Jacobite Steam Train

בגובה 4,409 רגל (1,344 מטר), בן נוויס הוא ההר הגבוה ביותר באי הבריטי, מעמד שהופך אותו ליעד פופולרי עבור מטפסים. המסלול הנפוץ ביותר לפסגה הוא דרך מסלול הפוני שמתחיל באחינטי, ממש מחוץ לפורט וויליאם, אבל גם זה לוקח עד תשע שעות לסיבוב הלוך ושוב ואינו מומלץ למתחילים מלאים. למרבה המזל, האזור מציע גם מגוון עצום של פעילויות פחות מפרכות, כולל דיג זבובים, גולף, רכיבה על אופני הרים, טיולי פוני, קיאקים והליכה בשפלה. קחו מדריך בפורט וויליאם וצאו לאחד מהשבילים הרבים המסומנים היטב, שרבים מהם יציגו נופים מלכותיים של בן נוויס. יש גם מסלול פופולרי לרכיבה על אופניים לאורך התעלה הקלדונית.

טירת איילין דונן, שנבנתה במקור במאה ה-13 כהגנה מפני ויקינגים, היא אחד האוצרות הארכיטקטוניים הידועים ביותר של סקוטלנד. זה מילא תפקיד היסטורי לאחרונה במהלך המרידות היעקוביות של המאה ה-18, ולאחר מכן הושאר בהריסות עד שנתגלה מחדש ושוחזר באהבה בתחילת המאה ה-20. הטירה יושבת בגאווה על חצי אי בלוך דויך, מוקפת בגבעות טרשיות, וניתן לראות מיד מדוע זהו אחד האתרים המצולמים ביותר בסקוטלנד. לכו על חוף הלוך כדי למצוא נקודת תצפית משלכם ואז חקרו את הטירה עצמה, שם תוכלו לבקר באולם האירועים, המטבחים וחדרי השינה.

בנקודה נידחת בפארק הלאומי קיירנגורמס, דלוויני הוא אחד השמות המפורסמים ביותר בעסקי הוויסקי הרווחיים של סקוטלנד. הודות לטוהר המים המוזנים בשלג מקומיים וקרבתם לכביש נהג לשעבר שחוצה את ההיילנדס, מזקקת דלוויני מייצרת וויסקי במתקן המסוד הלבן המיוחד שלה עם צמד הפגודות התואמות שלה מאז 1897. המזקקה ידועה בעיקר בשל הלתת החלקה והאבישית שלו בת 15 שנים ושיטות הייצור המסורתיות שלו, הכוללות שעורה שנקטפה בסקוטלנד. ה"Uisghe Beatha", או "מי החיים" לאחר מכן מעורבבים בסטילס נחושת, מעובה באמבטיות תולעי עץ מסורתיות ומיושן בחביות עץ אלון. לעתים קרובות מבקרים במזקקת דאלוויני בסיורי וויסקי הכוללים ביקורים וטעימות במספר מזקקות ב- מרכז סקוטלנד והרי הסקוטים. מטיילים יכולים לסייר במתקן כדי לראות את המזקקים בעבודה, ללמוד על מסורות הוויסקי של דלוויני, לדגום סינגל מאלט קלאסי ולבחור בשילובי שוקולד גורמה.

המשקיף על לוך רואג ועל הגבעות של ברנרה הגדולה באי לואיס, אבנים עומדות קלניש מתוארכות לתקופה הניאוליתית המאוחרת לפני למעלה מ-4,500 שנה. באתר המפורסם יש כמעט 50 מגליתים הקורנים החוצה מהאבן הראשית בצורת צלב קלטי מעוות. חשבו שננטשו בשנת 1500 לפני הספירה בגלל השינוי באקלים של ההברידים החיצוניים למזג אוויר קר ורטוב יותר, עם השנים האבנים הפכו מצועפות בשמיכה עבה של כבול. מאז, ניתנו תיאוריות רבות מדוע אבותינו בנו את האבנים. הסיבה הסבירה ביותר היא שהם יצרו מצפה ירח פרהיסטורי. אבני קלניש הן גם המוקד של סיפורי עם רבים של תושבי האי לואיס - סיפור פופולרי הוא שהאבנים הן "גברים כוזבים"; ענקי האי הפכו לאבן על ידי הקדוש קירן שזעם כשהגברים סירבו להתנצר.