דף הבית יעדים לוס אנג'לסמסלולים בלוס אנג'לס חוף וניס, סנטה מוניקה ובוורלי הילס

חוף וניס, סנטה מוניקה ובוורלי הילס

לוס אנג'לס, ארצות הברית
1

וניס ביץ'

ים ⋅ אתרי חובה
הטיילת של וניס ביץ', על רצועת חוף באורך 5 ק”מ, מלאה באמני רחוב, מגידי עתידות, רוכלים שמציעים את מרכולתם וגם מרימי משקולות ומחליקי רולרבליידס וסקייטבורדים המשייטים לאורך הטיילת. עקב מזג האוויר הנוח בחוף אווירת קרנבל לאורך כל השנה. לאורך הטיילת יש כמה ציורי קיר גדולים ומפורטים המתארים את וניס, ביניהם אחד של וניס תחת מעטה שלג. בקצה הדרומי של הטיילת, בפינת שד’ וושינגטון, נמצא המזח השוקק ברים ומסעדות. המקום מתרוקן ונסגר עם שקיעת השמש, וקחו בחשבון שהוא עשוי להיות מסוכן בלילה. אפשר להתחיל את היום בארוחת בוקר ב- The Sidewalk Cafe הממוקם ממש על הטיילת , מקום מעולה לצפות על העוברים והשבים וליהנות מנוף האוקיינוס הפרוש לפניכם.
וניס ביץ'
2

חוף ומזח סנטה מוניקה

אתרי חובה ⋅ פארקים וגני שעשועים
המזח של סנטה מוניקה נחשב לאייקון אמריקאי מוכר, סרטים רבים צולמו בו, בינהם הסרט "העוקץ". על המזח לא תמצאו רק סירות ודייגים, אלא גם פארק שעשועים (Pacific Park) נהדר עבור רוכבי אופניים וספורטאים חובבי ג'וגינג, מרכז לחיות ימיות (Santa Monica Pier Aquarium) המציג מעל ל- 100 מינים של בעלי חיים ויצורים ימיים החיים במפרץ, ומבחר מסעדות ותערוכות אומנות מתחלפות בבניין הקרוסלה הישן. בטיילת המוליכה אל המזח יש דוכנים, אמני רחוב ועמדות להשכרת אופניים.
חוף ומזח סנטה מוניקה
3

האקווריום של סנטה מוניקה

גני חיות ואקווריומים ⋅ פארקים וגני שעשועים
האקווריום של סנטה מוניקה הוא מרכז לחינוך ימי המציג יותר מ- 100 מינים של בעלי חיים ויצורים ימיים אחרים החיים במפרץ סנטה מוניקה. ניתן לראות שושנת ים, חלזונות, סרטנים, כוכבי ים, סוסי ים, דגים שונים ועו ד מגוון בעלי חיים שחיים במפרץ. צוות עובדים ומתנדבים יספרו לכם במהלך הביקור על בעלי החיים ועל הבעיות שמשפיעות על בתי הגידול להם באופן שישרה בכם השראה ויטע מודעות לאחריות הסביבתית של האדם לסביבתו.
האקווריום של סנטה מוניקה
4

טיילת הרחוב השלישי (Third Street Promenade)

קניות ⋅ אחר
מתקן מסחרי בסנטה מוניקה מאז שנות ה-60, מדרחוב זה באורך שלושה בלוקים (במרכזו שלושת הבלוקים של הרחוב השלישי בין שדרות ווילשייר לברודווי) עוצב מחדש בשנת 1989 ונקרא רשמית טיילת הרחוב השלישי. רק שני רחובות מזרחית לשעשועים של מזח סנטה מוניקה, שביל ההליכה בראש הצוק בפארק פאליסאדס והאוקיינוס השקט, הטיילת היא אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר ב-Westside של לוס אנג'לס. במקור אירחו מגוון עסקים בבעלות מקומית ומשפחתית, החנויות כאן נוטות כיום לרשתות לאומיות גדולות כמו Anthropologie, Banana Republic ו-H&M. אבן שואבת לאמני רחוב, הטיילת היא לרוב מקובצת עם קהל הנהנה ממוזיקה חיה, מופעי בובות ועוד. האזור ידוע גם בזכות חיי הלילה שלו ויש בו כמה בתי קולנוע, כמה מועדוני מוזיקה, קומץ גדול של ברים ושלל מסעדות מקומיות.
טיילת הרחוב השלישי (Third Street Promenade)
5

