לנגוס בתפוח הגדול: 10 המנות הכי מיתולוגיות של ניו יורק

הסצנה הקולינרית של ניו יורק סוערת מאוד: מסעדות נפתחות ונסגרות חדשות לבקרים, טרנדים מתחלפים משעה לשעה והיצע המסעדות הוא מהטובים בעולם. ועדיין, הצליחו כמה מהן להגיע למעמד אייקוני – עם מנות שהפכו לאגדה, ואת כולן תכירו ברשימה זאת.

לתכנון טיול בניו יורק
 

1. סטייק פורטרהאוס ב-Peter Luger

Zagat בחרו את פיטר לוגר למסעדת הבשר הטובה בניו יורק עשרות פעמים ברציפות ואם תרצו לטעום מהסטייק תצטרכו להזמין מקום שבוע מראש לפחות. המסעדה נפתחה ב-1887 סמוך לגשר וילאמסבורג בברוקלין. המסעדה עצמה מרוהטת בפשטות ספרטנית בכיסאות עץ לא נוחים בעליל והיא נראית כמו מקום שהזמן קפא בו מלכת. בתפריט סטייק פורטרהאוס בארבעה גדלים שונים ולא הרבה יותר מזה. גאוות המקום היא על בחירת הבשר המוקפדת ועל היישון הביתי. לצד המנה תקבלו את הרוטב המיתולוגי של המקום ואחת משש תוספות פשוטות.
 

עבור קרניבורים אמיתיים, פיטר לוגר היא לפורטרהאוס מה שסטרדיווריוס הוא לכינורות; אחרים יכולים להסתפק בביקור ב- Wolfgang's Steakhouse במנהטן, אחד מהחיקויים שנפתחו על ידי מלצרי עבר במקום וללא ספק המוצלח שבהם. 

 

2. קאפקייק ב-Magnolia

מגנוליה היא המאפייה שהכניסה את הקאפקייק לניו יורק. הסניף הראשון והצנוע נפתח בסוהו ותוך כמה חודשים הפך לטרנד שסחף את העיר כולה, עשרות ניו יורקרים צבאו על הדלתות מפתיחה ועד סגירה, רק כדי לדדות החוצה הלומי סוכר ולהפציר בחבריהם להגיע גם. מאפיות קאפקייקס צצו במנהטן כפטריות אחרי הגשם, עברו את הגשר לברוקלין ומשם השתלטו על כל חצי הכדור המערבי: עוגה פשוטה עמוסה בכמות נאה של קרם מתוק להפליא שגורמת למבוגרים אינטליגנטים אושר עילאי.
 


3. לובסטר ברוטב מיסו ב-Le Bernardin

לה ברנרדין היא אחת המסעדות היקרות, המעוטרות והמבוקשות בניו יורק כבר כמעט 30 שנה. שף אריק ריפרט, האיש והאגדה, שולט בה ביד רמה והפודיס המקומיים ממשיכים להצביע ברגליים. ההתמחות היא במאכלי ים שמבשלים ומגישים בדיוק מדעי ממש, לקהל שלא מוכן להסתפק בפחות. לצד הלובסטר, כל מה שתזמינו יהיה מצוין וארוחת הטעימות היא אחד ההימורים הבטוחים בעיר.
 


4. נקניקיה ב- Gray's Papaya

לרשת המיתולוגית גריי'ז פפאיה שני סניפים בעיר ותפריט שכולל נקניקיות ומשקאות מוזרים בלבד (משקה הפפאיה הוא שנתן למקום את שמו). תוכלו לבחור בין כמה סוגי נקניקיות (כולן כשרות, אך המקום עצמו אינו כשר) וכמה סוגי תוספות, כולן מגיעות בלחמנייה המסורתית ואפשר בכיף לאכול חמש מהן ברצף (הן עולות פחות משני דולר!). מכיוון שהמקום פתוח 24/7 הוא מספק את הפתרון האולטימטיבי לבליינים במאנץ', אבל גם לתיירים טרוטי יעפת, שערים כבר משלוש בבוקר ורעבים לפרוטאין בסביבות 09:30. 
 


5. סנדוויץ' פסטרמה ב-Katz's Delicatessen

מעדניית כץ הוקמה ב-1888, בימים שהלואר איסד סייד היה המקום הכי נמוך בעיר, עמוס במהגרים דוברי יידיש שרצו אוכל ביתי וזול. כל קשר בין מה שהתרגלתם לראות במקררים של הסופר לבין הפסטרמה שמכינים בכץ מקרי בהחלט. כאן הפסטרמה שחורה כפחם מבחוץ ואדמדמה כדובדבן מבפנים, אבל בעיקר עסיסית ומלאת טעמים ונערמת בנדיבות יתר. היא גם כוכבת המשנה של אחת הסצנות האהובות בתולדות הקולנוע, שבה סאלי מסבירה להארי את עובדות החיים.  
 


