מדריך זה יציג לכם את חלקה המרכזי של תת-יבשת הודו – מדרום לדלהי ומצפון לגואה. נתחיל בצד המערבי ובמומבאי הסואנת, נמשיך לביתו של גנדי במדינת גוג'ארט ונסיים בערי מדינת ראג'סטאן המדברית. משם נעבור לצד המזרחי ונבקר בבירה העתיקה כלכותה ובעיר הקדושה ורנאסי.
מומבאי (Mumbai)
העיר מומבאי, בירת מדינת מאהאראשטרה, ידועה עדיין לרבים בשם בומביי, השם שניתן לה על ידי הכובשים הפורטוגזים, שמשמעותו בשפתם "מפרץ טוב". בשנת 1996 החליטו הרשויות בהודו על צעד סמלי של השתחררות מהעבר הקולוניאלי ושמה הרשמי של העיר הוחלף למומבאי, על שם האלה ההינדית מומבה. זו העיר הגדולה ביותר בהודו ונחשבת לאחת הצפופות ביותר בעולם. זהו העורק התחבורתי של הודו ומכאן יוצאים אוטובוסים ורכבות לכל קצותיה של תת היבשת.
התחנה הראשונה של כל מי שמגיע למומבאי היא רחוב קולבה (Colaba), שעמוס במלונות ובתי הארחה, דוכני אוכל וצ'אי, מסעדות, בתי קפה ומאפיות. אם התקציב אינו שיקול עבורכם, תשכחו מקולבה וסעו היישר למלון הטאג' מאהל (Taj Mahal Hotel), זהו המלון המפואר ביותר בכל הודו, ומחירם של החדרים מתחיל מ-200 דולר ללילה. המלון נמצא מול אטרקציה נוספת - שער הודו (Gateway of India), מבנה אדיר בגובה 30 מ' שמשלב מוטיבים ארכיטקטוניים מוסלמיים והינדים. השער, שנבנה במקור לכבוד ביקורו של המלך ג'ורג' החמישי בשנת 1911, מסמל היום את עצמאותה של מומבאי ושחרורה מעול הקולוניאליזם הבריטי.
שימו לב שנהגי ריקשה מקומיים יציעו לכם לעלות לסיור חינם בעיר, ובדרך יעברו דרך חנויות בדים, פסלים, כלי בית ושיש שהבטיחו להביא אליהן מבקרים. שימו לב שאינכם מחויבים לקנות בחנויות או לתשלום כלשהו לנהג. אם מאסתם בדוכני סארי ומכנסי דייגים תוכלו למצוא שלל מותגים מערביים במחירים נגישים בקניון פניקס (Phoenix Mall). חובבי המציאות יוכלו לנסות גם את שוק העתיקות (Chor Bazaar), את שוק התכשיטים (Zaveri Bazaar) או את שוק קאלבאדווי, (Kalbadevi Bazaar) שבעשרות סמטאותיו הצפופות נמכרים פסלים, בדים ואריגים, עתיקות, ובעצם מכל הבא ליד.
מי שמחפש אקשן מסוג אחר ימצא אותו בחיי הלילה של מומבאי, שידועים לשמצה בשל האלכוהול הזול ושעות הפתיחה הגמישות. ברים ופאבים ממלאים את הרחובות הצמודים לקולבה ואם מתחשק לכם לרקוד לא תתקשו למצוא מועדון אופנתי, עם מוזיקה עכשווית וסלקטורים קפדניים. אם הצלחתם לקום בבוקר, קחו מעבורת משער הודו אל האי אלפנטה (Elephanta) בו מקדשי הינדו מרשימים חצובים בתוך מערות וסלעים. ההפלגה עולה כ-120 רופי ובעבור הכניסה למערות גובים 250 רופי נוספים.
אחת החוויות הפתוחות אך ורק לתיירים במומבאי היא ההשתתפות בסרט בוליוודי; המלהקים העסוקים ממלאים את רחובות מומבאי, במטרה למצוא ניצבים עם מראה זר (כלומר, לבן). תשכחו מהסרטים שראיתם בערוץ 1, מהריקודים המצחיקים והמבטים המבוישים, היום מדובר בסרטים הוליוודיים לכל דבר עם אינספור קטעי אקשן, ברייקדנס והיפ-הופ ונשים בלבוש מינימלי. זוהי גם הזדמנות נדירה להכיר תיירים מכל העולם ולהציץ לתוך סט צילומים המדמה אחד-לאחד רחוב באמסטרדם או ניו-יורק והופך בתוך כמה שעות למועדון ריקודים ענק או למסעדה מפוארת. ההכנות והצילומים נמשכים כ-8 שעות (לרוב בשעות הלילה) ובעבור ההשתתפות תקבלו 500 רופי.
