Keelung Harbor

רחוב יונגקאנג, עם שורות אינסופיות לכאורה של בתי קפה עצמאיים ומסעדות פשוטות, מייצג את מיטב סצנת האוכל של טאיפיי. אזור זה מציע שילוב של ג'וינטים יפניים, קוריאנים וטייוואנים, אז עדיף להגיע ליונגקאנג רעבים ומוכנים לדגום מצרכי יסוד, החל מפנקייק סיני אוורירי ועד קרח מנגו מגולח. רחוב BasicsYongkang מופיע לעתים קרובות בסיורי טיולים בטייפה, שבדרך כלל חוקרים את בירת טייוואן באופניים או ברגל. סיורי ערב, כאשר טאיפיי מוארת להפליא, מאפשרים לכם לחוות את רחוב יונגקאנג כשהוא שוקק מקומיים ותיירים, שבאים לטעום את מרק אטריות הבקר המפורסם של הרחוב. כדי לחקור בקצב שלכם, בחרו באוטובוס הופ-און-הופ-אוף שיאפשר לכם לאכול את דרככם ללא מגבלות הזמן של סיור. דברים שכדאי לדעת לפני שאתם גויונגקאנג רחוב הוא חובה לחובבי אוכל ומבקרים ראשונים. אם אתם רוצים להימנע מההמונים, בקרו ברחוב יונגקאנג במהלך היום, כאשר הוא הרבה פחות עמוס. אם יש תור ארוך לדוכן אוכל, הצטרפו זה. שוטטו עד סוף הרחוב לתצפיות נהדרות של טאיפיי 101. כיצד להגיע לשם תוכלו לגשת לרחוב Yongkang דרך אחת משתי תחנות MRT: קחו את הקו האדום או הכתום לדונגמן, או סעו על הקו הירוק לגוטינג ותלכו ברגל. למשך כ-10 דקות. אם אתם רוצים להימנע מללכת לאיבוד, סיור מודרך הכולל הסעות הוא האופציה הנוחה ביותר. מתי להגיע לשם אם תבקרו ברחוב Yongkang במהלך היום, תיהנו מקהל קטן יותר, אבל לא תזכו לטעום את כל הספקטרום של אוכל הרחוב של האזור, מכיוון שרוב המסעדות פתוחות רק בערב. ביקור בלילה אומר שאתה גם זוכה לראות את טאיפיי 101 מואר. נסה לפני שאתה קונה ביונגקאנג מלבד היותו מכה קולינרית בלב טאיפיי, רחוב יונגקאנג מושך מבקרים עם שפע של דוגמאות חינם. הספקים מציעים למבקרים הזדמנות לטעום מאפים ומעדנים פחות מוכרים מבלי לקנות ארוחה שלמה, מה שהופך אותו למקום המושלם להיות הרפתקני.

מטיילים המחפשים הזדמנות לחוות את טאיפיי באופן "מעשי" אינם צריכים לחפש רחוק יותר מאשר טחנת הנייר גואנג-שינג. ממוקם בלב פולי, המבקרים בפנינה מקומית זו יכולים לסייר במפעל ההיסטוריה וללמוד על תהליך ייצור הנייר הייחודי שלו. ואמנם הסיור לבדו עשוי להישמע פחות ממושך, תמורת תשלום קטן הנוסעים יכולים ליצור בעבודת יד פריט לבחירתם - כמו מנורות נייר, פנסים ומאווררים - לצד אומנים מקומיים, מה שמביא לחוויה ייחודית באמת.

יראת הכבוד של העם הטייוואני לנשיא הראשון של הרפובליקה של סין ולסמל הלאומיות הסינית היא עדות רבה באולם הזיכרון המונומנטלי של צ'יאנג קאי-שק. צ'יאנג מת ב-1975, האולם נפתח חמש שנים מאוחר יותר ומאז המבנה הלבן הענק, עם הגג המתומן בסגנון פגודה כחולה, הפך לסמל של טייוואן. אתה מתקרב דרך שער טקסי לבן בקנה מידה דומה. כשתכנסו פנימה תמצאו את עצמכם שקועים בחייו של צ'יאנג, עם שרידים להחיות את הקריירה הצבאית והפוליטית שלו, כולל דמה קצת מפחידה של הנשיא המנוח יושב בבילוי של משרדו.

לונגשאן הוא המקדש העתיק והפופולרי ביותר של טאיפיי, שראשיתו במאה ה-18, כאשר הוא הוקם לראשונה על ידי מתיישבים מסין היבשתית. בינתיים היא התרחבה והתכווצה בתקופות מלחמה ושלום, השתלבה מאוד בחיי העיר תוך שהיא מציעה נווה מדבר של הרהור והתבוננות בליבה. המבקרים לעתים רחוקות אינם מתרגשים מהגילופים המעוטרים להפליא ואלמנטים דקורטיביים אחרים המוצגים. השערים הטקסיים, גגות הפגודה האלגנטיים ומבערי הקטורת הסוערים הקשורים למקדשים סיניים מסורתיים נמצאים כולם כאן. גם סינית טיפוסית היא תערובת האמונות; לונגשאן מזוהה עם בודהיזם, טאואיזם ואלים מקומיים.