פסטיבל אוקטוברפסט מתחיל כל שנה באמצע ספטמבר, ונמשך עד השבוע הראשון של אוקטובר. מיליוני תיירים מרחבי העולם, בדגש על אמריקאים, פושטים על בתי הבירה, מתחמי המסיבות, המסעדות והדוכנים שממלאים את מינכן והסביבה, לשבועיים של שתייה מהנה בחברה טובה.
לתכנון טיול במינכן
אוקטוברפסט נפתח במעמד ראש העיר מינכן, ששותל את הברז הראשון בחבית הראשונה, בשעה 12:00 בדיוק ביום הפסטיבל הראשון. המעמד מתקיים במרכז העיר, ורוב הצופים בו כבר מגיעים שיכורים. יש משהו נחמד במעמד הזה והמקומיים נוהגים להגיד שחובה להגיע אליו כדי לחוות את החגיגה. אך קחו בחשבון שהעניין צפוף מאוד, מה שמהווה גם גן עדן לכייסים וגם אינו נעים במיוחד.
איך מגיעים מחבית לחבית?
אין מה לדבר על רכב; העיר כל כך צפופה וגדושה, שאין טעם בכלל להיכנס אליה במכונית. אפשר לסמוך על התחבורה הציבורית המעולה של מינכן, ורק לקחת בחשבון שכל נסיעה תלווה בשירת שיכורים אמריקאים או מקומיים.
אוהל לכל בירה
מתחם השתייה בפסטיבל מתפרש על פני עשרות אוהלים, בעלי התמחויות שונות. הנפוצות הן בירה גרמנית לסוגיה, אבל ישנם גם מתחמים לקוניאק, מגוון יינות, וויסקי ואפילו קוקטיילים. למותגים מקומיים יש אתרים בהם אפשר להזמין מקום באוהל. אחרי שבוחרים אחד מראש או בשטח ומוצאים מקום לשבת, יש להתאזר בסבלנות: המלצריות יגיעו אליכם. הישארו לשבת; באוקטוברפסט לא מנומס לשתות בעמידה.
הכניסה לאוהלים חינמית, וכולם יושבים לשולחנות ארוכים – הזדמנות נהדרת לדבר עם זרים, להכיר ולשתות ביחד. הבירה לא זולה, ועולה 10 יורו לליטר ויותר; אם קניתם לכם כוס למזכרת, שימרו את הקבלה – רבים גונבים כוסות מהאוהלים, והשומרים לפעמים בודקים תיקים בדרך החוצה.
לצד השתייה והחברותא, מינכן מציעה אירועים והפתעות בכל שנה. למשל, מצעד תחפושות שנערך בשבוע האחרון של ספטמבר ובו אפשר לראות גרמנים בתלבושות מסורתיות.
מה אוכלים?
מבחינה קולינרית, ההיצע בפסטיבל מתבסס על מעדנים בוואריים מסורתיים, כלומר הרבה נקניקיות בגדלים שונים. יש גם לא מעט עוף וברווז מטוגנים, שמגיעים בשלמותם ולרוב אכילתם כוללת הרבה בלגן ולכלוך. שניצל וינאי עם פירה עמוס חמאה גם הוא אחד מחביבי הקהל. ארוחה טובה במתחם תסתום לכם את החור בבטן אבל גם תיצור לכם אחד בארנק, שכן היא תעלה לא פחות מ-16 יורו.
אופציה זולה יותר היא הבייגל המפורסם, הפרצל, שהוא טעים וזול וממלא. עוד אפשרות היא להביא אתכם קצת לחם טוב ממאפיה מקומית בעיר, נקניק מהשוק ושניים שלושה חמוצים ולאלתר פיקניק בעצמכם.
מה עושים אחרי הבירה?
אם נמאס לכם מבירה וכרוב כבוש, תוכלו לצאת לסיבוב במינכן, עיר הבירה של מדינת בוואריה ואטרקציה תיירותית בפני עצמה. הנה כמה מהמקומות ששווה לראות:
מרכז העיר: המדרחוב שמחבר בין שתי הכיכרות מריאנפלאץ (Marienplatz) וקארלספלאץ (Karlsplatz) הוא המקום להתחיל ממנו את הסיור בעיר. בין עשרות המסעדות, בתי הקפה הקטנטנים והחנויות מתקיימים מופעי רחוב מבדרים ולצדם נגנים מקומיים שינעימו את זמנכם עם מוזיקה מסורתית. בכל יום בשעה 11:00 (בחודשי הקיץ גם ב-12:00 וב-17:00) מתקיים בין צריחיו של בניין העירייה תיאטרון בובות מרהיב על רקע צליליהם של 43 פעמונים.
כנסיית פטר הקדוש (Peterskirche): בדיוק 306 מדרגות שבסופן תזכו לצפות על העיר כולה. את קירותיה הפנימיים של הכנסייה העתיקה מעטרים ציורים מרהיבים וכשתגיעו לראשה תתגלה בפניכם מינכן בכל הדרה.
הגן האנגלי (Englischer Garten): הריאה הירוקה של מינכן. פארק עצום ובו סככות קטנות ובריכות דגים בהם משכשכים ברבורים לבנים לצד ברווזים וצפרדעים ענקיות.
שוק האוכל ויקטולאס (Viktualienmarkt): חוויה קולינרית מיוחדת במינה ובה תזכו להכיר את האוכל הבווארי מקרוב. באסטות של פירות וירקות טריים לצד דוכני מזון זולים ומשמינים, כדאי להגיע רעבים. השוק פתוח בכל יום חוץ מראשון, בשעות 18:00-8:00 ונמצא בסמוך למאריינפלץ (Marienplatz).
ארמון רזידנץ (Rezidenz): בעבר מקום משכנם של מלכי בוואריה והיום מוזיאון מלא בציורים עתיקים וכלים תקופתיים. כדאי להקדיש לביקור ב-130 החדרים של המוזיאון לפחות שלוש שעות.
המוזיאון הגרמני (Deutsches Museum): מוזיאון מדע וטכנולוגיה עצום בגודלו, שירתק מבוגרים וילדים כאחד. המוזיאון כל כך גדול שכדאי להקדיש לו יום אחד לפחות ולהחליט מראש באיזה תערוכות לבקר.
היכן לנים?
מלונות העיר אינם זולים, ולילה בחדר שלושה כוכבים יכול לעלות יותר מ-200 יורו אם הזמנתם מוקדם. ישנן אכסניות שבהן חדר עולה כ-50 יורו ללילה, אבל גם כאן חשוב לסגור מראש: כשמתקרבים למועד הפסטיבל, כל החדרים נתפסים. מבקרים רבים נוהגים לקחת מלון בכפרים מחוץ למינכן כמו Augsburg או Rosenheim. הרכבת למינכן תיקח לכם קצת פחות משעה לכל כיוון, אבל המלונות באזורים הללו זולים בהרבה והתחבורה הציבורית פועלת עד מאוחר. ישנם מתחמי אוהלים במרחב מינכן בהם אפשר לשכור אוהל במחיר קצת יותר נגיש, אבל הקור בלילה מקפיא ולא כדאי להסתכן. בנוסף, המתחמים מתאפיינים בצעקות של סטודנטים אמריקאים עד אור הבוקר, מה שלא מוסיף לחוויה.