דף הבית יעדים מדרידמסלולים במדריד ממוזיאון הפראדו ולאורך הגרנד ויה

ממוזיאון הפראדו ולאורך הגרנד ויה

מדריד, ספרד
1

מוזיאון הפראדו (Museo del Prado)

אתרי חובה ⋅ מוזיאונים וגלריות
מוזיאון הפראדו (Museo del Prado), המוזיאון הגדול ביותר במדריד ואחד המוזיאונים הנחשבים בעולם, ממוקם בקצה המזרחי של מה שמכונה "משולש הזהב של האמנות", הכולל גם את מוזיאון תיסן בורנמיסה (Thyssen Bornemisza) ומוזיאון ריינה סופיה (Reina Sofía). המוזיאון מתמחה באמנות אירופאית מהמאה ה-12 ועד המאה ה-19, והאוסף העצום שלו, שנוצר מהאוסף המלכותי של ספרד, כולל למעלה מ-5,000 איורים, כ-1,000 מטבעות ומדליות, כ-700 פסלים וכ-8,000 ציורים. המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות לצד כמה אוספים קבועים, ביניהם ציורים ספרדיים עד 1800, ציורים איטלקיים וצרפתיים, ציורים פלמים ופסלים. הבניין בו שוכן המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל הנודע חואן דה וילנואבה (Juan de Villanueva) בשנת 1785. המבנה נבנה בהוראת המלך קרלוס השלישי במחשבה כי ישמש מרכז להיסטוריה של הטבע. בסופו של דבר נכדו של המלך, פרדיננד השביעי, הפך את המוזיאון למוזיאון אומנות. המוזיאון נפתח לראשונה לקהל בנובמבר 1819, כאשר הקטלוג הראשון של המוזיאון כלל 311 ציורים בלבד. המוזיאון החל לגדול באופן משמעותי במאה ה-16, בתקופת קרל החמישי, והמשיך לשגשג הלאה. כמה מיצירות המופת הגדולות של המוזיאון הגיעו אליו בתקופה זו, בהם "גן התענוגות הארציים" (De tuin der lusten) של הצייר ההולנדי בוש (Bosch), "אציל שידו מונחת על החזה" (El caballero de la mano en el pecho) של אל גרקו (El Greco), "מות הבתולה" (Morte della Vergine) של אנדראה מנטניה (Andrea Mantegna), "המשפחה הקדושה עם כבש" (Sacra Famiglia con l'agnello) של רפאל (Raffaello Sanzio), ועוד רבים וטובים. היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון היא הציור "לַאס מֶנִינַאס", "עלמות החצר" (Las Meninas) של הצייר הספרדי בן המאה ה-17 דייגו ולסקז (Velázquez). ולסקז תרם רבות מהעבודות שלו למוזיאון; כמחווה, הפסל שלו הוא אחד המוצגים שמסמלים את הכניסה למוזיאון. המוזיאון מכיל את גם האוסף הגדול והחשוב בעולם של ציורי גויה (Goya) ואוסף נהדר של רובנס (Rubens), טיציאן (Tiziano) ואמנים ספרדים וזרים אחרים. כיוון והמוזיאון קיים כבר יותר ממאה שנה וגדל משמעותית עם השנים, עם הזמן נוספו לו מבנים נוספים, כשהאגף החדש ביותר עוצב על ידי האדריכל הספרדי הנודע רפאל מוניאו (Rafael Moneo) והושלם בשנת 2007. מפאת גודלו של האוסף, מוצגים בו בכל זמן נתון רק חלק מהפריטים. לכן שווה להציץ באתר המוזיאון ולהתעדכן כדי לדעת מה מחכה לכם. כדאי לדעת: באתר הרשמי של המוזיאון תוכלו למצוא מסלולים מומלצים בחלוקה למשך הזמן בו תרצו לשהות במוזיאון, שעה, שעתיים או שלוש שעות.
מוזיאון הפראדו (Museo del Prado)
2

כנסיית סן ג'רונימו אל ריאל (San Jeronimo el Real)

אתרי דת והיסטוריה
כנסייה זו מלאה בהיטוריה: מלכים ביקשו מקלט כאן, פרלמנטים הושבעו כאן, אלפונסו השלושה עשר נישא כאן, המלך חואן קרלוס הראשון, הוכרז מלך ספרד בבניין הזה. במהלך השנים עברה הכנסייה שיחזורים רבים עד שרק כמה תכונות חיצוניות ספורות נותרו מן המהמבנה המקורי שלה. פנים הכנסייה מכיל ציורים ופסלים מפורסמים בנוסף לחלונות ויטראז' מרשימים למדי.
כנסיית סן ג'רונימו אל ריאל (San Jeronimo el Real)
3

