המראה היפה ביותר של ארמון המלוכה. אם תרצו לקצר את המסלול (שאורכו כקילומטר וחצי), תוכלו לצאת לפנות צפונה ביציאה מהארמון וללכת מערבה, על השדרה הרחבה שחוצה את הפארק.
משם המשיכו לטייל דרך רחוב Calle Mayor עד שתגיעו לבניין העירייה ("Casa de la villa"). כבר במאה ה-14 נהגו להתאסף במקום הזה פרנסי העיר ללבן את בעיותיה, בכנסיה שכבר לא קיימת. כאשר מדריד הפכה לבירה היה צורך במבנה שיתאים לצורכי העירייה וגם יפאר את מעמד העיר. על המלאכה הופקד האדריכל גומז דה מורה (Gomez de la Mora) שתכנן בניין זה במאה ה-17. ניתן לבקר בבניין רק בימי שני במסגרת סיור חינם היוצא בשעה 17:00. יש להירשם לסיור בדלפק התיירות שנמצא בכיכר.
נמשיך ללכת ב- Calle Mayor עד שנגיע ל Plaza San Miguel שם מסתתר שוק סן מיגל, אחד השווקים המקסימים במדריד. מדובר בשוק אוכל מקורה ששופץ לאחרונה ומציג את מיטב התוצרת החקלאית לצד בתי קפה, מסעדות וברים קטנים. משוק סן מיגל אפשר להמשיך ברחוב Cuchilleros- רחוב ססגוני, רצוף בתי אוכל ובתי מלאכה לסרוגין.
בקצה הרחוב נראה ציורי קיר מודרניים שבהחלט מוסיפים צבע, אם לא הידור, ל- Plaza de la Puerta Cerrada (”כיכר הדלת הנעולה”). שמה של הכיכר דבק בה לפי שכאן עברה חומת העיר ובמקום הזה היה קבוע שערה, שננעל בלילות מאימת השודדים וחיות הטרף. על אחד מציורי הקיר ישנה כתובת: “נבניתי על מים, וחומותיי אש”. מנקודה זו והלאה משתרע רובע לה לטינה (La Latina), בו אינספור טברנות, מסעדות, ככרות יפות וסמטאות.
ניתן להמשיך ימינה דרך רחוב San justo לכנסיית סאן מיגל (Basilica de San Miguel). כנסיה יפה זו היא מן המאה ה-18 וסגנונה בארוקי עם השפעות איטלקיות. ארבעה פסלים של דמויות אלגוריות מעטרים את חזית הבניין: למטה - “חסד” ו”עוז”, ולמעלה - “אמונה” ו”תקווה”. פניה שמאלה תיקח אתכם אל המורד התלול של Calle de los Consejos, ההופך ל-Calle de la Villa, עד שתגיעו ל- Plaza de la cruz verde (”כיכר הצלב הירוק”). בכיכר קטנה זו עומדת מזרקה, שנבנתה בשנת 1850. המזרקה הוקדשה לדיאנה, אלת הציידים.
אווירתה הרומנטית של הכיכר משכיחה מאיתנו את העובדה שכאן היו נערכים טקסיה האפלים של האינקוויזיציה,Autos da fe . בטקסים אלה נכפה על אזרחים להביע חרטה על מעשיהם, הוצגו מחזות דתיים ונערכו הטפות פומביות. אפשר לעלות במדרגות המובילות לכיכר זעירה – Plaza de San Javier - לחצות את רחוב Calle de Segovia ולעלות לכיכר פלאסה דה לה פאחה (Plaza de la Paja ). משמאלו נמצא גן קטן וסגור של ארמון שהיה שייך לנסיך Principe Anglona. זהו גן קטן וטיפוסי לארמונות של התקופה.
ממול, בקצה הרחוב הקצר Calle Principe Anglona, מתנשאת הכנסייה הבולטת בקוויה הפשוטים - כנסיית סאן פדרו (Iglesia de San Pedro) סיפורים רבים נרקמו סביב הפעמונים התלויים בראש המגדל, שנבנה בסגנון המודחר. מספרים, כי כאשר הובאו הפעמונים למרגלות המגדל התברר שאי אפשר להכניסם אל חדר המדרגות. כמה פעמים ניסו להעלותם, אך ללא הצלחה. הפועלים המובסים חזרו בלילה לבתיהם, וכששבו בבוקר בלב כבד ומלא דאגה למלאכתם - גילו להפתעתם שהפעמונים נמצאים במקומם המיועד.
לחילופין כדאי להמשיך לפלאסה מאיור (Plaza Mayor) הכיכר הראשית של מדריד הישנה. בראשית דרכה התנהל ברחבה זו שוק שבו מכרו דגים, בשר, לחם ומים, והיא היתה מוקפת בתים צנועים וחנויות. בסוף המאה ה-16 נהרסו הבתים והחנויות ובמקומם נבנו שני הבניינים העיקריים בכיכר: Casa de la Panaderia (בית המאפיה) ו-Casa de la Carniceria (בית האטליז) גדולתה של פלאסה מאיור הגיעה לשיאה במאה ה-19, עת נערכו בה כל האירועים החשובים בחיי העיר: חגיגות, הכתרות, טורנירים, מלחמות שוורים, טקסים דתיים, ולהבדיל - הוצאות להורג, שהיוו אז חלק מחיי ה”בידור” של העיר.
נצא דרך שער Gerona הישר אל Plaza de la provincia (”כיכר המחוז”), כיכר קטנה ורועשת. מולנו נראה מבנה מרשים - ארמון סנטה קרוז (Palacio de santa cruz), היום משכנו של משרד החוץ. בניין נאה זה נבנה תחת שלטונו של פליפה ה-4 כבית כלא, וכיוון שבזמנו עיטר מלאך את חזיתו, נשתרש בשפת העם הביטוי “לישון תחת כנפי המלאך”, שפירושו היה “להתארח” במוסד זה. ואכן, מתחת לכנפו של המלאך ישנו רבים וחשובים, כגון לופה דה וגה, המחזאי הגדול, שהסתבך כדרכו בענייני נשים, ולואיס קנדלאס, מעין רובין הוד מדרידאי, שהיה שודד עשירים בככרות העיר והפך לאגדה בפולקלור של מדריד. נעזוב את פלאסה מיור לטובת כיכר פוארטה דל סול - "שער השמש", הנקודה האחרונה במסלולנו.
פוארטה דל סול נחשבת לטבורה של העיר מדריד והוא מקום מפגש של צירי תנועה חשובים ומרכזיים בה. אירועים היסטוריים רבים התרחשו בה. הספרדים רואים בפוארטה דל סול את המרכז הבלתי מעורער של היקום והדבר אכן רשום על לוט, על המדרכה ליד הבניין המעניין והחשוב ביותר כאן: בית הדואר (Casa de Correos). שמו של הבניין מרמז על ייעודו המקורי שהוסב בהמשך לייעודו האפל ביותר - המשרד לביטחון אזרחי, שבזמנו של פרנקו הטיל אימה על תושבי העיר. כאן נחקרו ועונו רבים וטובים. היום חזר הבניין לייעודו כבית הממשל המקומי.
על הבניין מגדל תמיר, ובו שעון וכדור, שיורד כאשר השעון מצלצל 12 פעמים. עם סיום הסיור אפשר לעצור ב-La Mallorquina אחד מערב רב של בתי קפה הממלאים את הכיכר וליהנות מקפה מקומי וממאפים שישאירו אתכם עם טעם של עוד.