אמנות, תיאטרון וקניות

התחילו את היום במבנה המרשים של המוזיאון הבריטי (אם אתם מגיעים באמצעות הרכבת התחתית, רדו בתחנת טוטנהאם קורט Tottenham Court). המוזיאון שוכן בבניין קלאסי עצום ומכיל אוסף עתיקות אדיר ונדיר, מהגדולים, המקיפים והמעניינים ביותר בעולם. אוספי המוזיאון הבריטי הושגו בידי חוקרים רציניים, אספנים נלהבים, סוחרי עתיקות וסתם הרפתקנים.

את היסודות למוזיאון הניח סר הנס סלואן, שהוריש את אוסף העתיקות שלו למדינה ב–1753, ובכך דרבן את הפרלמנט להקים מוזיאון בריטי לאומי. בתחילה נפתח המקום לקהל באופן מוגבל, אך עד מהרה ביקרו בו כ–10,000 איש בשנה. שטח המוזיאון היה צר מלהכיל את הפריטים שזרמו אליו, וב–1823 החלה בניית המבנה הנוכחי.

בשנת 2000 הסתיים הפרויקט המורכב שתכנן האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, המאחד את חלקי המבנה העתיקים תחת קורת גג אחת לקומפלקס ארכיטקטוני מרשים המהווה את המוזיאון בכללותו. התקרה היא קונסטרוקציה מודרנית המשלבת זכוכית ומתכת ויוצרת תחתיה חצר ענקית מקוּרה - הגדולה ביותר באירופה - המוארת באור טבעי. היא מורכבת מ–3,312 חתיכות זכוכית, שכל אחת מהן חתוכה בצורה שונה מהאחרת וזוויותיהן מותאמות זו לזו ביד אמן. היכנסו למוזיאון ופנו למודיעין כדי לקבל את תוכנית המבנה.

במשך סיורכם כאן תוכלו להתרשם מאוספים מרהיבים של אמנות המזרח העתיק, אשור ומצרים, וכן מתבליטי לכיש שבהם מתואר המצור על העיר לכיש ביהודה, מאובליסק מצרי ומומיות מצריות וארונותיהן המקושטים, ומאבן הרוזטה - אחד ממקורות הגאווה של המוזיאון.

מציאת אבן הרוזטה, מהמוצגים החשובים של המוזיאון הבריטי, הביאה לפתרון חידה עתיקת יומין: משמעות כתב ההירוגליפים של מצרים העתיקה. את האבן, העשויה סלע מסוג דיוריט, גילה ב–1799 הצרפתי פייר בושר בעיר המצרית רוזטה (כיום ראשיד). ב–1801, לאחר שצרפת נסוגה ממצרים, עברה האבן לידי הבריטים. הטקסט המופיע על האבן נכתב, כנראה, בשנת 196 לפני הספירה והוא מופיע בשתי שפות - יוונית ומצרית קדומה - ובשלושה סוגי כתב, שאחד מהם הוא כתב החרטומים. טקסט זה שימש את החוקרים תומס יאנג וז'אן פרנסואה שמפוליון כמפתח לפענוח הסימנים המסתוריים של כתב החרטומים.

האוסף היווני–רומי כולל פסלים, שרידי מקדשים, כלי חרס מצוירים, פסיפסים, מצבות, ארונות קבורה ואוסף אמנות אטרוסקית. במוזיאון גם אוסף מאמנות המזרח הרחוק, מהודו, סין, יפן ושכנותיהן, ומוצגים ארכיאולוגיים ואמנותיים מהאיים הבריטיים.

בתום הביקור במוזיאון היעזרו בתחבורה הציבורית על מנת להגיע לנקודה הבאה במסלול: כיכר טרפלגר (Trafalgar Square). האופציה המהירה ביותר היא לקחת את המטרו מתחנת טוטנהאם - קו Northern (השחור) לתחנת צ'רינג קרוס (Charing Cross). בצאתכם מהתחנה תראו מולכם את כיכר טרפלגר. הכיכר, שתוכננה במקור על ידי האדריכל ג'ון נאש, נבנתה בשנים 1840-1820 בשטח שבו שכנו לפני כן אורוות המלך, והפכה למוקד מפורסם של תיירות חוץ ושל אירועים מבית.

הכיכר קרויה על שם הניצחון הימי שהשיג האדמירל נלסון על הצי הנפוליאוני ב–1805: הניצחון בקרב טרפלגר, שנערך ממערב לכף טרפלגר בדרום–מערב ספרד, סיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה דרך הים. לקראת סופו של הקרב האדמירל נלסון נפצע אנושות ולבסוף מת מפצעיו. פסל אבן עצום של דמותו מתנוסס במרומי עמוד גרניט שהוצב בכיכר ב–1843 ונושא את שמו - עמוד נלסון.