כיכר דה לה ליאלטד (Plaza de la Lealtad)

בסביבת העיר
כיכר מרשימה שבמרכזה אובליסק המוקדש להתקוממות העממית נגד הצרפתים ב-2 במאי 1808, ומציין את כל אלה שנתנו את חייהם למען ספרד. האובליסק נבנה בשנת 1840 על ידי איסידרו גונזלס ולאסקז. בצד שמאל של הכיכר שוכן משמאל המלון המפואר במדריד, הריץ, ומימין תוכלו לראות את החזית הקלאסית המרשימה של הבורסה של מדריד - Bolsa de Comercio.
כיכר דה לה ליאלטד (Plaza de la Lealtad)
4

המוזיאון לאמנות שימושית

מוזיאונים וגלריות
מוזיאון שהוקם בשנת 1912, בו מוצגות עבודות קרמיקה, עור, צורפות, ריקמה, ריהוט וכו' מתקופות שונות וממקומות שונים בספרד.
המוזיאון לאמנות שימושית
5

פארק בואן רטירו (Buen Retiro)

אתרי חובה ⋅ פארקים וגני שעשועים
אחד הפארקים המרכזיים במדריד היה שייך בעבר למשפחת המלוכה. הפארק הוקם ב-1633, בזמנו של המלך פיליפ ה-4, על שטח שקיבל במתנה מהרוזן-דוכס מאוליברס, שרצה להגביר את השפעתו על המלך חלש האופי ואוהב השמחות והבטיח לו "מקום להנאה ועצלות". כיום הוא פתוח לקהל הרחב, והוא ללא ספק מגשים את מטרתו כמקום להנאה ועצלות. הפארק משתרע על פני 125 דונם ונחשב לריאות הירוקות של מדריד. הוא מחזיק במדשאות ענקיות ומציע שפע של פעילויות משפחתיות: מגרשי משחקים לילדים, בתי קפה, מזרקות, שיט בסירת פדלים באגם, פינות לפיקניקים, מופעי להטוטנים וליצנים וציירי רחוב. הפארק רחב הידיים ממוקם באזור מרכזי בקרבת שער אלקלה ומוזיאון הפראדו ומהווה אטרקציה משפחתית בשל השילוב האידיאלי בין פעילויות כגון מסלולי הליכה, ריצה, רולרבליידס או אופניים, ובין הנאה מהתערוכות, הפסלים והאמנות הפזורים בו. זהו המקום המושלם להיפגש עם חברים, לערוך פיקניק, לקרוא, לצאת להליכה, להתפעל מהאמנות ואף לזכות בכמה תמונות מהממות ממרפסת התצפית שנפתחה באביב 2018 ומציעה נופים נהדרים. הפארק מורכב מכמה חלקים שונים. בפארק נמצא אגם מלאכותי גדול בו אפשר לשכור סירת משוטים ולחתור סביב האגם, וכן ניתן לשכור אופניים ולרכב בין המיצגים השונים. בין כותלי הפארק תמצאו שני היכלים מרשימים - ארמון ולסקז וארמון הזכוכית - שמהווים חלק מאולמות התצוגה של מוזיאון ריינה סופיה. ארמון הזכוכית המרשים הוא ביתן זכוכית באדריכלות ספרדית של ברזל יצוק. הוא נבנה ב-1887 כדי לאכלס צמחים אקזוטיים. הפארק מנוקד בפסלים ומזרקות כמו האנדרטה המפוארת לאלפונסו ה-12, הצופה אל האגם; פסל המלאך הנופל, הפסל היחיד בעולם המוקדש לשטן (!) שיושב, כמובן, בגובה 666 מטר מעל פני הים; וכן מזרקת גלפגוס. בפארק יש גם מרכז ספורט, ספרייה ציבורית, תיאטרון הבובות "תיאטרו די טיטרס" ומרכז תרבות. במהלך השיטוט בפארק יכול להיות שתתקלו בעץ ייחודי - עץ בן כמעט 400 שנה שמאמינים כי הוא העץ העתיק ביותר במדריד, ששרד את מלחמת העצמאות של ספרד מול צרפת. בקיץ המונים מציפים את הפארק, נערכים בו מופעי ליצנים ולהטוטנים, קונצרטים, הופעות ותיאטרוני בובות. בשנת 2021 הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אחרי שבאונסק"ו זיהו את השילוב הנפלא בין טבע, תרבות ומדע בסביבה אורבנית אחת.
פארק בואן רטירו (Buen Retiro)
6

