בזיליקת אישטוון הקדוש (Szent István Bazilika)

בניין הפרלמנט ההונגרי (Országház) הוא מהמבנים הבולטים ביותר בבודפשט ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו, המכיל 691 חדרים ואולמות ענק. הפרלמנט נבנה בסגנון ניאו-גותי על ידי הארכיטקט אימרֶה שטיינדל (Imre Steindl) לאחר שזכה בתחרות בינלאומית שנערכה למציאת האדריכל שיעצב את הבניין. שטיינדל התחיל בעבודה בשנת 1885, בגיל 46, ומת בשנת 1902 לאחר 17 שנות עבודה, חודשים מספר לפני חנוכת המבנה, ביום השנה האלף למדינה. אין ספק שהמבנה מרשים מכל זווית אפשרית, אך הצד המצולם ביותר שלו הוא זה הפונה אל הדנובה שלגדותיה הוא שוכן. מצדו האחר של המבנה משתרעת כיכר לאיוש קושוט (Kossuth Lajos tér) הירוקה ורחבת-הידיים אשר שופצה ועברה מודרניזציה מלאה בשנת 2014, ובה נערכים מדי פעם בפעם טקסים לאומיים. המבנה הוא אחד מבנייני הפרלמנט הגדולים והמפוארים בעולם, שטחו 17,700 מטרים רבועים, אורכו 268 מטרים, רוחבו 118 מטרים וגובה כיפתו 96 מטרים. השטיח האדום שעובר דרך המבנה כולו הוא באורך של כמעט שלושה קילומטרים (לא פלא שהכסף שהושקע בבניית בניין הפרלמנט יכול היה להספיק לבניית עיר קטנה). בבניין מצוי אחד הפריטים החשובים והמוגנים במדינה - הכתר המלכותי מהמאה ה-11, כתרו של אישטוון הראשון. הכתר הועבר ב-1 בינואר 2000 מהמוזיאון הלאומי לבית הפרלמנט לרגל חגיגות האלף ליסודה של הונגריה ומוצג כעת תחת הכיפה העצומה, מוגן על-ידי שני שומרים מדוגמים בארון תצוגה שקוף יחד עם החרב והשרביט המלכותיים. פנים המבנה עוצר נשימה לא פחות ממראהו החיצוני; כל חדר, מסדרון ואולם בבניין הוא יצירת מופת של פאר. שטיחים אדומים, וילונות קטיפה, שיש לבן, חלונות מקושטים, מושבים מוזהבים, פסלים צבעוניים וציורי קיר מדהימים מעטרים את המרחב המואר לעילא בנברשות ענק יוקרתיות. לבניין עשר חצרות פנימיות ובהן פסלים ואנדרטאות המבקשים לחלוק כבוד לגדולי האומה כמו גם 27 שערים מהודרים ו-29 גרמי מדרגות, מעוצבים בהשראת הרנסנס, הגותיקה והבארוק. הבניין, הידוע גם כ"בית המדינה", מוכר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו ומלא כולו במחוות להיסטוריה העשירה של הונגריה. כדאי לדעת: הביקור בבית הפרלמנט מתקיים במסגרת סיור מאורגן, הנמשך כ-45 דקות, וכולל גם מדריך קולי בעברית.

