ציוני דרך: סיור בין אתרי מורשת ציוניים

האליטה של יהודי בריטניה גילתה ספקנות כלפי המפעל הציוני בראשית דרכו וראתה בו לכל היותר פתרון ליהודים עניים ממזרח אירופה שביקשו להגר לממלכה. ואולם, הדמוקרטיה הבריטית אפשרה חופש פעולה לראשי התנועה הציונית יותר מכל מדינה אחרת בראשית המאה ה-20.

מעבר לזאת, היו אלה המצליחים ביותר מבין ראשי יהודי בריטניה - משפחות אצולה (רוטשילד, מלצ'ט וזיו) - שתרמו ממרצם לקדם את התנועה הציונית מול הממשלה הבריטית ולהוביל למחויבות הבריטית שהתבטאה ב"הצהרת בלפור". בלחצם הכריז הלורד בלפור, שהתמנה לשר החוץ של בריטניה באמצע מלחמת העולם הראשונה, כי הוא תומך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הכרזתו מנובמבר 1917, הידועה כ"הצהרת בלפור", הובילה להקמת השלטון המנדטורי הבריטי בארץ ישראל ולהחלטה שבאה 30 שנה מאוחר יותר על הקמת מדינת ישראל. עוד בלטה גם המסירות של מספר בריטים לא-יהודים לציונות ובכללם אורד וינגייט וזאת בניגוד למדינות רבות באירופה.

במפקד האוכלוסין שנערך באנגליה בראשית המאה ה-21 מנתה הקהילה היהודית בלונדון רבתי כ-200 אלף נפש. הקהילה מתרכזת ברובה ברובע ברנט, בשכונת גולדרס גרין ובסטמפורד היל, וענייניה מיוצגים על ידי ארגון גג בשם "The Jewish Board of Deputies".

לונדון שופעת באתרים בעלי משמעות מיוחדת למפעל הציוני, ולכן המסלול שלפניכם הוא הראשון מבין שני מסלולים העוברים באתרי המורשת הציוניים המשמעותיים בעיר.

התחילו את היום במקום בו התקיים הקונגרס הציוני העולמי הרביעי. לאחר ששלושת הקונגרסים הראשונים התקיימו בבזל שבשווייץ, החליט בנימין זאב הרצל לשנות את מיקומו של הקונגרס הבא, במטרה לגייס את אהדת הקהל ואת המנהיגים בבריטניה ולהשיג אישור להתיישבות היהודים בחבלי ארץ הנתונים בחסותה של בריטניה (באותו שלב דובר על התיישבות במקומות כמו קפריסין וחצי האי סיני). אולם, מאמצים אלו לא נשאו פרי, וכשנה לאחר כינוס הקונגרס הרצל הלך לעולמו, מה שגרם לזעזוע עמוק בתנועה הציונית.

רק שנים מאוחר יותר הצליח חיים וייצמן, שפעל בבריטניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לשכנע את הממשלה הבריטית לתמוך ברעיון הציוני של יישוב ארץ ישראל. זמן קצר לאחר מכן (‎2 בנובמבר ‎1917) פורסמה הצהרת בלפור שתמכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אולם הקונגרס המקורי נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה, ואילו כיום הבניין אינו נגיש לציבור הרחב.

כעת שימו פעמיכם לבית הכנסת העתיק ביותר בממלכה הבריטית - בית הכנסת בווייס מארקס. מומלץ לעלות על קו האוטובוס 25 לכיוון Mayfair, לרדת בתחנת St Katharine Cree וממנה להמשיך בהליכה של כדקה עד למקום (כעשר דקות נסיעה לערך). בית הכנסת הספרדי, שנבנה ב-1701, פעיל עד עצם היום הזה. למרות חיצוניותו הצנועה, פנים בית הכנסת מפואר ומזכיר בעיצובו את בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. כיום משמש בית הכנסת גם כאתר תיירותי היסטורי והוא כולל מסעדה כשרה מצוינת - Bevis Marks The Restaurant . מומלץ לברר באתר את מועד הסיורים בבית הכנסת.