סירקולו דה בלאס ארטס

אחר
מרכז תרבות רב תחומי פופולארי ביותר הממוקם בבניין עתיק ויפה במרכז מדריד. המקום, שמשמעות שמו היא "מעגל האמנויות היפות", כולל אולמות לתערוכות, בית קולנוע המציג סרטים מיוחדים בשפת המקור, תיאטרון, אולמות קונצרטים, אולמות להרצאות, סדנאות אמנים, ספריה וקפטריה. מידי יום נערכות כאן פעילויות הקשורות באמנות חזותית, מוזיקה, קולנוע, ספרות, פילוסופיה ושירה. המבקרים במקום מוזמנים לעלות על הגג לתצפית מרהיבה על נופה היפה של מדריד.
סירקולו דה בלאס ארטס
7

רחוב גראן ויה (Gran Via)

אתרי חובה ⋅ מרכזי קניות גדולים
הרחוב המפורסם ביותר במדריד הוא רחוב גראן ויה, המחבר בין רחוב סלמנקה לארגואל. זהו רחוב עמוס ויוקרתי המאכלס מבחר חנויות, בתי מלון רבים ומפוארים וגם כמה אולמות קולנוע גדולים (שהופכים בהדרגה למרכזי קניות). אולם גולת הכותרת של הרחוב אינה חנויות היוקרה, אלא הארכיטקטורה המרשימה והבניינים יוצאי הדופן שמאכלסים אותו, ביניהם הבנק המרכזי, ארמון התקשורת ועוד. השרטוטים הראשונים של הרחוב מתוארכים לשנת 1862, כאשר שופץ חלק ממרכז העיר. עם זאת, הפרויקט הסופי לא הוצג עד 1899, והשדרה הושלמה רק ב-1929. זה היה אחד הפרויקטים המאתגרים ביותר בספרד, שכן היה צריך להרוס מאות בניינים ורחובות כדי להשלימו. תחילה נקרא הרחוב "שדרת רוסיה", שכן רוסיה תמכה ברפובליקת ספרד. במהלך תקופת שלטונו של הדיקטטור פרנקו, גראן ויה נקראה מחדש "שדרת חוסה אנטוניו", על שם מייסד המפלגה הפשיסטית. אז מה מחכה לכם בגראן ויה? קודם כל, מדובר על אחד מרחובות השופינג החשובים ביותר בספרד, בו תמצאו את סניף הפריימאק השני בגודלו בעולם! בשדרה הזו תמצאו את מרבית המותגים הספרדיים, מותגים בינלאומיים ואופנה עילית לצד אופנה עממית וזולה. אחרי שתפתחו רעב בעקבות השופינג הבלתי פוסק, תמצאו כמה מהמסעדות הטובות במדריד. בין אם מסעדות ספרדיות אותנטיות, מסעדות עם מטבחים מכל רחבי העולם או סניפים מוכרים של ג'אנק פוד אהוב, לא תישארו רעבים בגראן ויה. גראן ויה זכתה גם לכינוי הרחוב שאף פעם לא ישן, וחיי הלילה התוססים של מדריד מתרחשים בשדרה זו. לצד המסעדות, חנויות הבגדים והברים, גראן ויה מתהדרת גם בכינוי נוסף: ברודווי הספרדי. בשדרה יש שפע רב של תיאטראות ואולמות מופעים, וכל הזמן משהו קורה - בין אם מופעי תיאטרון, מחזות זמר, סטנד אפ, בלט ועוד. בשדרה נמצאים כמה מהמבנים המפורסמים במדינה, שמשקפים את הבנייה של המאה ה-20. תוכלו להתרשם כאן מהפגנות הכוח והעוצמה של מיטב אדריכלי ספרד של אותה תקופה. בניין המטרופוליס הוא מגולות הכותרת של גראן ויה. זהו בניין משרדים מפורסם שהפך לסמל השדרה, והוא בעל חזית מרשימה. בניין טלפוניקה הוא עוד בניין אייקוני של גראן ויה, שנוצר בהשראת אדריכלות אמריקאית ותוך מחשבה על גורדי השחקים של מנהטן. הרחוב כמובן פתוח 24/7, אך אם ברצונכם ליהנות ממרכזי הקניות ומהחנויות, כדאי לבדוק את שעות הפתיחה (לרוב החנויות נשארות פתוחות עד 21:00-22:00).
רחוב גראן ויה (Gran Via)
8