שדרת מונטנה (Montana Avenue)

אחר
רחוב זה מוקף עצי דקל, המשתרע מסנטה מוניקה ביץ' עד לשכונת ברנטווד, הוא המקום המועדף על ידי לוס אנג'לס לקניות ולטיול. הרוחות מהחוף הסמוך מעניקות לתחושה הקז'ואלית אך האופנתית שלו. ידוע בזכות קניות בוטיק באוויר הפתוח, ביגוד ותכשיטים יוקרתיים ובוהמיינים, כמו גם רהיטים ומוצרים לבית, ניתן למצוא כאן. האווירה הרגועה בשילוב עם מגוון חנויות עצמאיות הופכת את זה ליעד קניות ייחודי. השדרה היא גם ביתם של כמה מהמסעדות הטובות ביותר בלוס אנג'לס, כולל משרד האב - גסטרופאב המפורסם בהמבורגרים הטעימים שלו מתוצרת בית. תוכלו למצוא גם בתי קפה, מאפיות, סלונים ותיאטרון. למרות היותו אחד מיעדי הקניות הטרנדיים יותר, האזור עדיין שומר על התחושה השכונתית המקורית שלו.
שדרת מונטנה (Montana Avenue)
6

רודיאו דרייב

מרכזי קניות גדולים
רודאו דרייב הוא הפנטזיה המזוככת של כל פאשיניסטה מתחילה (אבל לא בהכרח מבינה), שלוודאי תהיה מסוחררת משלל המותגים, שיציפו אותה מכל עבר. הריכוז העמוס ביותר של חנויות נמצא בין שדרות Wilshire לבין רחוב Brighton Way, עם שמות כמו כריסטיאן דיור, דולצ'ה וגבאנה, מיו-מיו ופרדה. אף על פי שהשורה האלמותית, "Big mistake. Big. Huge", מהסרט "אשה יפה" מהדהדת עד היום בראשיהן המטופחים של המוכרות בבוטיקים, עיניהן החדה תבדיל בשנייה בין לקוח עם ממון לבין תייר פעור עיניים, אבל אל תתביישו והיכנסו לאחת החנויות כדי לראות מה כסף יכול לקנות, ובאילו כמויות. בכל מקרה, הגיעו לכאן כחלק מבילוי אנתרופולוגי אם אתם רוצים לראות את תרבות הצריכה בהתגלמותה, וגם כדי לראות את כל הכוכבים, קטנים כגדולים, יוצאים היישר מהלימוזינה אל תוך החנות, מבלי שיצטרכו ללכת בלוק או שניים מהחניון הקרוב.
רודיאו דרייב
7

מוזיאון הסובלנות (MOT)