את הכיכר חובקים כמה מבנים חשובים. במערבה בית קנדה (Canada House) ומולו, במזרח, בית דרום אפריקה (South Africa House). מצפון לבית דרום אפריקה ניצבת אחת החביבות שבכנסיות לונדון - כנסיית סנט מרטין אין דה פילדס (St. Martin in the Fields), שאת גרסתה הנוכחית תכנן ב–1726 האדריכל הסקוטי ג'יימס גיבס. בכנסייה נערכים קונצרטים בתשלום וגם קונצרטים חינמיים בימים ב', ג' ו-ו' ב–13:00 - חוויה מיוחדת שלא כדאי להחמיץ - ובבית הקפה שלה מתקיימים ערבי ג'אז.

בקריפטה של הכנסייה שוכנים בית הקפה והמרכז הלונדוני להעתקת ריקועי נחושת (London Brass Rubbing Centre), שבו אוסף של כ–90 ריקועי נחושת שמקורם בכנסיות שונות. תמורת תשלום של כמה ליש"ט אפשר לקבל גיליון נייר ועפרונות שעווה, ולייצר עצמאית תמונת העתק מאחד הריקועים.

לאחר שסיימתם את הביקור בכנסייה תתפנו לבקר במוזיאון נוסף - הגלריה הלאומית (National Gallery) שבנייניה סמוכים לכיכר טרפלגר. המוזיאון מתהדר באוסף אמנות מרשים וחשוב, מהגדולים והעשירים בתבל. בין השאר מוצגות כאן יצירות של אמני הרנסנס ליאונרדו דה וינצ'י, בוטיצ'לי ומיכלאנג'לו, וכן יצירות של אימפרסיוניסטים צרפתים. האוסף מתפאר גם בעבודות אמנות מהאסכולה הפלמית כמו אלו של ואן דייק ורובנס, ומהאסכולה ההולנדית כיצירותיו של רמברנדט. כן תוכלו להתרשם מיצירות של ציירים ספרדים, גרמנים וכמובן אנגלים, לרבות אמנים בני זמננו. אל תוותרו על ביקור של כמה שעות במוזיאון.

בגלריה הלאומית תוכלו לקבל חוברות הדרכה ללא תשלום וכן להשתתף במגוון סיורים מודרכים הנערכים בתשלום. להשלמת מנת האמנות במתחם תוכלו לבקר גם בגלריית הדיוקנאות הלאומית (National Portraits Gallery) הממוקמת צפונית לגלריה הלאומית. הכניסה אליה היא מרחוב סנט מרטינ'ס פלייס (St. Martin's Place).

לאחר הביקור במוזיאונים המשיכו ישר על רחוב Pall Mall ופנו ימינה ברחוב היימרקט (Haymarket). במרחק הליכה של כחמש דקות נמצאת כיכר פיקדילי (Piccadilly Circus), העמוסה בכל שעות היום והלילה בתיירים (ובכלי רכב), כיאה לכיכר המרכזית של שכונת התיאטראות. הכיכר הוקמה ב–1819, והיתה חלק מתוכניתו הגרנדיוזית של האדריכל ג'ון נאש לעיצובו מחדש של כל השטח שבין ריג'נטס פארק לבין שדרת המול. אף בית מהבתים המקוריים שתוכננו סביב הכיכר אינו קיים היום, והכיכר העגולה שבתוכנית הפכה בפועל למשולשת. בצפונה עומד מבנה, שפרסומות הניאון המכסות את כתליו הפכו אותו לסמלה המסחרי של הכיכר.

דרומית–מזרחית לכיכר אפשר להבחין במבנה ויקטוריאני משוחזר, ובו פועלת מסעדת הקריטריון (the criterion restaurant) הקרויה על שם תיאטרון הקריטריון (Criterion) ששכן פה בעבר. ערכן של התקרה המוזהבת ורצפת אבני החן שנותרו מהמבנה המקורי נאמד ביותר ממיליון ליש"ט. בצִדה הדרום–מערבי של כיכר פיקדילי ניצב השפטסבְּרי ממוריאל (Shaftesbury Memorial) - פסל דמוי מזרקה שנבנה בסוף המאה ה–19 כמצבה לזכר הנדבן אנתוני אשלי קופר, הרוזן משפטסברי. בראש המצבה מתנוסס פסלו של מלאך החסד הנוצרי אנטרוס, המזוהה בטעות כארוס, אל האהבה במיתולוגיה היוונית. המדרגות שלמרגלות הפסל הן מקום מפגש חביב על צעירים מכל רחבי העולם, והן שמקנות לכיכר את פרסומה הרב.