גבעת המצודה (או גבעת הטירה) רוויית ההיסטוריה והפאר ההונגרי נמצאת במרכזה של בודה ומהווה את אחד המרכזים התיירותיים העיקריים במדינה כולה. ארמון המלך היפהפה (Királyi palota) הממוקם עליה, ובו הגלריה הלאומית (Magyar Nemzeti Galéria) והמוזיאון לתולדות העיר (Budapesti Történeti Múzeum) הם בגדר ביקור חובה לכל מי שרגלו דורכת על אדמת הונגריה. אולם סנט סטפן (Szent István-terem) בארמון המלכותי נחשב לפסגת התרבות והאמנות ההונגרית, כשטובי האומנים ההונגרים של המאה ה-19 עמלו על יצירת האולם המרשים. במהלך מלחמת העולם השנייה האולם נהרס כליל ולאחר שנים הוא שוחזר במלואו ובנאמנות לתפארתו הקודמת. הביקור באולם הוא בסיור מודרך בלבד וניתן לרכוש כרטיסים בכניסה (כרטיסים במשרד הכרטיסים נמכרים לסיור הזמין הבא, בהתבסס על מספר המבקרים במקום). עוד על הגבעה ממוקמת גם כנסיית מטיאש (Mátyás) העתיקה ובאסטיון הדייגים הקסום (Halászbástya), וסביב הגבעה מתפתלות סמטאות קטנות המורכבות מבתים חדשים וישנים והנוף ממרומי הגבעה משקיף על העיר כולה. דרך מומלצת להגיע אל הגבעה היא עם רכבל Budavári Sikló הנהדר המוביל אליה וממנה, מהרכבלים העתיקים באירופה. התחנה הנמוכה היא ברחוב Clark Ádám tér על-יד המנהרה, והעליונה ממוקמת בין המצודה לבין ארמון שנדור (Sándor-palota). הרכבל פעיל כל יום בין שבע וחצי בבוקר לעשר בלילה. סיפורה של הגבעה וארמון המלך שעליה דומה לסיפור קורותיה של הונגריה כולה; ההתיישבות בגבעה החלה באמצע המאה ה-13, אז פלשו צבאות מונגוליה על פשט, שהייתה בנויה על גדה מישורית של הדנובה. המונגולים כבשו את העיר בקלות וזרעו בה הרס רב. כדי להתגונן מכובשים עתידיים הוחלט לבנות ארמון ובקתות מגורים במקום שממנו יהיה קל יותר להגן על העיר, וכך נבחרה הגבעה מצדה השני של הדנובה הן בשל גובהה והן בשל הנהר שהעמיד מכשול בפני תוקפים. במאה ה-15 המלך ז'גמונד הרחיב את הארמון והפך אותו לארמון הגותי הגדול ביותר באירופה. בתקופתו של המלך מטיאש, במחצית השנייה של אותה מאה, הארמון הורחב עוד יותר. בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית התפתחה המצודה שעל הגבעה ונבנו רחובות, בתים ומבני ציבור רבים סביבה. על אף שהשליטים התגוררו בווינה ולא בבודה, המשיך הארמון לגדול ולהתפתח. במחצית השנייה של המאה ה-19 הארמון הורחב והחלה תנופת בנייה בכל גבעת המצודה. בשלהי המלחמה מצודת בודה הייתה מעוזם האחרון של הנאצים והקרבות הכבדים ביניהם לבין הצבא האדום הותירו נזק כבד ביותר על המצודה. לאחר המלחמה החלו עבודות השיקום, במהלכן חלקים מהמצודה שוקמו והוחזרו למצב המקורי בעוד שחלקים אחרים נהרסו ובמקומם נבנו מבנים בעלי אלמנטים מודרניים יותר. כעת המצודה מורכבת מאוסף של מבנים בסגנונות שונים מתקופות שונות של היסטוריית המקום כאשר החלק הקדום ביותר הוא מהמאה ה-14. ב-1987 המצודה הוכרה כאתר מורשת עולמי. כדאי לדעת: כדי להיכנס לגבעת המצודה לא צריך כרטיס, אפשר פשוט להסתובב בין המבנים ובחצר הטירה ללא תשלום. הטירה עצמה היא ביתם של מוזיאונים ומוסדות שונים, כשהכניסה לכל אחד מהם כרוכה בתשלום נפרד.

בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן (Dohány utcai Zsinagóga) הוא האתר המרשים ביותר ברובע היהודי ובית הכנסת הגדול ביותר באירופה (הוא אף היה השני בגודלו בעולם כשנבנה בסגנון הרומנטי בשנים 1859-1854). בבית הכנסת, שתוכנן בידי האדריכל הגרמני-אוסטרי לודוויג פרסטר (Ludwig Förster) בסגנון מורי (צפון אפריקאי), יש מקום ל-3,000 מתפללים לערך והוא מהווה את מרכז היהדות הנאולוגית בהונגריה. בשונה מרוב בתי הכנסת אף הותקן בבית הכנסת עוגב, עליו ניגנו בין השאר הענקים המוסיקליים פרנץ ליסט (Franz Liszt) וקאמי סן-סנס (Camille Saint-Saëns). יתרה מזאת, סגנון הבנייה של בית הכנסת כולו מבוסס על עיטורים וקישוטים מהתרבות האסלמית של צפון אפריקה וספרד של ימי הביניים. הסיבה היא שהאדריכל של בית הכנסת האמין שאין "סגנון בנייה יהודי" ועל כן החליט לעצב את בית הכנסת לפי עיצוב אדריכלי של תרבויות הקרובות לזו של העם היהודי, ובמיוחד התרבות האסלאמית. שני צריחים בעלי "כיפות בצל" מעוטרות מזדקפים מהמבנה לגובה של 43 מטרים. פנים המבנה מציג גם אלמנטים עיצוביים בהשראת האימפריה הביזנטית והרומית, כמו גם השפעות גותיות. בית הכנסת נשרף על ידי תומכי הנאצים בשנת 1939, ובזמן המלחמה המבנה שימש את רשות הרדיו הגרמני. בסוף המלחמה בית הכנסת נפגע קשה מהפצצות בעלי הברית, ולאחריה שב לרשות הקהילה היהודית של בודפשט. בשנות ה-90, עם נפילת המשטר הקומוניסטי, הבניין שוחזר ושופץ ובצמוד לו הוקם פארק לזכר חסיד אומות העולם ראול ולנברג, בו גם מוצבת האנדרטה המרשימה לזכר קורבנות השואה - אנדרטת ״הערבה הבוכייה״ (או "עץ החיים"). בנוסף, מכיל מתחם בית הכנסת את בית הכנסת הקטן "מקדש הגיבורים", המנציח את 10,000 החיילים היהודים ההונגרים שנפלו במלחמת העולם הראשונה, את בית הקברות היהודי ואת המוזיאון והארכיון ליהדות הונגריה (Magyar Zsidó Múzeum és Levéltár) שנבנה במקום בו עמד הבית בו נולד בנימין זאב הרצל. בבית הכנסת הזה עלה לתורה הרצל במסגרת בר המצווה שלו שנערכה בשנת 1873, והוא מזכיר אותו רבות בספרו "Tabakschul" (בית הכנסת של הטבק, על שם הרחוב). בית הכנסת שוכן על מה שהיה הגבול של הגטו היהודי. שימו לב: כרטיס הכניסה כולל ביקור גם במוזיאון ליהדות הונגריה, בתערוכות גטו בודפשט במרתף, בפארק הזיכרון ע"ש ולנברג, בלפידריום ובבית הקברות. המתחם כולו סגור למבקרים בימי שבת.

גשר השלשלאות סצ'ייני, הקרוי על שמו של יוזם הגשר, הרוזן אישטוון סצ'ני (István Széchenyi), המכונה גם "הגשר התלוי", הוא אחד מסמלי העיר ומבין שלל הגשרים היפים המחברים בין בודה לפשט ושתורמים רבות לנופה, זהו הגשר המרהיב ביותר. אורכו כ-350 מ' והוא הוקם כגשר קבוע הראשון שחיבר בין בודה לפשט. הגשר מוליך מהעיר הפנימית בפשט אל כיכר אדם קלארק (הנקראת על שם בונה הגשר, אדם קלארק), למרגלות גבעת המצודה בבודה. הגשר תוכנן בשנת 1839 על ידי המהנדס וויליאם קלארק (אין קשר משפחתי לבונה הגשר), ונבנה עד שנת 1849. בעת סיום בנייתו נחשב הגשר לאחד מפלאי ההנדסה המודרניים של העולם. הגשר זירז את איחודן של בודה, פשט ואובודה לעיר אחת ותרם לצמיחה המואצת של בודפשט. ב-1945 הצבא הגרמני השמיד את הגשר והוא שוקם לצורתו המקורית ב-1949. הגשר מעוטר בפסלי אריות נאים עשויים ברזל יצוק שיצר הפסל יאנוש מרשלקו (János Marschalkó) ומראהו יפה במיוחד בלילה, כאשר הוא מואר ומשתקף במימי הדנובה. בסופי שבוע בקיץ הגשר הופך למדרחוב עליו מתקיימות הופעות ואטרקציות שונות לתיירים. הגשר נחשב היום לאחת האטרקציות הגדולות במדינה כולה והוא מקשר בין מרכזים של תרבות הממוקמים משני עבריו, ביניהם טירת גרשם, כיכר סצ'ייני ובניין האקדמיה ההונגרית למדעים מהצד של פשט, וכיכר אדם קלארק, גבעת המצודה וארמון בודה בצד של בודה. הגשר סגור לרגל שיפוצים משנת 2021 וצפוי להפתח במהלך שנת 2023.