לתכנון טיול במומבאי
גוג'אראט (Gujarat)
גוג'אראט ממוקמת מצפון למדינת מאהאראשטרה והדרך הנוחה ביותר להגיע אליה היא ברכבת ממומבאי לעיר אחמדאבאד (Ahmedabad) . שם החיבה של העיר, מנצ'סטר של המזרח, ניתן לה בשל ריבוי מפעלי הטקסטיל, ובחנויות העיר תוכלו למצוא בדים מיוחדים עם הדפסים ועבודות רקמה ייחודיות.
הדת השלטת במדינת גוג'אראט היא הג'יינאיזם הדוגלת בשלווה ושוללת כל סוג של אלימות כלפי כל מה שחי. מי שאימץ את עקרונות הדת היה מהאטמה גנדי, גוג'אראטי בעצמו, שנאבק לשחרור הודו מכבליו של הקולוניאליזם הבריטי בדרכי שלום ופיוס.
בצפון העיר, על גדות הנהר, ניצב האשראם של גנדי (Gandhi Ashram), שכיום פועלת בו קומונה ברוח משנתו. ביתו של גנדי גם הוא חלק מן המתחם ומוצגים בו פריטי אומנות שיצר, מכתבים מקוריים ששלח למנהיגי העולם (לרבות להיטלר) בבקשה להפסיק את מלחמת העולם השנייה. באחמדאבאד פועל גם שוק לילה סואן והיא מלאה במקדשים ומסגדים עתיקים.
רג'אסטאן (Rajasthan)
שטחה של מדינת ראג'סטאן, הגדולה ביותר במדינות הודו, הוא ברובו מדברי, אך עריה הגדולות וכפריה הצנועים מושכים אליהם מידי שנה מיליוני מבקרים. משמעות שמה בסנסקריט מדינת המלכים והיא אכן ממלכה יפיפייה ומיוחדת, מלאה ארמונות ומבצרים עתיקים, נאות מדבר פסטורליים ושווקים ססגוניים. העונה המומלצת לביקור היא עונת החורף, ספטמבר-מרץ.
ג'איפור (Jaipur)
עיר הבירה של מדינת רג'סטאן, זכתה לכינוי העיר הוורודה בזכות חלקה העתיק, שבתיו צבועים בוורוד כהה. מסביב לעיר העתיקה נבנו חומות על מנת להגן על ארמון העיר (City Palace), שכיום משמש כמעין מוזיאון ומציג תערוכות של כלי נשק עתיקים, פריטי לבוש מסורתיים וחפצי אומנות, שהיו שייכים למלכי האזור.
במרכז העיר העתיקה מצוי גם מצפה כוכבים מרשים (Jantar Mantar) ושוק תכשיטים גדול הידוע בזכות פריטי כסף הייחודיים ואבני חן זולות. דוגמה נוספת לארכיטקטורה המדהימה של ראג'סטן הוא ארמון הרוחות (Palace of Winds) שכולו אבל חול אדומה ובה נחרצו 953 חלונות קטנטנים, דרכם היו מציצות נשות המאהרג'ה ברחוב הראשי של העיר שנאסר עליהן לחשוף את פניהן.
לתכנון טיול בג'ייפור
אודאיפור (Udaipur)
העיר אודאיפור נמצאת כשלוש שעות נסיעה צפונית לג'ייפור ונחשבת ליעד תיירותי מבוקש בזכות אגם פיצ'ולה (Pichola), שעל גדותיו שני ארמונות מפוארים מן המאה ה-17. התעלות היוצאות מן האגם והסמטאות הציוריות המסתעפות מן הרחובות הצרים, העניקו לה את השם ונציה הקטנה ומקום של כבוד בקרב זוגות בירח דבש רומנטי.
סיבה נוספת שתיירים מגיעים לכאן היא שהסרט אוקטופוסי מסדרת ג'יימס בונד, צולם ממש כאן. עדות לכך תמצאו במסעדות ובתי הקפה שכמעט בכל ערב מקרינים את אחד מסרטיו של המרגל המפורסם. אודאיפור מוכרת גם בזכות אומנות הציור המיניאטורית, בה הפריטים והדמויות כה קטנים עד שיש להתקרב מרחק של כמה סנטימטרים כדי לראותם. בחלק מן המקומות האמנים יציעו לכם פיסת אומנות אישית, שיציירו על אחת מציפורני הידיים שלכם.