פלאסה קייאו (Plaza de Callao)

אחר
בפלאסה קייאו (Plaza de Callao) מרוכזים כל הסממנים של ימינו אנו, לטוב ולרע: בתי הכל-בו הענקיים ומאות החנויות, בתי הקולנוע בכרזות הענק, המטרו מתחת ואלפי האוטובוסים והמכוניות מנסים להתקדם. כאן מתאספים קבצנים וחסרי בית, נגנים וציירי רחוב, ומעל הכל מתנשא ומשקיף ארמון העיתונות.
פלאסה קייאו (Plaza de Callao)

אודות

מוזיאון הפראדו (El Prado) נחשב לאחד המוזיאונים החשובים בעולם לאמנות. מוצגים בו ציורים רבים מהמאה ה-19 ותחילת המאה העשרים בנוסף לאוספים של פיסול וצורפות.

 

בניית הבניין הראשי של מוזיאון הפראדו החלה בשנת 1785, הוא תוכנן על ידי האדריכל חואן דה ויאנואבה, והוא יועד להיות מרכז ענק ללימודי מדע וטבע. בתקופתו של פרננדו ה-7 ובהשראת אשתו השניה, שאהבה ציור, שינה המבנה את ייעודו לאכסון אוספי הציור העשירים ביותר במדינה. האוספים של ולאסקס ושל גויה נחשבים לחשובים ביותר במוזיאון.

 

נצא מהמוזיאון לטייל עד שנגיע לכנסיה מרשימה בסגנון ניאו-גותי –San Jeronimo el Real ‏ הכנסיה מהמאה ה-16 שידעה גלגולים ושיפוצים רבים שוזרת בין אבניה היסטוריה ספרדית אמיתית. הבניין הנאה שלצד הכנסיה הוא בניין האקדמיה המלכותית לשפה הספרדית ((Real Academia de la Lengua Espanola. הבניין הוקם בשנת 1891 בסגנון ניאו-קלאסי, אך האקדמיה נוסדה כבר ב-1714 במטרה לשמר את השפה, המדוברת בחלקים רבים של העולם, מעיוותים ולהבטיח את טוהרה.

 

מול האקדמיה לשפה הספרדית נבחין במבנה מרשים נוסף, המשכן את מוזיאון הצבא (Museo del Ejercito). הסוקר את ההיסטוריה הצבאית של ספרד, מהעידן הערבי והמורי ועד למאה העשרים כולל מלחמת האזרחים. מול המוזיאון נפנה אל רחוב Moreto, ושמאלה במורד רחוב Antonio Maura. שכונת ה”חרונימוס” בה אנו מטיילים היא שכונה יוקרתית, והדבר ניכר בבניה היפה, שרובה ככולה מהמאה ה-19. הרחובות רחבים ומהודרים, שקטים ומשופעים בעצים.

 

בסוף הרחוב נגיע אל הכיכר הירוקה Plaza de la Lealtad המוקפת בניינים מרשימים. משם נחלוף על פני מוזיאון הצי (Museo Naval) במס’ 5 בשדרה. המוזיאון הלא יומרני מוקדש להיסטוריה הימית של ספרד, שכידוע הייתה בעבר אימפריה מובילה בימים והובילה בתגליות ובחציית אוקיאנוסים. במקום דגמים רבים של אוניות, ציוד ששימש בניווט, דגם של חדר קברניט בספינה ועוד . ברחוב Montalban שוב נפנה ימינה, במעלה הרחוב. במס’ 12 נמצא המוזיאון לאמנות שימושית ((Museo Nacional de Artes Decorativas. במוזיאון מוצגות עבודות קרמיקה, עור, צורפות, ריקמה, ריהוט וכו’, מתקופות שונות וממקומות שונים בספרד.