בכיכר פיקדילי תוכלו למצוא את החנות המפורסמת Lillywhites, שלרוב מוֹכרת מוצרי ספורט בהנחות ניכרות ולכן חביבה על תיירים ומקומיים כאחד. פנייה ימינה בכיכר פיקדילי תביא אתכם לרחוב קובנטרי (Coventry). המשיכו ללכת בו ישר. הרחוב הופך לצר יותר ומשנה את שמו לרחוב סוויס (Swiss), שבכניסה אליו תלויים סמלי חילות הצבא השוויצרי.

בהמשכו תראו מימין את כיכר לסטר (Leicester Square) - לבה של תעשיית הבידור הלונדונית המשפיעה על העולם כולו. בכיכר מספר רב של בתי קולנוע, שבהם נערכות כל הקרנות הבכורה של הסרטים בבריטניה, לצד מועדוני לילה אופנתיים. הכיכר תוכננה במאה ה–17, כשהרוזן מלסטר בנה כאן את ביתו. ברבות השנים נמנו עם דייריה אמנים רבים, ובהם הצייר הבריטי ויליאם הוגארת'. בצד הדרומי של כיכר לסטר שוכנות חנויות רבות וניצבים דוכנים למכירת כרטיסים מוזלים להצגות. שלא כבעבר, הדוכנים פתוחים ברציפות מדי יום עד שעות מאוחרות.

בגינת הכיכר מוצב פסלו של רב-השחקנים צ'רלי צ'פלין, שהיה יליד לונדון, ואילו בטבורה של הכיכר ניצבת מצבת זיכרון לגדול המחזאים, ויליאם שייקספיר. כעת הגיע הזמן למעט חריפות אסייתית בצ'יינטאון (Chinatown). כדי להגיע לשם צאו מכיכר לסטר ברחוב לסטר פלייס (Leicester Place) עד שתגיעו לרחוב ליסל (Lisle Street). רחוב זה והרחובות הסמוכים לו, ובעיקרם רחוב ג'רארד (Gerrard), הם הצ'יינטאון של לונדון. את שני עברי הרחוב מקשטים שערים דמויי פגודה, והם משובצים חנויות ספרים בסינית ומגוון רחב של מסעדות וסופרמרקטים המתמחים במעדנים סיניים.

לאחר שתשבעו מהמראות והטעמים, חִזרו לכיכר לסטר וצאו ממנה ברחוב אירווינג (Irving) ופנו שמאלה בצ'רינג קרוס רואוד (Charing Cross Road). הרחוב עתיר חנויות ספרים, חדשים ומשומשים, ובהן חנות הספרים הגדולה באירופה -Foyles. ביציאה מחנות הספרים פנו ימינה בפנייה הראשונה מצ'רינג קרוס רואוד, ותגיעו לסמטת ססיל קורט (Cecil Court) החיננית, שגם בה חנויות ספרים ייחודיות עם מבחר נדיר.

הסמטה נסללה במאה ה–17, וכיום משמשת מדרחוב מרוצף המואר במנורות גז ישנות. מסמטת ססיל קורט המשיכו הלאה לכיוון רחוב סנט מרטינ'ס ליין (St. Martin's Lane). בהצטלבות הסמטה ורחוב זה פנו שמאלה, ואחר כך פנו בפנייה הראשונה ימינה לרחוב ניו רואו (New Row), שהופך מאוחר יותר לרחוב קינג (King). ברחוב קינג פנו ימינה לרחוב קובנט גארדן (Covent Garden) ותוכלו לראות את שוק קובנט גרדן (Covent Garden Market) המפורסם. השוק על שלל דוכניו הצבעוניים מתעורר לחיים בשעות הבוקר המאוחרות ופתוח עד 18:00, והביקור בו הוא חוויה מיוחדת ומהנה לכל המשפחה.

חוּצות השוק כיכבו כזירת המפגש של פרופסור היגינס, איש החברה הגבוהה היוצא מכנסיית קובנט גארדן, עם מוֹכרת הפרחים ההמונית אלייזה דוליטל במחזה פיגמליון של ג'ורג' ברנרד שו, שעוּבּד למחזמר המפורסם ולסרט המוצלח "גברתי הנאווה". הכיכר הגדולה המשתרעת מולכם היא הקובנט גארדן פיאצה (Covent Garden Piazza), שהיתה הכיכר הראשונה בעיר.