מכאן תוכלו להמשיך בהליכה של כ-20 דקות לכיוון היעד הבא - קתדרלת סנט פול - או לחילופין לעלות על קו האוטובוס 100 לכיוון Newington, שמגיע עד למרגלות הקתדרלה (נסיעה של כרבע שעה). הקתדרלה הינה מקום מושבו של הבישוף של לונדון והיא הגדולה, המרשימה והמפורסמת שבכנסיות הסיטי. זו, למעשה, הקתדרלה הרביעית שהוקמה במקום: הקתדרלה הראשונה שכנה כאן כבר בשנת 604 והיתה מוקדשת לשליחו של ישו, פאולוס הקדוש (סנט פול). משנשרפה במאה ה-11 נבנתה תחתיה קתדרלה שנייה, מאבן.

ב-1315 נוספו לגרסתה השלישית, הגותית, מגדל וצריח בגובה 149 מ' - הגבוה ביותר מבין הצריחים שנבנו אי פעם לקתדרלה - אך גובהו היה לו לרועץ וב-1561 נשרף כליל ממכת ברק. מאה שנים מאוחר יותר אחזו הלהבות של "השריפה הגדולה" בקתדרלה, ועל גל החורבות תכנן האדריכל כריסטופר רן את קתדרלת הענק בגרסתה הנוכחית, כדי שזו תהווה סמל לבירת הממלכה. שימו לב כי הקתדרלה עמוסה יותר בשעות הצהריים ובסופי השבוע.

הליכה של כ-20 דקות מערבה תוביל אתכם לשוק קובנט גרדן, אחד השווקים הגדולים והחשובים של לונדון. אם ברצונכם להקל על רגליכם, תוכלו להתנייד באמצעות האוטובוס - ולעלות על קו 172 לכיוון Oak Park, עד לתחנת Aldwych Somerset House. ממנה המשיכו ברחוב ופנו ימינה לרחוב Southampton. בסוף הרחוב תבחינו בשוק. בימיו הראשונים שימש השוק כמרכז הכלכלה והמסחר של האזור. כיום, לעומת זאת, הוא בעל אופי יוקרתי יותר, וניתן למצוא בו פריטי לבוש, יצירות אמנות ועוד. חלק מהשוק מקורה וחלקו תחת כיפת השמיים. לעתים קרובות תפגשו כאן גם אמני רחוב ולהטוטנים, ששמחים לבדר את הקהל ללא תשלום. בימי שני מתקיים בשוק יריד עתיקות. אם ברצונכם לרכוש ציוד ספורט וטיולים - בסביבה זו תוכלו למצוא מגוון חנויות ראויות.

כעת המשיכו ברחוב Strand לכיכר המרכזית בלונדון - כיכר טרפלגר – שמנציחה את ניצחון הבריטים בקרב טרפלגר. כיום הכיכר היא מוקד לאירועים רבים, המתקיימים בה לאורך כל השנה, ובעיקר בסופי שבוע. בתקופת חג המולד, למשל, מוצב בה עץ אשוח ענק ומקושט והאווירה חגיגית במיוחד. במרכז הכיכר תוכלו להבחין בפסל אבן עצום ממדים בדמותו של האדמירל נלסון, שסיכל את תוכניתו של נפוליאון לפלוש לבריטניה דרך הים. את הכיכר חובקים כמה מבנים חשובים. במערבה בית קנדה (Canada House) ומולו, במזרח, בית דרום אפריקה (South Africa House). מצפון לבית דרום אפריקה ניצבת אחת החביבות שבכנסיות לונדון -

כנסיית סנט מרטין אין דה פילדס (St. Martin in the Fields). בדרככם אל הנקודה הבאה במסלול - אנדרטת וינגייט - תחלפו על פני שתי נקודות עניין נוספות ברחוב Whitehall: ארמון וייטהול, שברחבה שלו נערך מדי יום בשעה 11:00 טקס חילופי המשמר המלכותי (פחות פופולרי מזה המתקיים בארמון בקינגהאם, אך עדיין מרשים למדי); ובית הסעודות (Banqueting House), שהינו השריד היחיד למעשה מארמון וייטהול.