6. בייגל עם לקס ב-Russ Daughters

מאה שנה, ארבעה דורות, וכמה טונות של הרינג כבוש, לקס ועוד מיני דגה כבושה ומעושנת - הניחוח של ראס ובנותיו נישא למרחוק וכך גם המוניטין. מה שהתחיל כעגלה לממכר הרינג ופטריות כבושות הפך ברבות השנים למוסד קולינרי ששפים מיוחסים עולים אליו לרגל. הגויים המקומיים אמצו לחיקם באהבה את הבייגל והלקס (עם שכבה עבה של גבינת שמנת כמובן) ואתם מוזמנים ללכת בעקבותיהם. המהדרין יזמינו את הלקס בבייגל פרג והאמיצים (או התתרנים) בבייגל בצל.
 


7. המבורגר ב-Burger Joint

על השאלה מהו ההמבורגר הטוב בניו יורק נכתבו ספרים, יצאו לדו-קרב וכתבו סונטות ועדיין אין הכרעה. עם זאת, כולם מסכימים שעל מנת להיכנס לרשימה, צריך למצוא את האיזון החמקמק שבין לחמנייה לירקות לקציצה - כל אחד מהם צריך להיות ראוי בפני עצמו, וביחד הם צריכים ליצור גשטלט הרמוני מושלם. רבים ניסו ומנסים ויש לא מעט מנות המבורגר משובחות בניו אמסטרדם, אבל אחת, כך נראה, עולה על כולם. ה- Burger Joint שוכן במלון 
Thompson Central Park ולמעשה המסעדה הקטנה קדמה למלון והיא שומרת על אווירת לו-טק דיינרית למרות המבנה המפואר שהוקם סביבה. התפריט כאן כולל רק המבורגר, צ'יפס ובראוניז. כדאי להגיע, להזמין את כולם וחוזר חלילה. אל תשכחו לחתום את שמכם על הקיר, זו מסורת מקומית. 
 


8. פנקייק ב- Clinton Street Bakery

לפני שמתחילים לדבר על הפנקייק האלוהי של קלינטון סטריט כדאי לפתוח באזהרת מסע: אל תבואו רעבים; תצטרכו להגיע מוקדם, להירשם ולחזור אחרי כשעה (ובסופי השבוע אף יותר). המקום הקטן אפוף בניחוח משכר של פנקייק וסירופ מייפל, ממש עינוי למי שהגיע על קיבה ריקה. הפנקייקים עצמם תפוחים, ענקיים ומשובצים באוכמניות סגלגלות ומתפצחות. מנה אחת תשביע חוטב עצים ממוצע, אבל אחרי המתנה ממושכת כל כך, סביר להניח שלא תרצו לחלוק עם אף אחד. הקפה אגב מזעזע, ממש כמו בדיינר אמיתי. ואם הגעתם בפברואר - אשריכם, מציינים כאן את חודש הפנקייק עם מגוון טעמים מושחתים במיוחד. 
 

 

9. פיצה ב- Di Fara Pizza

לא ברור כל כך למה, אבל הניו יורקרים די בטוחים שיש להם את הפיצה הטובה בעולם: מבחינתם, מאות שנים של לישה, עגבניות ומוצרלה בנאפולי היו רק הכנות לקראת הדבר האמיתי. ההמלצה המקומית היא Di Fara בברוקלין, שתציע לכם פיצה עבה ובשרנית, פיצה דקה, או מרובעת בסגנון נפוליטני.
 


10. דים סאם ב- Joe's Shanghai

ג'ו שנגחאי היא לא מסעדת החלומות להצעת נישואין; השטיח והמפות ראו ימים טובים יותר וגם למלצרים לא ממש אכפת אם אתם מרוצים מהמנה או לא. זה פשוט המקום שיגרום לכם להבין למה חתיכת בצק מאודה ומהבילה שממולאת כיד הדמיון היא תענוג נדיר ונהדר. עדיף להגיע למסעדה בצהריים, אבל לא מאוחר מדי, ועם הרבה נכונות לשבת עם אנשים שאינכם מכירים, שכן אחרת המארחת תגמול לכם על הסנוביזם בהמתנה ארוכה. הזמינו את הכופתאות הלוהטות במילוי בשר חזיר או סרטנים איך שאתם מתיישבים, כדי שהן יגיעו כמה שיותר מהר לשולחנכם. אל תתביישו, פשוט תצביעו על אחת המנות שהזמינו חבריכם החדשים לשולחן. אין פה פספוסים. אפילו למנה שגרתית כמו בשר עם ברוקולי יהיה כאן טעם של ברווז בנוסח פקינג.