במקור היה האזור שייך לנזירי ווסטמינסטר, שעיבדו כאן חלקת קרקע גדולה ואת עודפי התוצרת נהגו למכור לכל דכפין. עם חיסול המנזרים במאה ה–16 על ידי הנרי השמיני הפך האזור לרכוש הכתר. היוזמה להפוך את המקום לשוק שייכת לרוזן הרביעי מבדפורד, שעבר להתגורר כאן במאה ה–17 והיה זקוק למקור הכנסה למשפחתו. עבור הרישיון להפעלת השוק גבה ממנו המלך צ'רלס הראשון לא פחות מ–2,000 ליש"ט, והרוזן ביקש מהאדריכל איניגו ג'ונס להירתם לתכנון. ג'ונס תכנן את המתחם בהשפעת הפיאצות האיטלקיות, ובכיכר פעל שוק הירקות והפירות המפורסם של העיר. עם הרחבת פעילות המסחר החלה האוכלוסייה האמידה להימלט מהאזור, בהשאירה במקום רק רוכלים ומקורבים לעולם התחתון.

ההידרדרות נעצרה במאה ה–19 בהתערבות הפרלמנט: הדוכנים סולקו, ובמקומם בנה האדריכל צ'רלס פאולר מבנה פשוט ומקסים. ב–1974 הוחלט להעביר את שוק הירקות והפירות לאתר אחר בעיר ולשחרר את הקרקע לבניית יזמים פרטיים לצורכי בילוי ומסחר, והתכנית נתקלה בהתנגדות אזרחית נמרצת. בראשית שנות ה–80 של המאה ה–20 נפתח קובנט גארדן מחדש כאזור מסחר ושעשועים, ותוך עשור הפך לאזור הססגוני והפופולרי המוּכּר כיום. זהו מקום נחמד לבלות בו עד שעות הערב.

כמעט תמיד תמצאו בקובנט גארדן מופע רחוב מסוג כזה או אחר. באזור זרוּעים גם בוטיקים וחנויות ייחודיות, ואף שכן חביב בשם שוק ג'ובילי (Jubillee Market) - שוק אמנויות פעיל שבסופי שבוע נמכרים בו גם חפצי עתיקות. אם אתם מטיילים עם ילדים תוכלו לבקר במוזיאון התחבורה של לונדון (London Transport Museum) הממוקם בצד הדרום–מזרחי של הפיאצה. במוזיאון, שנפתח מחדש ב–2007 בעלות של 22 מיליון ליש"ט, יש בית קפה עם תצפית נחמדה על הכיכר.

עקפו את כיכר השוק מימין ופנו לרחוב ג'יימס (James). מימינכם נמצא מבנה בית האופרה המלכותי (Royal Opera House). זהו משכנה של האופרה המלכותית הבריטית, מהמשובחות בעולם. מומלץ מאוד לבקר בו - אולם האופרה מרהיב ביופיו.

במקום נערכים סיורים מאורגנים מאחורי הקלעים לילדים מגיל שמונה ומעלה. בימי ב' ב–13:00 מתקיימים כאן רסיטלים חינמיים (Lunchtime Recitals). לפחות תשעה ימים מראש, ולאספם מהקופה ביום המופע עד 12:40. מספר מוגבל של כרטיסים מחולקים בקופה במועד הרסיטל החל מ–10:00. מהמסעדה שבמרפסת בית האופרה המלכותי אפשר לצפות על ההמולה המקסימה שברחוב.

בתום הביקור בבית האופרה עומדות לפניכם שתי אפשרויות נעימות: האחת היא לסיים את היום באזור קובנט גארדן, המציע שלל מסעדות ובתי קפה מקסימים, ואילו השנייה היא להמשיך לטיול נחמד באזור.

למי שבחר באפשרות השנייה, מומלץ המסלול הבא: צאו מבית האופרה אל רחוב ג'יימס ופנו ימינה. חצו את רחוב לונג אקר (Long Acre), ואם אין בדעתכם להתעכב בחנויות שבו המשיכו ישר לרחוב ניל (Neal). כעת פנו שמאלה לרחוב ארלהאם (Earlham) הציורי, שבו מגוון חנויות אמנות וכן שוק רחוב הפועל בשעות הצהריים.

המשיכו ללכת עד שתגיעו לכיכר סבן דיאלס (Seven Dials), שקרויה כך משום שהיא מפגישה בין שבעה רחובות. מהכיכר צאו לרחוב מונמאות' (Monmouth) וצעדו בו מעט, ופנו ימינה בסמטת נילס יארד (Neal's Yard). ברחוב הקטן חצר פנימית שעל שמה נקראת הסמטה, ובה בתים צבעוניים, בתי קפה שנשפכים לחצר וחנויות הוליסטיות מסוגים שונים.

שטח השוטטות הססגוני המצוי בין הרחובות Endel מצפון, Long Acre מדרום–מערב ו-Monmouth ממערב מצטיין בשפע אפשרויות אטרקטיביות של שופינג. נוסף על חנויות הרשתות הגדולות (המרוכזות בעיקר ברחוב Long Acre), תמצאו באזור קובנט גארדן מבחר חנויות בסגנון צעיר וחצוף, אם כי לא מובטחות בהן מציאות בזול.