מוזיאונים וגלריות
המוזיאון לסובלנות מוגדר כ"זרוע החינוכית" של "מרכז שמעון ויזנטל", שמטרתה להראות עד כמה לקחי השואה רלוונטיים גם היום, במיוחד עבור הדורות הצעירים המתחנכים בארצות הברית. מטרת הקמתו ב-1993 היתה למלא את הריק, שנוצר בשל העדר מוזיאון שואה ראוי בעיר בעלת קהילת יהודים מבוססת, כמו לוס אנג'לס. והמוזיאון אכן מוקדש לשואת העם היהודי, אבל בארצות הברית כמו בארצות הברית, אומת התקינות הפוליטית, אירועי השואה ממונפים כאן לדיון על "תולדות" הגזענות" בארצות הברית, על האם המילה "שואה" שמורה רק לשואת העם היהודי או תקפה בכלל לרצח עם, ועל ביטויים גלויים וסמויים של אפליה בחיי היומיום. הביקור כאן נסב סביב ארבעה מוקדים עיקריים: באולם השואה נפרסת שרשרת האירועים בין השנים 1945-1920, דרכה עוברים המבקרים לאחר שקיבלו כרטיס עם תמונה של ילד שנספה בשואה, ואת תיאור קורותיו. שחזור של בית קפה ברלינאי בשנות ה-30, ועדויות בצבע ובקול של ניצולים, משרטטים את מסלול התהפוכות הגורליות, שהיה מנת חלקם של מיליונים, כמו גם של הילדים שתמונותיהם ניבטות אל המבקרים הצעירים מכרטיס הזיהוי שקיבלו. אולם נוסף הנקרא Tolerancenter מציג את תנועת זכויות האזרחים והאזרחיות בארצות הברית, וכיצד הקשת הרחבה של שפות, תרבויות, דתות ואידיאולוגיות, שהגדירה את ארצות הברית כארץ הגירה, גם יצרה את עוצמתה ועושרה של הרב תרבותיות. במרכז זה התוכן מוקדש גם לרצח עם בבוסניה וברואנדה, ולדיון האם מאחר ואירועים אלו התרחשו במאה ה-20, הם גם יוכלו לשוב ולהתרחש במאה ה-21, רק בצורות מתוחכמות יותר או פחות. מיצג מיוחד כאן גם מראה כיצד פשעי שנאה "מתקדמים" עם רוח הזמן, וחידושי הטכנולוגיה הם קרקע פורייה להפצת אלימות, שנאה והסתה. אולם נוסף מוקדש לתערוכות מתחלפות בנושאים רלוונטיים, ואילו באולם תערוכת המולטימדיה הנקראת Finding our Families Finding Ourselves מתוארים מסעותיהם של מפורסמים אחרי שורשיהם.
מוזיאון הסובלנות (MOT)

אודות

לוס אנג'לס והחופים המקיפים אותה מסמלים יותר מכל את החיים הטובים שקליפורניה שטופת השמש מציעה למבקרים בה. היום נטייל בכמה מהחופים הידועים ביותר בעיר ביום שכולו רוגע ומנוחה.

 

נתחיל את היום בחוף וניס והטיילת, שוודאי מוכרים לכם מסרטים אמריקאים רבים שצולמו בהם. הטיילת מלאה באמני רחוב, מגידי עתידות, רוכלים שמציעים את מרכולתם וגם מרימי משקולות ומחליקי רולרבליידס וסקייטבורדים המשייטים לאורך הטיילת. עקב מזג האוויר הנוח בחוף אווירת קרנבל לאורך כל השנה.

 

וניס ביץ' נוסד בשנת 1904, כשאיל הטבק אבוט קיני, שבא למערב בתקווה לעזור לאינדיאנים, החליט להקים את הגרסה האמריקנית לעיר התעלות האיטלקית ונציה והקדיש את חייו להגשמת החזון המופלא. קיני היה נחוש בדעתו וחפר 50 ק”מ של תעלות, ייבא גונדולות וגונדוליירים ובנה חיקויים של ארמונות ומקמרות איטלקיים.

 

בתקופה מסוימת נהרו העשירים אל וניס ואל מועדוניה המהודרים, אבל המקום הידרדר בהדרגה, תחילה נתן הבלאי את אותותיו ואחר כך גם הקהל שינה את פניו. וניס הפכה לקרנבל זול ובלוי שמשך אליו רמאים ותמהוניים וכן אמנים, נוודים ורדיקלים. עד שנת 1930 נטמע האזור בתוך העיר. כמעט כל התעלות התמלאו, ובשנות החמישים האזור נחשב ל"סלאמס" של לוס אנג'לס. מחירי הדיור הזולים משכו לאזור הרבה אמנים קשי-יום ומהגרים, ביניהם יהודים יוצאי שואה שבנוכחותם התחילו להחיות את האזור. בעבר מנתה הקהילה היהודית בעלת האופי המזרח אירופי המובהק כ-10,000 נפש ושפעה מרכזי תרבות וחברה; אך אט-אט היא הצטמקה בלחץ הפיתוח העירוני ושאר פגעי הזמן.