לתכנון טיול באודאיפור
פושקר (Pushkar)
כשלוש שעות נסיעה דרומה מג'ייפור נמצאת העיירה הקדושה פושקר, נווה מדבר שבמרכזו אגם גדול, אחד מחמשת מקומות העלייה לרגל של דת ההינדו. האגם הצלול מוקף במאות מקדשים ואם תגיעו בשעות הערב סביר שאחד המאמינים יניח על פרק ידכם שרוך אדום וייתן לכם כמה פרחים להשיט על המים.
בחודש נובמבר מתעוררת העיירה הישנונית לכבוד פסטיבל הגמלים המסורתי, בו 750 אלף סוחרים מכל רחבי הודו מגיעים עם 50 אלף גמלים, להחליף פריטים וחוויות מן השנה שהייתה. גם אם פספסתם את היריד תוכלו לצאת עם מדריך לרכיבה של שעה, יום ואפילו שבוע ברחבי המדבר. פושקר היא אחת העיירות השלוות והשקטות ביותר בהודו, כנראה משום שהכניסה לכאן עם רכב אסורה, אך סביר שתורם לכך גם חום המדבר המאט את קצב החיים. ברחובותיה הצרים ובסמטאות הקטנות תמצאו מסעדות ובתי קפה המשקיפים על האגם וההרים שסביבו. כדאי לחפש מלון עם בריכה ולרבוץ שם בשעות החמות, בהן השמש אינה חסה על איש.
כלכותה ( (Calcutta
הבירה העתיקה של הודו, ששוכנת במזרח חלקה המרכזי, היא עיר של ניגודים: מצד אחד זהו מרכז תרבותי ממנו יצאו המשוררים והסופרים הגדולים של האומה לרבות חתן פרס נובל לספרות, רבינדרנת טאגור; מצד שני זוהי עיר שבה מרבית האזרחים חיים בצפיפות נוראית ובעוני מחפיר ומספר הקבצנים הוא מהגדולים בהודו. לא לחינם קבעה שם המיסיונרית אמא תרזה קבעה את מושבה, ועמלה עשרות שנים לשיפור מצב האוכלוסיה.
מרבית התיירים המגיעים לעיר בוחרים לישון בסודר סטריט (Sudder Street) שם נמצאים מרבית בתי ההארחה, המסעדות והחנויות לתיירים. בגלל המצב הסוציו-אקונומי של העיר, רוב מקומות הלינה נועלים את חדריהם ב-22:00 ולכן חיי הלילה של העיר מתרכזים על גגות הגסטהאוסים באזור. במהלך היום, כדאי לנשום מעט אוויר צלול בפארק מיידן (The Maidan), לבקר במקדש קאלי (Kali Temple) שנבנה לכבוד האלה הפטרונית של העיר ולסקור את המוזיאון ההודי (Indian Museum), שבו אוסף מרשים של אומנות הודית ופריטי ארכיאולוגיה.
ורנאסי (Varanasi)
ורנאסי שעל נהר הגנגס היא מהערים הקדושות ביותר בהודו. זהו אתר עלייה לרגל, שמלא במקדשים צבעוניים בהם ניתן לקחת קורסי יוגה ומדיטציה. בכל ערב מתרחש בוורנאסי טקס הפוג'ה בו מתאספים על גדות הגנגס אלפי מאמינים, שרים ומדקלמים מנטרות ומשיטים מנחות פרחים על פני המים.
טקס נוסף המתרחש מידי יום הוא טקס שריפת הגופות, התצפית הטובה ביותר אליו היא מתוך סירה. במהלך הטקס מונח המת (עטוף בדרך כלל בבד כתום) על פני קרש עץ ועליו מפזרים בני המשפחה פרחים וסרטים צבעוניים. לאחר שטבלה הגופה במי הנהר הקדושים היא מונחת על פני במת עצים ומועלה באש במשך כמה שעות. לאחר השריפה מפוזר אפרה על המים וכך, מאמינים ההודים, חוזר האדם להתאחד עם הטבע.
ורנאסי נחשבת גם למרכז המוזיקלי של הודו ולכאן מגיעים תושבים מכל רחבי תת היבשת ללמוד לנגן על סיטאר, טאבלה דולוק או אורגן מסורתי. חלק ממרכזי הלימוד מציעים קורסים של שבוע גם לתיירים. בעיר נמצא מקדש הזהב, עמודי אשוקה המרשימים שבראשם פסלי חיות ואתרים היסטוריים נוספים.