המשיכו ברחוב עד שתגיעו לאנדרטה לזכרו של צ'ארלס אורד וינגייט (אנדרטת וינגייט). וינגייט, שזכה לכינוי "הידיד" בשל תמיכתו ביישוב היהודי בארץ ישראל, היה קפטן בצבא הבריטי ששירת במשך כשלוש שנים בארץ ישראל. במהלך שירותו ייסד את "פלוגות הלילה" במטרה למנוע התקפות על היישוב היהודי, ותמך בכל הזדמנות במפעל הציוני.

כעת חזרו על עקבותיכם, לרחוב Whitehall, ופנו בו שמאלה ומיד ימינה. הגעתם למשרד החוץ הבריטי, שבתקופת המנדט בארץ ישראל, לאחר מלחמת העולם הראשונה, קבע בין השאר את דמותו של המשטר במדינה המתהווה. ב-1923 חבר הלאומים העניק לבריטניה את המנדט הרשמי על ארץ ישראל, וחייב את הבריטים לסייע לפיתוחו של הבית הלאומי היהודי.

תקופת המנדט הבריטי היתה תקופה של מאבק צבאי ופוליטי בין היהודים לפלסטינים, כשמטרתה העיקרית של התנועה הציונית היתה הקמתה בארץ של חברה יהודית עצמאית. הממשל הבריטי התקשה ליצור שיתוף פעולה בין הצדדים ולרוב מצא עצמו בין הפטיש לסדן. ב-1947 הודתה בריטניה כי אין באפשרותה להמשיך ולקיים את המנדט והעבירה את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם, ואכן, ב-15 במאי 1948 המנדט הבריטי בארץ הסתיים, ודוד בן גוריון הכריז על הקמתה של מדינת ישראל. בניין משרד החוץ נגיש לציבור רק בימים פתוחים המוכרזים מראש.

המשיכו בהליכה רחוב Whitehall, ופנו ימינה ברחוב Great George. בדרך תחלפו על פני מוזיאון צ'רצ'יל וחדרי המלחמה של הקבינט, הממוקם במפקדה התת-קרקעית הסודית שממנה נוהלה מלחמת העולם השנייה. המשיכו לצעוד לאורך סנט ג'יימס פארק, כשהפארק לימינכם. פארק זה הוא העתיק ביותר בלונדון ואחת מפינות החמד של העיר. הפארק גובל בשלושה ארמונות - ארמון בקינגהם מצדו האחד, ארמון סנט ג'יימס מצדו השני ובית הפרלמנט מצדו השלישי.

המשיכו לאורך הפארק עד הפנייה ימינה לכיוון ארמון בקינגהם - מקום מגוריה של משפחת המלוכה הבריטית ואחד מארמונות המלוכה הפעילים הבודדים בעולם. המלכה ויקטוריה התגוררה ופעלה בו משנת 1837 ומאז הפך הארמון למעון הרשמי של משפחת המלוכה. הארמון פתוח בחלקו למבקרים בחודשי הקיץ בלבד. בסיורכם בארמון ניתן לראות את חדרי האירוח ואת הגנים הנפלאים וגם לבקר בגלריית המלכה שבה תערוכות מתחלפות מאוספי בית המלוכה ובאורוות המלכותיות בהן מוצגות הכרכרות המלכותיות. 

לסיום המסלול אתם מוזמנים לסעוד באחת מהמסעדות המצוינות באזור. שומרי כשרוּת לא יתקשו במיוחד למצוא מסעדות כשרוֹת בלונדון, רובן מרוכזות במעוזי הקהילה היהודית - גולדרס גרין (Golders Green) והנדון (Hendon). באזורים אלה שוכנות גם כמה מכולות כשרות. מסעדות כשרות נוספות נמצאות במרכז לונדון, באדג'וור (Edgware) ובפרברים אחרים.