 

עם השנים הפך החוף למקום אהוב על ידי מי שמחה נגד הזרם המרכזי בתרבות, בין אם היו אלה ג'ים מוריסון וההיפים בשנות השישים או אנשי הניו אייג' בשנות השמונים. בווניס חייבים לטייל ברגל. בקרן הרחובות Winwood ו-Pacific, במרחק מה מן החוף, אפשר לראות את שרידיה האחרונים של מקמרת העמודים שהייתה חלק מיצירתו של קיני. מפגש הרחובות Winwood ו-Main, בו יוצרים הרחובות כיכר עגולה, היה פעם תעלה עגולה, ליבה של מערכת התעלות. ממזרח לטיילת החוף, אפשר לראות את אחד הקטעים האחרונים של התעלה.

 

על גדת התעלה נבנו מבני איגלו קטנים, מעליה גשרים מקושתים ובמימיה משכשכים ברווזים. לאורך הטיילת יש כמה ציורי קיר גדולים ומפורטים המתארים את וניס, ביניהם אחד של וניס תחת מעטה שלג. בקצה הדרומי של הטיילת, בפינת שד’ וושינגטון, נמצא המזח השוקק בארים ומסעדות. המקום מתרוקן ונסגר עם שקיעת השמש, וקחו בחשבון שהוא עשוי להיות מסוכן בלילה. אפשר להתחיל את היום בארוחת בוקר ב- The Sidewalk Cafe הממוקם ממש על הטיילת , מקום מעולה לצפות על העוברים והשבים וליהנות מנוף האוקיינוס הפרוש לפניכם.

 

נעזוב את חוף וניס, נחזור לאוטו וניסע עד שנגיע לסנטה מוניקה שהתחילה כאזור נופש כפרי לתושבי העיר וכיום מושכת מבקרים רבים. סנטה מוניקה מיוחדת במובן הפוליטי אמריקאי והיא ידועה כמרכז לפעילות ליברלית וסוציאליסטית. הליברלים הצליחו להשיג כאן ייצוג ניכר ויוזמות פיתוח נתקלו בהתנגדות מאורגנת מצד קבוצות המבקשות להטיל פיקוח חמור על הצמיחה על חשבון המשאבים הטבעיים של האזור. גם חוקי הפיקוח על שכר הדירה, המגנים על הדיירים, חמורים כאן מאוד. אין קושי להבין מדוע העיר חביבה על בעלי מקצוע צעירים ורווקים ועל האמנים שהצליחו להשתקע בה לפני עליית מחירי הדירות.

 

עדויות המרמזות על ההיסטוריה של האזור אפשר למצוא בטיילת הישנה, בשלטים המצוירים, בסוסים שגולפו ביד ובקרוסלה שביריד שעל הרציף. כיום סנטה מוניקה היא עולם ומלואו, המרוכז בפרבר אחד. החוף והמזח, החנויות האופנתיות, מרכז הקניות בדאון טאון ופארק השוניות - כל אלה נמצאים במרחק קצר.

 

במידה ואתם מבקרים בסנטה מוניקה ביום ראשון כדאי לכם לקפוץ לשוק האיכרים של סנטה מוניקה ב-Main Street 2640 שפתוח בין 13:00-9:30. השוק הוא חגיגה של צבעים, ריחות וטעמים. חקלאים מכול האזור מציגים פה את מיטב מרכולתם, דוכני מזון מציעים טעימות ושפים מכל המסעדות הנחשבות בעיר מגיעים לכאן לרכוש מצרכים לארוחות הגורמה שיבשלו אחר כך. החניה חינם למבקרים בשוק, רק עדכנו את השומר בחניה שזוהי מטרת ביקורכם (קחו בחשבון שצריך להוציא את האוטו מהחניה לפני סגירת השוק ב- 13:00).

 

במידה ואתם מבקרים בפעם הראשונה באזור לוס אנג'לס, אל תפספסו את רציף סנטה מוניקה המפורסם Santa Monica Pier, שנהרס ונסחף בחלקו בסערות כבדות ב-1983 ועדיין נחשב לאטרקציה מרכזית במקום. ביקור חטוף ביריד יעורר בכם ודאי רגשות נוסטלגיים למראה רכבת ההרים העשויה מעץ, הקרוסלה הענקית שצולמה לעשרות סרטים (ביניהם הסרט "העוקץ") והגלגל הענק ששופץ לאחרונה, ומשקיף (במידה ותחליטו לעשות עליו סיבוב) לנוף יפיפייה.