 

נצא שוב לרחוב Montalban ונפנה ימינה ברחוב Alfonso XII. נמשיך עד הכניסה לפארק בואן רטירו 5‏ ((Parque de Retiro - לא הראשונה אלא השער השני ברחוב Alfonso XII - שער בשם Puerta de Felipe IV. גני רטירו יחד עם ה-Cason del Buen Retiro ובניין מוזיאון הצבא הם כל מה שנותר ממכלול עצום שמיועד היה לנופש ובילוי למשפחת המלוכה. היום זהו פארק שבו נפגשים, מבלים, עוסקים בספורט, מטיילים עם כלבים, משחקים עם הילדים, ועוד. כאמור, ניכנס לפארק דרך שער פליפה ה-4 - שער שנבנה בתקופתו של מלך זה.

 

מעבר לשער מקבלת את פנינו הסימטריה האובססיבית המאפיינת את הרוקוקו - אין פרט בחלק הזה של הגן, הנקרא ה- Panterre ("ערוגה"), הגדל פרא; החומר החי הופך כאן לחומר ביד היוצר, כמו האבן או השיש המשולבים בו. נפנה ימינה באחד השבילים וניכנס ליער, הנקרא La Chopera (”יער הצפצפות”), המהווה ניגוד לגן - שכן קשה להכניע עצים אלה. במרכז היער יש מגרשי משחקים, מסלולי ריצה ומרכז ספורט פעיל. חצינו את La Chopera והגענו לשדרה, שבה נפנה שמאלה. בהצטלבות נמצא הפסל היחיד בעולם שהוקדש לדמות השטן – El Angel Caido )”המלאך שסרח”(. מיד אחריו, בצד ימין באותה שדרה - גן הוורדים היפה, La Rosaleda - חגיגה של צבעים וניחוחות בעונת הפריחה של הורדים.

 

נמשיך הלאה, נחצה את הרחוב הרחב ונפנה שמאלה, עד לכניסה לגני ססיליו רודריגז (Cecilio (Rodriguez - גנים צרפתיים נאים ושלווים. נצא ונחצה שוב את הרחוב הרחב בו נערכים ירידים ונמשיך ישר. על יד האגם הקטן נמצא ארמון הזכוכית (El Palacio de Cristal) ולידו פינת חמד. מכאן נצא אל האגם המרובע בו שטות סירות וכמה ברווזים ודגים נלחמים על חייהם. בגדה השניה בולט מכלול לבן המזכיר מאוד עוגת חתונה מצופה בקצפת. זהו מונומנט לאלפונסו ה-12. בסיום הביקור נצא את הפארק דרך השער הראשי - המוביל אותנו לכיכר העצמאות – Plaza de la Independencia ושער אלקלה ((Puerta de Alcala המרשים.

 

אנחנו עוזבים את הריאה הירוקה של מדריד כדי להכיר את מדריד הסואנת של המאה העשרים – עם שלל מבנים הנהנים מארכיטקטורה מוחצנת שרק מדריד יכולה להציע. אחד הרחובות המרכזיים במובן זה הוא Calle de Alcala. זהו רחוב רחב ממדים ובעל ייחוס והיסטוריה. פעם הצטלבו בו בשלווה מאה ודעה, ארמונות ומנזרים. אחר כך, במאה ה-19, צצו בו בתי קפה מכובדים ותיאטראות. היום נותנים את הטון הבנקים המונומנטליים הרבים המשתלטים על הכל. עם זאת ישנם בקטע רחוב זה גם כמה בניינים המוקדשים לרוח.

 

באלקלה 42 נבנה על ידי פלאסיוס בשנת 1929 הבניין לאמנויות היפות, Círculo de Bellas Artes 6‏ . בתוך הבניין פעילות תרבותית עניפה במגוון נושאים: תיאטרון, מוסיקה, אמנות פלסטית לסוגיה וכו’. שבו תוכלו לשבת ולצפות בנחת בהמולת העיר דרך החלונות הגדולים אך לקחת בחשבון שיש לשלם דמי כניסה למרכז לאמנויות כדי ליהנות מבית הקפה שלו. צמוד אליו נראה את ניצבת כנסיית סאן חוסה Iglesia de San Jose כדאי להיכנס פנימה , להירגע מעט מהמולת הרחוב ולהתרשם מגודלה ופשטותה.