 

עשרות הדוכנים שבמקום, בהם ניתן לזכות בדוב פרווה ושאר הפתעות, יגרמו לכם להרגיש כאילו אתם לוקחים חלק בקומדיה רומנטית (אמריקאית כמובן) ויספקו בילוי חביב לילדים. ממש בסמוך נמצא האקווריום של סנטה מוניקה Santa Monica Pier Aquarium אקווריום קטן בעל תחושה משפחתית, המציג יותר ממאה מיני בעלי חיים ויצורים ימיים החיים במפרץ סנטה מוניקה. כרטיסי הכניסה לא יקרים וזו יכולה להיות חוויה מקסימה לקטנטנים.

 

המשיכו לטייל לאורך טיילת Third Street Promenade שפתוחה רק להולכי רגל. מדובר בשלושה בלוקים צבעוניים ומלאי חיים, עמוסים באמנים שמבצעים מופעי רחוב, בעשרות בתי קולנוע, מאות חנויות ומסעדות ובעיקר באווירה צבעונית ועליזה. במידה והגעתם ללוס אנג'לס עם שאיפה "לגעת בכוכבים", (כוכבים בשר ודם כמובן) כדאי לכם לנסות להעביר שעה בשדרת מונטנה Montana Avenue. השדרה מלאה בחנויות בוטיק המוכרות כל דבר מריהוט עד ביגוד, זהו המקום הטוב ביותר לצפות בסלבריטאים עושים קניות או סתם עוצרים לקפה. אם יתמזל מזלכם תוכלו לחזור ארצה עמוסים בסיפורים ותמונות.

 

אם מעוניינים לסיים את היום בסנטה מוניקה, מומלץ לסגור את היום במסעדת Zengo, מסעדת פיוז'ן טרנדית המשקיפה על האוקיינוס. אם סיימתם את היום מוקדם ואתם מעוניינים להמשיך לטייל, היכנסו חזרה לאוטו ואל תפספסו ביקור בבוורלי הילס, השכונה המפורסמת ביותר בלוס אנג'לס. קשה להאמין אבל בתחילת המאה שעברה היו הגבעות של בוורלי הילס אדמות מרעה. ב-1914 החלו העשירים לקנות מגרשים ולעבור לגור באזור. בשנת 1923 דחתה מועצת העיר הצעה להסתפח לתחום השיפוטי של העיר לוס אנג'לס והעיר נותרה עד היום כמובלעת אוטונומית עם עירייה משלה. המעמד המוניציפלי הנפרד אפשר לכוכבים ולעשירים לפתח את המובלעת שלהם לפי רצונם.

 

הבתים המרשימים ביותר נמצאים על הגבעות ואחדים מהם אינם נראים כמעט מן הכביש. בקרו ברחוב הידוע ביותר בשכונה - רודיאו דרייב, המלא בחנויות הנחשבות ביותר ובמוכרים המתהדרים בגישה מתנשאת מעט ללקוחות, קצת כמו בסרט "אישה יפה" שתיעד את חוויית הקניות הייחודית ברחוב. זהו מקום נהדר לסיבוב חלונות ראווה.

 

אם לא הסתנוורתם מהכוכבים ויש לכם זמן, מומלץ מאוד לעשות מעבר חד ולבקר במוזיאון הסובלנות במרכז שמעון ויזנטל (Museum of Tolerence – Simon Wiesenthal Center) שהיה בעבר מוזיאון וארכיון לחקר השואה ובעשור האחרון הרחיב את פעילותו לעיסוק רחב יותר בנושא זכויות אדם וסובלנות ובתכנים של גזענות ודעות קדומות.

 

מלבד תצוגות בנושא השואה, יש בו כעת תצוגות מעניינות על רצח העם שהתחולל ביוגוסלביה, על מהומות הגזע בלוס אנג’לס ועל תנועת זכויות האזרח בארה”ב. במוזיאון מסמכים ופרסומים מקוריים והוא מציע למבקרים לוח סדיר של הרצאות, סרטים ותוכניות חינוכיות.