 

משם אפשר להמשיך במעלה רחוב Calle de Alcala ולהביט בכמה מבנים מעניינים נוספים כמו בבנק המרכזי (Banco Central) באלקלה 45, אותו בנה פלאסיוס. כך גם הבניינים באלקלה 31 ובאלקלה 16 והאקדמיה המלכותית לאמנויות סאן פרננדו (Real Academia de Bellas Artes de San Fernando) באלקלה 13. לחילופין נמשיך בגראן ויה Gran Via (”הדרך הגדולה”(. כבר בשלהי המאה ה-19 הוחלט לפלס דרך רחבה שתתאים לצרכיה של עיר מודרנית ותחלצה ממבוך רחובותיה הצרים. רק בשנת 1910 החלו העבודות, וסמטאות ורחובות רבים נפלו קורבן לסלילת ה-Gran Via. בשנת 1952 הוקם הבניין האחרון שבה, ובמשך ארבעים השנים נבנו בניינים בשלל סגנונות. התוצאה מרשימה, אם כי לעיתים משעשעת, מפני שהדמיון הארכיטקטוני הספרדי לפעמים “מוליד מפלצות”, כלשונו של גויה.

 

כדי לגלות את הפלאים שבבניה זו רצוי להתבונן מעלה-מעלה: ניתן לגלות מעל בניין רציונלי למדי פסלים המציגים כל חיה אפשרית, ושלל אלים הלקוחים ממיתולוגיות קדומות. ב-Gran Via מס’ 1 שוכן בניין גראסי Grassy)), הנושא את שמה של אחת מחנויות השעונים והתכשיטים המהוללות של ספרד.

 

כדאי להתעכב בחלון הראווה ואף להציץ פנימה, וליהנות מאוסף מרשים של חפצי חן חדשים וישנים . בניין גראסי המעוגל מזכיר את שכנו במורד הרחוב, בניין מטרופוליס (Metropolis) המעוטר בציפור הניצחון מעל כיפה שחורה משובצת זהב. בניינים ששווה לשים אליהם לב ברחוב: בניינים מספר 1, 7, 10, 12 כמו גם מספר 15 ו 17. במספר 21 שוכן Museo Chicote - קפה-בר ותיק משנות ה-30 של המאה העשרים, שהיה מושבם של מפורסמים רבים ומעוצב בסגנון ארט דקו.

 

בפינת הגראן ויה ורחוב Fuencarral נמצא בניין Telefonica - גורד השחקים הראשון במדריד (1929). לצורך בנייתו הוזמן אדריכל אמריקאי שהביא עמו  טכניקות בניה חדישות. העיצוב נמסר לידיו של אדריכל ספרדי ששאב את השראתו מהבארוק המדרידאי. מול בניין טלפוניקה ישנה כיכר קטנה , כיכר Red de San Luis(רשת סאן לואיס) - שמה מתייחס, כפי הנראה, לאופי הלחם שבעבר נהגו לכסות כאן את מרכולתם ברשתות מיוחדות.

 

מכאן יוצא רחוב Montera - הקרוי על שם גברת יפה עד מאוד, אשתו של הצייד הראשי של המלך ((Montero, אשר הופעותיה במרפסתה גרמו למהומות גדולות )בסך הכל היא רק טיפלה בעציצים(. לאחר שגרמה לדו-קרב בין אחד המרקיזים לסגן-משרת בצוות הוד מלכותו גורשו המונטרו והמונטרה מביתם ונותר רק שמה של המונטרה היפה לרחוב. ייתכן שאין זה מקרה, אם כך, שדווקא שמעו של רחוב זה יצא לשמצה בזכות הנערות העובדות הממתינות כאן ללקוחות, וכמה חנויות מין.

 

מהכיכר נסטה מעט וניכנס ברחוב Caballero de Gracia המקביל ל-Gran Via. כאן נמצאת כנסיה נאה , Oratorio del Caballero de Gracia , מבנה קטן והרמוני מאוד אשר בנה האדריכל Juan de Villanueva בסוף המאה ה-18 בסגנון ניאו-קלאסי. נחזור לGran Via - . כפי שניתן לראות הרחב מוצף בשפע רב של סגנונות: בניה אמריקאית אירופית, ניאו-בארוקית, ניאו-קלאסית וניאו-גותית.

 

נמשיך ברחוב ונסיים את סיורינו בפלאסה קייאו Plaza de Callao, מקום טוב לעשות בו קניות באחד מבתי הכולבו הענקיים הנמצאים במקום וסתם להתרשם מהאנרגיה של המקום עם המוני הכרזות ובני האדם השוטפים את הכיכר. מי שרוצה לסיים את היום בקפה יכול לעשות זאת ב Cafeteria El Corte Ingles .